מבחן רכב: מכונית היוקרה החדשה של קאדילק

כדי להימנע מצאן מרעיתו של עמי מווייז יש לקחת את קאדילק CTS לאילת דרך מצפה רמון, משם לעובדה ומשם ישר אל תוך העיר דרך הכבישים המפותלים של הרי אילת. CTS החדשה היא מכונית שיוצרת אצל הישראלי ציפיות מוקדמות. אנשי השיווק של קאדילק החליטו שהגיע הזמן לאתגר את מותגי הרכב הגרמניים, ללעוג להם ולציין שקאדילק מלחיצה את הגרמנים בשורה של מודעות בולטות.

קאדליק CTS. דוחקת בנהג לאתגר אותה עד להגעה לגבולות האחיזה הגבוהים

שלא במפתיע, שלושת מותגי היוקרה הגרמניים לא ממש נלחצו. אחרי הכל, אאודי מכרה במחצית הראשונה של השנה הנוכחית 1,831 מכוניות בישראל, מרצדס מכרה 1,226 מכוניות, ב.מ.וו מכרה 957 מכוניות וקאדילק? היא מכרה פחות: 233 מכוניות.

עם זאת, תהיה זו טעות חמורה לזלזל במותג האמריקאי בלי להכיר את השוק שעליו הוא מסתמך: השוק האמריקאי רק כעת מגיב למתקפת הג'יפונים של מותגי היוקרה וסביר להניח שתוך פרק זמן קצר קאדילק תציג מתחרים ראויים מאוד לכל סוגי הרכבים הגרמניים.

נוקשה ונוסכת ביטחון

לזכות אנשי קאדילק ייאמר: CTS היא מכונית ייחודית. בשונה ממכוניות היוקרה הגרמניות, שדוגלות בעיצוב עגלגל, מתחנף ולא מתבלט, בקאדילק החליטו ש־CTS תסובב ראשים. העיצוב שלה מוחצן, אך לא מתבלט יותר מדי. מבפנים CTS היא מכונית הייטקית לחלוטין.

כשה־CTS חשה שהנהג מאבד ריכוז לרגע וסוטה מן הנתיב, היא מרטיטה את ישבנו באגרסיביות באמצעות מנועים חשמליים שטמונים בכיסא. כשה־CTS מתקרבת יותר מדי אל המכונית שלפניה, היא תודיע לנהג בשורה של צלצולים, אך בשונה מן המתחרות האירופיות - היא לא יודעת כיצד לבלום לבד.

קאדליק CTS. מבט מבפנים

המושבים נוחים מאוד, המרווח הפנימי שופע, איכות הפלסטיקה טובה (פרט לאזור הגג, שם לוח הבקרה השולט על הגג הנפתח עשוי פלסטיק זול. במרצדס זה לא היה עובר), אך לגרמנים אין מה לפחד. זה לא שתא הנוסעים של ה־CTS אינו טוב, אך מדובר בתא נוסעים שבדומה לעיצוב החיצוני, עמוס גם הוא למכביר בגימיקים אלקטרוניים, שהופכים אותו למצועצע למדי.

באחותה הקטנה של ה־CTS, ה־ATS הפראית והמצוינת, שמיועדת לנהגים צעירים יותר, ניתן להבין את השימוש בלוח מחוונים דיגיטלי עמוס צבעים, או במשטחי מגע הדורשים ליטוף בכרית האצבע כדי להיפתח, אך במכונית המיועדת להתחרות באאודי A6 ובב.מ.וו סדרה 5, מדובר בגימיקים שחנם עלול לסור במהרה.

ביציאה מכביש המישר ממתין שוטר בטויוטה. עמי הכהן הגדול מווייז כבר יודע שהוא שם, וגלאי המכמונות מודיע עוד קודם. בחוץ 40 מעלות. פרנסה השוטר לא ימצא היום, וחבל בשבילו, כי ה־CTS היא מכונית שיכולה לפרנס את משטרת התנועה היטב. תחת מכסה המנוע הענק שוכן מנוע צנוע, 2.0 ליטרים בלבד, אך עם טורבו. המנוע הזה חזק מאוד, בכל הזדמנות הוא יוצר דחף מוחשי, כזה שמעיף את הקאדילק קדימה. הוא עושה זאת בשקט מרשים ובשילוב מצוין עם תיבת ההילוכים האוטומטית.

