בוכים על פנסיה כפולה מהממוצע

1. איך הפכנו ממלח הארץ לאויבי האומה

גמלאי צה"ל כועסים עליי. על התקשורת. על הציבור הישראלי שהפך אותם בבת אחת מהאנשים שעליהם נבנתה המדינה הזו, לאנשים שחומסים את קופת המדינה, שודדים את כספי משלם המסים. התקשורת, ואני בתוכה, מלבה את האש הציבורית הזו, לשיטתם, וזה נמאס להם. הם לא מבינים מה חטאו, איך יכול להיות שבבת אחת הפכו לאויבי האומה.

סביב השולחן יושבים ארבעה גמלאים. המבוגר והבכיר שבהם הוא צבי שור, תת־אלוף במילואים ולשעבר היועץ הכלכלי לרמטכ"ל בתקופת רפול. איתו הגיעו גם אלוף משנה במילואים ליאור אלמגור; סגן אלוף במילואים יחיאל אל־אור, איש פענוח תצלומי אוויר בחיל האוויר; ויוסי גמפל, איש חיל השריון, רב־סמל במילואים, שארגן את הפגישה בינינו.

2. כמו בהייטק, רק עם פנסיה מפנקת

הם באים מצוידים היטב לפגישה הזו. חמושים בזיכרון היסטורי ובתלושי שכר של פנסיונרים גמלאי צה"ל. מראים לי טבלאות אקסל, מצביעים על שורות מודגשות בצהוב בתלושים מצולמים. מספרים לי על קבוצת הפייסבוק שלהם - "2,500 חברים" מספר אלמגור בגאווה - ועל הקרבות שהם מנהלים בימים אלה מול משרד האוצר והמדינה בניסיון למנוע פגיעה בפנסיות שלהם.

המסרים שלהם חדים וממוקדים. "כשאתה כותב על הטבה מופלגת", אומר לי אלמגור ומתכוון לפנסיה התקציבית של אנשי הקבע, "אני שואל על איזו הטבה מופלגת אנחנו מדברים. אני חתמתי על הסכם עם המדינה. שירתתי כקצין בערבה ובבקעה בתקופת המרדפים, נלחמתי בחווה הסינית, אחר כך הייתי בגולן. המשפחה שלי שילמה מחיר כבד מאוד. ידעתי שבמהלך השירות הצבאי אין לי יכולת לשלוט על השכר שלי או על תנאי השירות, אבל ביום שאשתחרר תהיה לי פנסיה. והיום פתאום אומרים לי שאני מהווה נטל על המדינה?".

אני מסביר לאלמגור שהסיבה העיקרית לכך שההטבה הזו הפכה להיות הטבת יתר היא משום שהפנסיה התקציבית היא לא רק נדיבה, אלא גם ניתנת לאנשי הקבע שפרשו החל בגיל 40 ומשהו - כלומר למשך 40 ומשהו שנה - בניגוד לכל יתר העובדים הישראלים שלא יראו שקל לפני גיל 60 ומשהו. האמירה הזו מקפיצה את צבי שור, זקן הגמלאים. "כשיצאתי לפנסיה קיבלתי כמעט 60% מהשכר שלי כתת־אלוף", הוא אומר, "אבל הייתי מוכן לשרת עד גיל הפרישה הכללי במשק. אלא שאז הייתי עולה למערכת הרבה יותר ממה שעולה הפנסיה שלי. לך תשאל את הרמטכ"ל אם הוא מוכן להשאיר אנשי קבע עד גיל הפרישה. יסלקו אותך מכל המדרגות".

שור צודק. בצבא אכן מסלקים את הקצינים בגיל 40 ומשהו, כי אם יחזיקו אותם עוד 20 שנה זה יעלה לצבא הון תועפות. אבל, בעצם, את אותו דפוס אפשר למצוא במקומות רבים אחרים, למשל בהייטק, היכן שהחברות מחליפות מנהלים בני 45 במנהלים צעירים ושאפתניים שצעירים מהם ב־15 שנה לפחות. רק ששם, ובכל מקום אחר, אין פנסיה תקציבית מפנקת שתקבל אותך אליה בחיבוק חם.

