מסע בין הקניות לשבת לרקטות של שישי בבוקר

הפסקת האש ל־72 שעות, שהסתיימה בסוף השבוע, עוררה הרבה סימני שאלה בקרב תושבי הדרום. חלקם היו אופטימיים והחלו לחזור לבתיהם, ואחרים היו סקפטיים יותר וידעו שבתוך זמן קצר יחזור הרעש.

קריסת הפסקת האש ביום שישי בבוקר וחזרתו של ירי הרקטות לעבר יישובי הדרום שמו קץ לסימני השאלה, והחליפו אותם בסימני קריאה. סיור באזור הדרום, שקיימנו באותו בוקר, חשף את התקוות שתלו סוחרי הדרום בהפסקת האש, שהוחלפו בייאוש ובהיעדר ציפייה לסיום המיוחל של המבצע.

בלי פרחים לט"ו באב

9:30, פאואר סנטר אשקלון

הגענו למתחם פאואר סנטר באזור התעשייה של אשקלון חצי שעה אחרי יירוט של רקטה שכוונה לאזור. חניון המתחם חצי ריק. נעם אליהו, המנהל של חנות זר פור יו, מספר לנו שכל הלקוחות מגיעים לסופר שליד, קונים אוכל לשבת, ורצים הביתה.

צילום: אוראל כהן

קשה לפספס את חוסר הסימטריה בכמות הלקוחות שבריבוע החנויות שמקיף את החניה. הצלע שאינה ממוגנת ריקה, לעומת זו הממוגנת הכוללת את סניף שופרסל שיחסית מלא. "לפני חצי שעה היה יירוט מעלינו, אבל אם לא היתה כיפת ברזל זה היה פוגע בנו", ממשיך אליהו. "היירוט הזה הזכיר לאנשים פה איפה הם נמצאים". לדברי אליהו, "אנשים לא יודעים איך להתנהג כשיש הפסקת אש. בדרך כלל לוקח להם יומיים־שלושה לחזור לשגרה, זה לא הספיק לקרות הפעם".

שלט גדול בצורת לב מקדם את פני הנכנסים לחנות הפרחים של אליהו, תזכורת לט"ו באב שיצוין ביום שני. "זו אמורה להיות התקופה הכי חזקה שלנו. בשנים שקטות היינו אמורים להיות מוצפים בהזמנות, אבל כנראה השנה  ט"ו באב יהיה אבוד".

מזר פור יו אנחנו פונים לסניף שקם אלקטריק במתחם. מנהל הסניף סיפר לנו כי "מרגע הפסקת האש דווקא הלך לא רע, אבל אתמול בערב, לפני סוף הפסקת האש, התחיל הבלבול".

למרות החשש משובן של הרקטות, סידור העבודה של צוות החנות שגרתי. "סגרתי ערב צוות מיוחד לעובדים באחת המסעדות באזור, אבל אני לא יודע עכשיו מה יהיה איתו", אומר המנהל, ומתלבט בקול רם עם אחת העובדות אם נכון לקיים את ערב הגיבוש במסעדה, הכוללת מרחב מוגן, כפי שנקבע במקור.

מצדו השני של המתחם נמצאת מרכז שירות של חברת פלאפון. שער סגור עם לוגו של החברה מפנה את הלקוחות לעשות סיבוב לעבר הכניסה האחורית, שם נמצא מקלט. בכניסה עומדים כמה לקוחות שממתינים על כיסאות פלסטיק, ונכנסים שניים־שניים למרחב המוגן, בגלל חוסר מקום. "אין מה לדאוג, התור גם ככה קצר", אומר אחד הממתינים באירוניה.

פרלמנט הקפה נשאר

11:00 בבוקר, מרכז אשקלון

תחת שלט עם ציור של דוב לבן גדול נמצאת גלידרייה שלווה, שלמרות החום העז והשקט של שישי בצהריים כמעט ריקה. "שלושת ימי הפסקת האש היו טובים עבור העסק", מספר רפי, אביו של בעל המקום, שנשאר בגלידרייה ביום חמישי עד ארבע לפנות בוקר כדי לנצל עד כמה שאפשר את שעות הפסקת האש. "אמנם בהתחלה אנשים עוד היו חשדניים, אבל לאט לאט הם הגיעו". בבוקר שישי הלקוחות כבר נמנעו מללקק גלידה וחששו מאזעקות נוספות.

צילום: צפריר אביוב

"המכירות במצב רע, יש ירידה של עד 60% במכירות לרמה שאנחנו מכירים בחורף", אומר רפי. הגלידרייה נפתחה לפני שמונה חודשים, אחרי שנים של לימוד מלאכת הגלידה באיטליה. בעליה התעקש לפתוח אותה ביום שישי בבוקר, למרות חוסר הוודאות והבלבול סביב הפסקת האש. "אם תסגור אנשים לא יחזרו אליך", מסביר רפי את פשר ההחלטה. "אנחנו גם לא נגיד לעובד לא לבוא, הוא צריך אותנו כמו שאנחנו צריכים אותו".

ליד הגלידרייה נמצא בית קפה שוקק חיים יחסית, "הקפה של שמש". הוא מלא בגברים ששותים קפה שחור ומנהלים דיוני פרלמנט על המצב, לצד צעירים שמנסים להתאוורר. למרות העובדה כי זהו אחד המקומות ההומים באזור, קשה להתעלם משני מסכי הפלזמה הגדולים התלויים על קירות בית הקפה, שמשדרים ללא הפסקה את החדשות על התפוררות הפסקת האש ועל חידוש הירי.

