למרות הוויכוח על התקציב: S&P אשררה את דירוג האשראי של ישראל
סוכנות הדירוג הודיעה היום כי היא משאירה את הדירוג על A+ עם תחזית "יציבה" . סוכנות הדירוג העריכה כי יעד הגרעון לשנת 2015 יעמוד על 3.6%
סוכנות הדירוג S&P הודיעה היום כי היא משאירה את הדירוג A+ לישראל. גובה הדירוג מעיד על ההערכות בנוגע ליכולתה של המדינה לשלם את חובותיה, כלומר לפרוע את אגרות החוב שלה, ולכן משפיע על גובה הריבית אותה תידרש ישראל לשלם. דירוגה הנוכחי של ישראל על ידי סוכנות פיץ' עומד על A עם אופק חיובי, ועל ידי מודי'ס - A1 עם אופק יציב.
- בביטחון דורשים עוד 8.5 מיליארד שקל בשנה
- איך מוסיפים לביטחון בלי להעלות את הגירעון?
- נתניהו למשרד האוצר: מוכן לגירעון של עד 3.2%, גם אם המסים יעלו
סוכנות הדירוג העריכה כי יעד הגרעון לשנת 2015 יעמוד על 3.6%, מה שמחזק את עמדתו של לפיד שמעוניין להגדיל את יעד הגרעון כדי לענות על דרישות משרד הביטחון, שעומדות כרגע על דרישה של תוספת של 19.5 מיליארד שקל, כאשר התוספת המקורית עמדה על 2.5 מיליארד שקל. נגידת בנק ישראל ד"ר קרנית פלוג ציינה בדיונים עם ראש הממשלה, כי חצייה של יעד הגרעון של 3% תסכן את יציבות המשק.
במשרד האוצר הציעו יעד גרעון של 3.2%, על אף שפקידי האוצר המליצו על יעד גרעון בסביבת ה-3%, ואילו פלוג טענה בדיונים שהתקיימו אצל ראש הממשלה כי יעד גרעון שמעל 3% עלול לפגוע ביציבות המשק ובדירוג האשראי של המדינה.
יאיר לפיד שר האוצר צילום: אלכס קולומויסקי
האתגרים המרכזיים הם סיכונים גיאו-פוליטיים
הסוכנות צופה צמיחה ריאלית של 2.3% לשנת 2014, לעומת תחזית האוצר שעומדת על 2.4%. ולשנת 2015 הסוכנות צופה תחזית של 3.3%, לעומת 2.9% לפי תחזית האוצר.
האתגרים המרכזיים העומדים בפני המשק הישראלי לפי S&P הם סיכונים גיאו-פוליטיים שעלולים לפגוע בדירוג האשראי של ישראל בכך שירחיקו משקיעים זרים, ויפגעו בפוטנציאל הצמיחה והגמישות הפיסקלית של המדינה.
בהודעתם מציינים נציגי S&P כי השפעת הלחימה בעזה בטווח הקצר הינה בהיחלשות קלה בצמיחה ופגיעה מסוימת במצב הפיסקלי אולם בטווח הבינוני והארוך חברת הדירוג לא שינתה את השקפתה לגבי חוזקות הליבה של דירוג האשראי של ישראל, כמו: כלכלתה המגוונת והמשגשגת, תרומת הפקת הגז הטבעי לחשבון החיצוני ומסגרת מוניטרית גמישה באופן יחסי. שתי המגבלות העיקריות של הדירוג הינן הסיכונים הגיאו-פוליטיים וכן נטל חוב גבוה, אם כי יציב.
ההודעה היום מחזקת כאצור במידת מה את מדיניותו של שר האוצר, יאיר לפיד, שרצה להגדיל את יעד הגרעון, ולא פסל את האפשרות של יעד גרעון של 3.5%, זאת לאור דרישות הביטחון שהתנפחו בחודשים האחרונים וכעת עומדות על בקשה לתוספת עבור 2015 בגודל של 19.5 מיליארד שקל, כאשר בתקציב המקורי נקבע כי הביטחון יקבל 2.5 מיליארד שקל בלבד.
עם זאת, יש לזכור כי הביקורת של הנגידה בנוגע לסכנת העלאת יעד הגרעון אינה נקודתית, אלא מתייחסת למדיניות הכלכלית ארוכת הטווח של מדינת ישראל. החשש של הנגידה הוא כי יעד גרעון גדול מידי השנה, קודם כל מעיד על כך שההנהגה אינה יודעת לעמוד במדיניות שהיא עצמה קבעה ולכן למשקיעים יהיה קשה יותר לסמוך עליה. בנוסף, גדל החשש כי המהלך יקשה בעתיד על המדינה להחזיר את חובותיה, ויגדיל את יחס החוב התוצר. השפעות אלה לא יקרו בהכרח ביום הגדלת יעד הגרעון, וייתכן שגם לא באותה שנה, אך בכל זאת, הגדלת יעד גרעון עלולה ליצור אותם.
שר האוצר, יאיר לפיד: "אשרור דירוג מוכיח כי המשק הישראלי חזק ושהצעדים הלא פשוטים שנקטנו בתקציב הקודם הובילו את כלכלת ישראל לחוסן וליכולת לתת גב כלכלי לאזרחי ישראל גם במצב קיצון של מבצע צבאי ארוך כמו צוק איתן". לפיד הדגיש כי הערכה של החברה כי יחס חוב הממשלה הרחבה לתוצר יוותר במידה רבה זהה בשלוש שנים הקרובות נותנת חיזוק למדיניות כלכלית שאנו מובילים במסגרת תקציב 2015, לא לעלות מיסים ובכך למנוע נטל כלכלי על אזרחי ישראל, להגדיל את הגירעון בצורה אחראית ומתונה ולהוביל תקציב חברתי עם תוספת משמעותית לחינוך, בריאות, ורווחה שמכוון מנועי צמיחה".
החשבת הכללית, מיכל עבאדי-בויאנג'ו: "אשרור הדירוג מהווה עדות לחוסנו של המשק הישראלי ועמידותו בפני זעזועים לרבות אירועים בטחונים".