3. קצבה ממוצעת של 11 אלף שקל ברוטו

בשלב הזה של הפגישה אלמגור שולף נייר עם טבלת אקסל מודפסת. "הנה, תראה, זו הפנסיה הממוצעת של אנשי הקבע: בערך 9,000 שקל, כלומר בערך השכר הממוצע במשק. ואת הממוצע הזה מושכים כלפי מעלה הקצינים הבכירים. אבל בערך 70% מאנשי הקבע הם בדרגת רב־סרן ומטה, והפנסיה התקציבית שלהם היא 5,000–6,000 שקל בחודש ברוטו. זה הכל". הפנסיה של אלמגור כאלוף משנה במילואים, לפי התלוש שלו, היא 13 אלף שקל ברוטו, שהם 11 אלף שקל בחודש נטו, מגיל 40 ומשהו ועד סוף חייו. אגב, על פי הנתונים הרשמיים שפרסם צה"ל אתמול, הפנסיה הממוצעת של אנשי הקבע אינה 9,000 שקל בחודש ברוטו, אלא 11 אלף שקל בחודש ברוטו.

אני מנסה להסביר להם שהנתונים שלהם מדהימים בעיקר כי הפנסיה של יתר הציבור נמוכה בהרבה מהמספרים שהם מציגים לי. וכי על מה שהם מגדירים כפנסיה זעומה, הציבור הישראלי הרחב יכול היה רק לחלום.

אל־אור מתרגז. ניכר שהוא מדבר מדם לבו: "אתם משחקים על הקנאה וצרות העין של הציבור שאוהב לקרוא ולהתלהם. איך עושים שהזעם הזה לא יהיה מופנה דווקא לאותו גמלאי ששירת באמונה, ועכשיו מרגיש לא טוב בגלל הדברים האלה בגיל המבוגר שהוא כבר נמצא בו, כאילו הוא גונב את הקופה הציבורית. איך מפנים את הזעם הזה נגד מקבלי ההחלטות? למה אני צריך לספוג את זה? במשך שנים היתה מוטלת עלינו אחריות ענקית לחיי אדם, והיום אני צריך להרגיש שעשיתי עוול גדול למדינה? למה?".

הוא מראה לי את תלוש הפנסיה שלו. סגן אלוף במילואים. בערך 8,000 שקל בחודש ברוטו, בערך 6,000 שקל בחודש נטו. לא משכורת להחזיק ממנה משפחה בכבוד, אין ספק, אבל היא ניתנת לו מגיל 40 ומשהו, נוסף למשכורת שהיה יכול לקבל מהעבודה שלו, עד סוף ימיו.

4. ועדיין יכריעו לטובת תקציב הביטחון

בקרוב, כשהקרב על תקציב הביטחון יתלהט מחדש, משרד הביטחון ידרוש תוספות, האוצר יזכיר שמשרד הביטחון הסכים לוותר על דרישות לתוספת ב־2014 תמורת סכום חד־פעמי של 2.75 מיליארד שקל, משרד הביטחון ישלוף איומים חדשים, ובסופו של דבר ראש הממשלה יכריע לטובת הביטחון - אז, כדאי יהיה לזכור את נתוני הפנסיה האלה:

לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ובהשוואה ל־11 אלף שקל בחודש בממוצע של אנשי הקבע שזוכים לפנסיה תקציבית, הפנסיה הממוצעת בישראל נכון לשנת 2010 עומדת על 5,011 שקל בחודש. זהו. הנתון הזה כולל גם את אנשי הפנסיה התקציבית. כלומר, הממוצע הזה מוטה כלפי מעלה. אם מנטרלים את אנשי הפנסיה התקציבית מגיעים למספרים נמוכים יותר: 4,000 ומשהו שקל בחודש בלבד לגברים ו־3,000 שקל בלבד לנשים, כך לפי קרנות הפנסיה הוותיקות.

לצד זה צריך לזכור כי לא רק שהפנסיה הצבאית גבוהה בהרבה מהממוצע, היא גם ניתנת לתקופה שיכולה להיות ארוכה פי שניים מאשר זו של כל היתר. מי שיפרוש בגיל 47, שהוא גיל הפרישה הממוצע לפי צה"ל, יקבל פנסיה במשך כ־40 שנה. זאת לעומת פנסיה של כ־20 שנה לעובדים הרגילים במשק שיפרשו בגיל 67. זה בדיוק מה שהופך את ההטבה הזו להטבת יתר, על חשבון היתר.