"האנשים שבאו היום עוד לא הפנימו את המצב החדש", אומר איציק שמש, מנהל בית הקפה. "אנחנו עוד לא יודעים אם ימשיך השקט, והירי שהיה הבוקר היה חד־פעמי או שחוזרים לשגרת הרקטות".

ימי הפסקת האש היו עבור שמש ימים חשובים של התאוששות, אבל אחרי חודש קשה מאוד, שבמהלכו היה שמש במילואים חלק מהזמן, מדובר בנחמה קטנה. "אין ספק שיש ירידה חדה במכירות. אנשים קונים פחות אוכל, וגם המכירות של הטוטו והווינר ירדו מאוד. אם בדרך כלל בשישי בצהריים אנשים יושבים פה שעתיים־שלוש, עכשיו הם יושבים כאן חצי שעה מקסימום". כששאלתי את שמש אם הוא והלקוחות לא מפחדים לשבת בחוץ זמן קצר לאחר הירי על אשקלון, מזדקפים לעברי שני לקוחות שצופים בטלוויזיה ועונים: "מה יש לפחד, זה בדיוק מה שחמאס מחפש".

שמש מספר כי לאחרונה פתח בית קפה נוסף בחוף אשקלון. "ההתחלה היתה טובה, אבל מתחילת המבצע יש התרסקות. בחודשיים אתה לא מספיק לצבור לקוחות, ועכשיו אנשים בקושי מגיעים לים. החודש האחרון יהיה עם הפסדים משמעותיים, והפסקת האש לא כל כך שיפרה את המצב. אני משאיר פתוח כי אני עוד לא יודע מה יהיה עם הפיצויים לעסקים חדשים".

עוגייה חצי אופטימית

12:30, מושב כוכב מיכאל שובל

מאשקלון אנחנו נוסעים חצי שעה מזרחה, ומגיעים למושב כוכב מיכאל שובל. מהכניסה למושב אנחנו נוסעים עד קצהו, ליד החממות, לקונדיטוריה של יהודית ורביצקי המוכרת לילדי המושב כ"יהודית אלפחורס". הקונדיטוריה פתוחה מינואר האחרון, כשבאפריל הרחיבה אותה ורביצקי ופתחה גם בית קפה. יהודית מנהלת את העסק עם אחותה ובתה סיוון, וכשהגענו לשם גם ברנרד, בן זוגה של סיוון, עזר במטבח. "זה עסק צעיר שהיה לו זמן קצר מאוד 'לרוץ' לפני המבצע", מספרת לי ורביצקי, על עוגיית אלפחורס. "התבססנו בעיקר על פרסום מפה לאוזן, כך שהמבצע שהרחיק מכאן את התיירות לחלוטין מקשה עלינו מאוד".

כמה שבועות לפני הפסקת האש ביקשה ורביצקי לקבל הלוואה לעסק, אך טרם קיבלה תשובה. הפסקת אש לא גרמה לה לבטל את הבקשה, והיא מנסה לשמור על אופטימיות. "בעוד בכל החודש האחרון היו ביטולים רבים של אירועים וארוחות מתוכננות, במהלך הפסקת האש התקיימו כמה אירועים, ונכון לשישי בצהריים עוד לא היו ביטולים לסוף השבוע, למרות סיום הפסקת האש".

גם בסוף השבוע הזה כמו קודמיו לא היה לה ספק שהיא תפתח. "אני לא יכולה לבלבל את מעט הלקוחות שמעוניינים לבוא. אני מקווה שזה ייפתר מהר, אבל אצטרך להיות יצירתית בשביל להמשיך, כי אי אפשר לחיות ככה".

סופר ללא קונים

13:30 בצהריים, מושב חלץ

6 קילומטר דרומית למושב ניצב מושב חלץ, שמרוחק כ־9 קילומטר מרצועת עזה. בסופר הקטן של המושב אנחנו פוגשים באלי כהן, תושב אשקלון, ובאחותו נעמה, תושבת המושב. מלבדם הסופר ריק, וכך גם המושב כולו. כהן סיפר לנו כי מצבו הכלכלי, למרות המבצע, דווקא לא כל כך נורא, משום שתושבי המושב נמנעים לנסוע רחוק ולכן קונים אצלו יותר.

צילום: אוראל כהן

"לא האמנתי שהפסקת האש תימשך", אומר לנו כהן. "קיוויתי שכן, אבל לא חשבתי שזה יקרה". עובדה שלא היתה חזרה גדולה למושב בעקבות הפסקת האש. "אנשים בורחים מפה כי אין להם איפה להיות בזמן אזעקה. המקלטים רחוקים מהבתים, ולא הביאו לנו מיגוניות כמו לשדרות".

על הקשת שבין הייאוש לתקווה הקלושה, שהפסקת האש של 72 השעות שתמה ביום שישי בבוקר תגרור אחריה מעט שקט לאזור הדרום, נמצאים כל בעלי העסקים ותושבי הדרום. גם האופטימיים שבהם לא מרשים לתחושות להשפיע על ההתנהלות שלהם. נראה שבאופן כללי אף אחד לא באמת ציפה לשקט שהבטיחו הקברניטים, אך בכל זאת התאכזב כשלא התבדה.