מאיפה מגיע אבק למייבש הכביסה?

נריה היקר,

בוא תכיר את אדון מוך, אחד מבני הלוויה העתיקים ביותר של המין האנושי. הערכות גסות לגילו נעות בין 50 ל־150 אלף שנה, והן מבוססות, תאמין או לא, על ניתוח גנטי של כינים. כינת הראש, כפי שמעיד שמה, חיה על הקרקפת, ורעמת השיער העבותה שלך משמשת לה מחסה. כינת הגוף, לעומתה, חיה באזורים מעוטי שיער, וחוסה תחת הבגדים שלעורך. אז סביר להניח שכינת הגוף התפתחה (מתוך כינת הראש הקדומה יותר) בערך כשהמין האנושי התחיל ללבוש בגדים, ובגדים - באופן בלתי נמנע - מייצרים מוך.

כשהבד מתחכך בדברים כמו הגוף שלך, הרהיטים והאוויר סביבך, ניתקים ממנו סיבים זעירים. ככה בד מתבלה. והחיכוך לא רק משחרר את הסיבים מהבד, הוא מוסיף ומעניק להם כמתנת פרידה מטען יפה של חשמל סטטי (פיזיקאים קוראים לזה "האפקט הטריבּואלקטרי", כי ביוונית עתיקה "טריבו" זה שפשוף, "אלקטרון" זה ענבר, וחשמל סטטי זה מה שקורה כשמשפשפים ענבר). החשמל הסטטי מצמיד את הסיבים זה לזה עד שנוצרים גושים של מוך. צבע הגושים נגזר, מן הסתם, מצבע הבדים, וכשהכביסה רבגונית מתקבל ערב רב של צבעים מעורבבים היטב - אותו אפור מאוס המוכר לכל מי שלש כמה צבעים שונים של פלסטלינה יחד.

אבק במייבש כביסה צילום: שאטרסטוק

את גושי המוך אפשר למצוא בשלושה מקומות עיקריים: בכיסים שכולאים סיבים, בטבור שעושה לפעמים יד אחת עם שיער הגוף ועם גזרת הבגד ואוגר סיבים לרוב - ובמסנן של מייבש הכביסה. המייבש מטיח את הבגדים זה בזה ובדופנות תוף הייבוש, יוצר המון חשמל סטטי, מפריד המון סיבים מהבד, ואתה מקבל חינם אין כסף חופנים גדושים של מוך. על חשבון הבגדים שלך, כמובן, שמתבלים בקצב כפול ומכופל.

המון פעמים כביסה שמונחת במייבש כביסה יכולה להתלקח שעות לאחר שהמייבש סיים את עבודתו. מדוע אין אזהרות על כך על מייבשי הכביסה? איתן

זה לא קורה שעות אחרי שהמייבש סיים את עבודתו וזה לא קורה המון, אבל זה בהחלט קורה. וזו לא הכביסה שמתלקחת, זה המוך. לפי מינהל האש של ארצות הברית, מייבשים גורמים שם לאלפי שריפות, מאות פציעות וכמה מקרי מוות בכל שנה ושנה. הסיבה העיקרית? כשל בניקוי המוך. לא רק שההצטברות שלו פוגעת ביעילותו של מכשיר שממילא זולל כמויות חשמל בלתי סבירות, היא ממש מסוכנת. אז למה אין אזהרות? קשה לדעת. אולי כי זה רע למכירות.