חברות אינטרנט זרות ישלמו מס בישראל

רשות המסים צפויה להסדיר בימים הקרובים את מיסוי הפעילות העסקית של חברות אינטרנט כמו פייסבוק או גוגל, שפועלות מישראל אך אינן משלמות מס על הכנסות מהשירותים שהן מעניקות כאן כמו פרסום או קידום אתרים. הרשות צפויה לפרסם בימים הקרובים חוזר בנושא זה, לאחר עבודת מטה שנמשכה יותר משנה.

במאי 2013 נחשף ב"כלכליסט" כי פקיד שומה גוש דן, בליווי המחלקה האזרחית ברשות המסים, בודקים את תשלומי

בעולם גם באירופה החליטו להילחם בתכנוני המס בימים אלו האיחוד האירופי חוקר האם הולנד, אירלנד ולוקסמבורג נתנו תנאי מס נוחים יותר לכמה חברות ובהן אפל. האיחוד גם החל לחפש דרכים שימנעו תכנוני מס מסוימים עמרי מילמן לכתבה המלאה 

המס של גוגל ישראל. במסגרת זו זומנו לתשאול במשרדי רשות המסים בכירים בחברות שקיבלו מגוגל שירותים, כדי שימסרו עדות על מדיניות המס של גוגל.

בדיקה מסוג זה ברשות המסים אינה חריגה, אולם היא הובילה להכרה בקיומה של לקונה מיסויית שממנה נהנות חברות האינטרנט הזרות, כזו שמעניקה להן יתרון על פני חברות אינטרנט ישראליות.

השיטה של גוגל עובדת כך: מפרסם ישראלי חותם על עסקת פרסום עם נציג מכירות של גוגל בישראל, התקציב מועבר לחברה האירית של גוגל (Google LLC),‬ והיא זו שמוציאה לאותו מפרסם חשבוניות מס.

השאלה אם גוגל חייבת גם בתשלום מע"מ בישראל כבר הגיעה לדרגות הגבוהות ונידונה במחלקה המקצועית של רשות המסים.

על פי החוק הישראלי, אם לחברה יש נציגות קבע בישראל (כלומר היא מחזיקה כאן במשרדים), שנותנת שירותים לישראלים וכוללת פעילות קבועה, הנציגות צריכה להירשם כעוסק בישראל ולהתחייב במע"מ. ‬

איזו פעילות של החברות נעשית בארץ?

המודל הזה משותף לחברות אינטרנט רבות שמחזיקות נציגות בישראל. הטענה של החברות היא בדרך כלל שהמשרדים בארץ משמשים כמרכז פיתוח ואת המכירות בפועל מבצעת החברה העולמית, לכן אין בישראל מוסד קבע לעניין המכירות וגם אין חובה לשלם מע"מ.

פייסבוק פעלה עד לאחרונה מאירלנד וסגרה עסקאות באינטרנט, לכן במקרה שלה הטענה היתה מוצדקת. אלא שהחברה מקימה בימים אלה מערך מכירות ושירות שיפעל מתל אביב. מערך כזה מחייב בתשלום מס למדינה ובינתיים פייסבוק מגמגמת. בראיון שנערך השבוע עם מנכ"לית פייסבוק החדשה בישראל, עדי סופר תאני, היא סירבה לפרט לגבי התנאים החדשים שנוצרו בפייסבוק שיחייבו אותה לשלם מע"מ לרשויות המס. "פייסבוק משלמת מס בכל המדינות שבהן היא עובדת לפי חוק", אמרה סופר תאני ל"כלכליסט". "אנחנו בקשר עם רשויות המס כדי לעמוד בכל מה שנדרש לפי חוק".

ככלל, מע"מ משולם על ידי מי שמספק את השירות, אך מגולגל במרבית המקרים אל הלקוח. כשחברה כמו גוגל מוכרת שירותים (למשל פרסום), היא אמורה לשלם מע"מ באירלנד — אם כי מכיוון שהיא מייצאת את השירותים הללו, גם שם היא פטורה מתשלום. כך שבפועל יש לה יתרון לא הוגן על אתרי אינטרנט ישראליים, שנאלצים לגבות מע"מ מהמפרסמים אצלם. תפקידו של החוזר הוא ככל הנראה לעשות סדר בעניין זה.

עורכי הדין יניב שקל ועופר אלבוים, שותפים בכירים במשרד שקל ושות', מסבירים כי "מבחינת מס חברות המצב מסובך יותר. חברות גלובליות כמו פייסבוק נדרשות על ידי רשות המסים להשאיר בסניפיהן בישראל 'מספיק רווח', שעליו הן משלמות מס. מספיק רווח אמור להיות הרווח המשקף את השירות שהסניף הישראלי סיפק לחברה העולמית. כלומר, כמה היתה משלמת פייסבוק, למשל, לחברה חיצונית עבור השירותים האלה, ועל רווחים אלה נדרשת החברה לשלם מס". אם ניקח לדוגמה את גוגל, הגוף שמוכר את שטחי הפרסום הוא גוגל אירלנד. אך אם לא היה לה גוף בישראל, היא לא היתה מצליחה למכור כפי שהיא מצליחה היום.