עם זאת, היינו שמחים לעשות כאן עסקת חליפין: לוותר על הכוח המתפרץ שיוצר מנוע הטורבו ולהרוויח אחד ממנועי שש הבוכנות הגדולים של קאדילק, שעובד באופן יותר הרמוני ורגוע. מבחינת הנסיעה עצמה, ניכר שאנשי קאדילק מכוונים בדיוק לטריטוריה גרמנית, אך עושים זאת באנגלית במבטא טקסני.

בשונה מן הדורות הקודמים של CTS, הדור הנוכחי יותר נוקשה ונוסך הרבה יותר ביטחון בנהג. סיבובים חדים, פניות ארוכות ומתמשכות וגם בלימות חריפות אינם מרפים את ידיה של ה־CTS. להפך: היא מתענגת עליהם ודוחקת בנהג לאתגר אותה עד להגעה אל גבולות האחיזה הגבוהים.

כל זה נכון כל עוד הכביש מצופה אספלט משובח, אך כשאיכות הסלילה מידרדרת, הקאדילק מתקשה לשמר את ההתקדמות הנינוחה. בעולם הרכב קיימת נוסחה: מתלים נוקשים פירושם יותר אחיזה, אך גם ירידה ברמת הנוחות. הגרמנים הצליחו לפצח את הנוסחה הזו, וגם הצרפתים. האמריקאים בדרך לשם, אבל עדיין לא ממש הצליחו להגיע. ל־CTS יש גם בורר בין מצבי נהיגה, אפשר לבחור במצב שיקשיח את מתליה עוד יותר. המצב הזה לא נחוץ, אפשר בהחלט להסתדר גם עם המצב הרגיל.

מסובבת ראשים

בסופו של דבר, ניתן להתייחס ל־CTS משתי נקודות מבט: זו שרואה בגרמנים מתחרים וזו שכלל לא רואה בגרמנים כלום. מבחינת היבואן, ההחלטה לבחור במכוניות המנהלים הגרמניות כנקודת ייחוס חושפת בקלות את חסרונותיה של ה־CTS. לא מדובר כאן רק בפרי יצירתו של משרד פרסום, אלא בתפיסה כוללת: מבחינת מחיר, ה־CTS עולה 360 אלף שקל לגרסת הבסיס (ו־383 אלף שקל לגרסת המבחן).

מדובר במחיר שמציב את הקאדילק מעט מתחת לגרסאות הבסיס של מתחרות אימתניות כדוגמת אאודי A6 וב.מ.וו סדרה 5. עצם המיצוב הנמוך מול המתחרים והתקווה שהרוכשים יבחרו בקאדילק על סמך כוח המנוע העדיף והאבזור הדיגיטלי השופע, שעשוי לא להתאים לחובבי השמרנות הגרמנית, כבר ממקם את הקאדילק במקום נמוך יותר מהגרמניות ושם את הרוכש במצב שבו עליו לבחור בין השכל של הגרמניות לשרירים של הקאדילק. במקרה של רוכשי רכבי יוקרה שמרנים, שמבחינתם תוספת של כמה עשרות אלפי שקלים אינה מחוץ לטווח האפשרויות, נראה שהשכל יגבר על השרירים.

דווקא בהיבט השני, של הצרכנים שאינם לוקחים את הגרמניות כנקודת ייחוס, מתגלה גדולתה של ה־CTS: מדובר במכונית שאמנם מחוספסת מעט מן הגרמניות, אך עם זאת זהו דגם שמוכיח שקאדילק ביצעה בשנים האחרונות זינוק ניכר באיכות מוצריה, בלי לאבד את האיכות המותגית שמתלווה לקאדילק. בישראל ישנם בהחלט לקוחות רבים שהעסקה שה־CTS מציעה, קרי כוח ניכר, התנהגות הדוקה ועיצוב מסובב ראשים תקסום להם, ובצדק.