איזה שוק יצרו הטיסות הזולות?

עידן טיסות הלואו קוסט מרגיל אותנו לצרכנות תעופה אחרת. בעבר טיסות היו אפופות פינוקים, בידור וסרטים. טיסה היתה בילוי בן כמה שעות, שהתחיל כבר בדיוטי פרי.

היום, בזירת טיסות השכר והטיסות הזולות, שום דבר כבר לא "פרי". מלבד ההמראה והנחיתה, חברות התעופה מצאו דרך לתמחר כמעט הכל. כך לגבי הכבודה, שכבר אינה נחשבת ברירת מחדל, המשקל העודף שהכללים לגביו נאכפים בהחמרה הולכת וגוברת, מידות תיק העלייה למטוס ובחירת מקום הישיבה. אצל חלק מחברות התעופה משלמים על עצם הזכות למקום מסומן. עבור האחרים דין מושבי המטוס כדין מושבי אוטובוס, כל הקודם זוכה. גם אוכל ושתייה הפכו למשימה שמוטלת על הנוסעים, ועל אלכוהול חינמי כבר אין מה לדבר.

טיסת איזי ג'ט. כמו מחסניות הדיו היקרות במדפסות או הקפסולות במכונות הקפה, גם ענף התעופה הופך לשוק של "מכירות היקפיות" והכנסות שמתווספות למחיר הכרטיס. וכמו בשוק החופשי, גם לזה יש תגובות יצירתיות

כמה מהחידושים כבר נשמעים מגוחכים: בכמה חברות תעופה שוקלים לגבות תשלום נוסף על שימוש בשירותים, או לחשב את מחיר הכרטיס לפי משקלו של הנוסע, וכך להוסיף עוד סוג של תשלום על משקל עודף.

בכמה טיסות עדיין מחלקים שמיכות וכריות, ומערכות הבידור הן חינם. מנגד, כמה חברות מנסות למכור גם חיבוריות לאינטרנט בטיסה, או אפילו חיבור לזרם חשמל, לשם טעינת המכשירים האלקטרוניים.

כך, כמו במדפסות עם מחסניות הדיו היקרות או במכונות הקפה עם הקפסולות, ואפילו בשואבי אבק עם השקיות המתחלפות, מתברר שהמוצר או השירות הוא רק תירוץ לביזנס האמיתי - מכירות היקפיות, שוק

ה־Aftermarket. והגישה הזאת לעסקים הולכת וסוגרת על המרחב סביבנו.

מובן שהשוק מציע גם תשובות ותגובות לשינוי. הנה, לדוגמה, שני מוצרי לוואי חדשים לטיסות. את אחד מהם המציא עירא גולדמן, איש עסקים גבה קומה מוושינגטון, שמצא דרך לפתור בעיה שמכאיבה לו אישית בטיסות, ובעיקר כיום, כשחברות הלואו קוסט מצמצמות את המרווחים בין המושבים. המוצר נקרא Knee-defender, "מגן ברכיים", זוג התקני פלסטיק פשוטים וקטנים — גודלם כגודל קופסת סיגריות — שנועלים את צירי הכיסא שלפניך ומקבעים אותם, כך שהיושב בו לא יכול להטות את המושב שלו לאחור. עד 22 דולר באתרים כגון gadgetduck.com, ולרשותך נשק סודי מנצח במאבק על המרחב לרגליים או ללפטופ שעליהם.

המוצר, שנמכר זה יותר מעשור, זכה באחרונה לתשומת לב גוברת אחרי שהעיתון האמריקאי "יו אס איי טודיי" הכתיר אותו כמוצר חובה לטיסות. היו גם כמה פרסומים על קטטות שנגרמו עקב השימוש בו, שכן החוק אינו אוסר שימוש במכשירים כאלה, ולא כל חברות התעופה גיבשו תקנות לגביהם. גולדמן עצמו זוכה לפרסום חינם עבור המוצר שלו.

את המוצר השני, "יוצר המרחב", אפשר להזמין ב־40 דולר, לא כולל משלוח, באתר createaspace.net. זהו חוצץ פלסטי קל ומתקפל שמגדיר את הגבול בין שני שכנים שותפים למסעד, ומפחית את התנגשויות המרפקים ומלחמות הכיבוש הזעירות נגד היושב לידך.

שני המוצרים החדשים הם לא רק חלק מהענף הצרכני החדש של התמודדות עם ג'ונגל הטיסות הצפופות. הם מציגים רעיון נוסף: פתרון טכנולוגי לסכסוכים. במקרה הזה, סכסוכים טריטוריאליים על שטחי מסעד כיסא או מרחב אווירי ששייך לשני נוסעים בו בזמן. ככל שתימשך המגמה של קיצוץ בשירות שחברות התעופה נותנות ללקוחותיהן, כך תגבר התחרות ב"שמים הפתוחים" האלה. חברות התעופה מאיימות להמשיך להקטין את רוחב המושבים, שהתכווצו משיא רוחב של 47 ס"מ לפני 20 שנה לממוצע של 40.5 ס"מ בלבד - צניחה של 13%, בעת שמשקלו של הנוסע הממוצע, לעומת זאת, צמח ביותר מ־10%. הקשיים והחיכוכים בטיסות רק יגברו. טוב שיש סכסוכים שאפשר לקנות להם פתרון באינטרנט.