עדי סופר תאני ומאיר ברנד צילום: מירי דוידוביץ, תומי הרפז

החברות נדרשות לשלם כך מס מאז 2007, ואכן יש הרבה תיקי שומה כאלה, כאשר ברבים מהם קיימת מחלוקת על "האם נשאר מספיק רווח" — כלומר, איזו עבודה באמת מתבצעת בישראל. אם נחזור לפייסבוק, ודאי שחלק גדול מהשיווק דרכה לא נעשה הודות לעובדים בישראל אלא הודות לפעילותה כרשת עולמית, כך שבמקרים רבים מתנהל ויכוח עם רשות המסים על הסכום המדובר.

לא צפויות הכנסות גדולות למדינה

המצב הוא שאם רשות המסים בישראל רוצה לגבות מסים מפייסבוק, אין לה דרך לעשות זאת ישירות. היא יכולה להודיע לחברה בישראל כי אינה מרוויחה מספיק — כלומר לא גובה מספיק מהחברה העולמית על שירותיה. לחלופין, היא יכולה להגיד לחברה העולמית כי ברגע שיש לה כל כך הרבה סניפים ועובדים בישראל, למעשה יש לה מוסד קבע. במקרה כזה, לפי אמנות בין מדינות, למשל ישראל ואירלנד במקרה של גוגל, מותר לישראל למסות אותה.

אך החברות הגדולות, שמצוידות בעו"ד ורו"ח לרוב, מכירות בדיוק את הנהלים ומקפידות שלא לחתום על חוזים בישראל, ולא להעסיק יותר מדי עובדים או לתת לעובדים זרים לשהות יותר מדי ימים בארץ — הכל כדי לא לשלם מסים.

ד"ר אבי נוב, עו"ד מומחה למיסוי בינלאומי, מעריך כי רשות המסים לא תלך נגד עמדת ה־OECD והאיחוד האירופי, ולא תצא במהלך של מיסוי לפי מקום השימוש. במקום זאת היא תפעל לפי הכללים הקיימים, תגדיר באופן מרחיב יותר את המושג "מוסד קבע", ותדרוש למסות את הגופים על הכנסתם שהופקה בישראל. נטל ההוכחה על מיקום הפקת ההכנסה צפוי להיות אתגר גדול עבור רשות המסים.

ייתכן שרשות המסים לא תבחר לעסוק בנושא מס הכנסה בחוזר זה, או אולי תבחר לתת עקרונות מנחים או אמירה כללית בנוגע ל"מספיק רווח".

מבחינת הכנסות למדינה לא מדובר בבשורה גדולה. מהלך כזה לא בא, ככל הנראה, להגדיל גבייה בצורה משמעותית אלא כדי להסדיר שוויון. הרי היום אתרי אינטרנט ישראליים נמצאים בעמדת נחיתות מול גוגל ופייסבוק ומול ענפי הבנקים, הביטוח, ההשקעות והממשלה, שלא מקבלים זיכוי על תשלום מע"מ. אם גם גופים אלה ייאלצו לשלם מע"מ עבור שירותים שהם מקבלים מחברות גלובליות, תנאי התחרות יהיו הוגנים יותר עבור החברות הישראליות.

כשפייסבוק ישראל מוכרת לחברה העולמית שירותי שיווק, היא אמורה למכור אותם עם מע"מ 0% שכן הדבר נחשב יצוא. רשות המסים יכולה להחליט כי לא מדובר ביצוא ולחייב חברות אינטרנט גלובליות במע"מ על שירותים אלה, מה שיגדיל את הגבייה — אך לא בצורה משמעותית.

כל מהלך שרשות המסים תבחר לבצע ייתקל בקשיים טכניים, מלבד התנגדות מצד החברות הבינלאומיות שיטענו בוודאי להפרת אמנות בינלאומיות. הרי כל עמוד אינטרנט הוא בינלאומי ולא בהכרח מוגבל למדינה זו אחרת, וברשות יצטרכו למצוא דרך לבודד את הרווח שמשויך לישראל.

מרשות המסים נמסר כי "בימים הקרובים תופץ לסבב הערות טיוטה של חוזר שיעסוק במיסוי הפעילות של חברות רב־לאומיות בישראל. החוזר עוסק בכל היבטי המיסוי, לאו דווקא מע"מ".