לפיד לבכירי משרדו: "הצעירים שאנחנו עלולים לאבד הם דווקא המבריקים"

בפתח דבריו הזכיר השר לבכירי משרדו את המחאה של קיץ 2011 "הישראלים נשחקים. הם לא יצאו מהבית כדי לתמוך או להתנגד כמעט בשום תחום, גם כשזה היה חשוב. אי אפשר להוציא אלף איש מהבית בשביל לתמוך בשלום. אי אפשר להוציא מאתיים איש מהבית בשביל למחות על הפערים החברתיים. אבל בקיץ 2011 דור שלם יצא מהבית כי הם כבר לא יכולים היו יותר להמשיך. הכל עלה להם יותר מדי, הרוב עדיין עולה להם יותר מדי. התפקיד שלנו הוא לשנות את זה."

שר האוצר לפיד צילום: עומר מסינגר

"שר הוא פלסטר דו כיווני – הוא מייצג את המשרד מול הציבור, ואת הציבור מול המשרד". לפיד הדגיש את כובד האחריות המונחת על כתפי המשרד, ואמר לבכיריו כי "אין (לציבור) כתובת אחרת. כשאתם מסתובבים, אין מבוגר אחראי שעומד מאחוריכם. אם אנחנו לא נוציא מתוכנו פתרונות, אז לא יהיו פתרונות. אם אנחנו לא נמצא את הפטיש ששובר את הקרח, אז אין כנראה פטיש".

לגבי יוקר המחיה הוסיף השר כי "זוהי הבעיה מספר אחת שלנו והאתגר הכי גדול שלנו. מפני שאנחנו מאבדים דור". לפיד התייחס גם לשיח הציבורי החם על מעבר הצעירים לברלין, ואמר כי הוא "מתרגז בכל פעם מחדש כשאנשים צעירים אומרים שאם לא יורידו את מחירי המילקי הם יעברו לברלין. הם לא עוברים לברלין, הם עוברים לגרמניה. הם משתמטים מדיון על זהות, על זכרון היסטורי, על המשמעות של להיות יהודי. אבל צריך להכיר גם בצד השני של האמת. כשהם מדברים על יוקר המחיה, הסאב-טקסט, האמת החבויה, היא של עלבון".

על מעמד הביניים אמר לפיד כי "מעליב אותם לחיות במדינה שלא רואה אותם. זה מעליב אותם שאיש אינו מתגייס להקל עליהם. זה מעליב אותם שהפעם היחידה שהם מרגישים שהמדינה באמת שמה לב לקיומם היא כשקוראים להם למילואים או מבקשים מהם מיסים".

לפיד סיכם את דבריו ואמר כי "אלה שאנחנו עלולים לאבד הם דווקא המבריקים, דווקא אלה שקל להם לחפש את עתידם במקום אחר. בקרתי בברלין לפני חודשיים והלכתי לראות את האקסלרייטור – החממה – של קונצרן התקשורת של אקסל שפרינגר; בתוכו טיפחו 13 סטרט-אפים. שמונה מהם היו ישראלים. שמונה. בעיני זה איום קיומי. זה איום קיומי, אבל הוא לא מתחיל בכור בבושהאר, הוא מתחיל בסופר ליד הבית. בשביל לפתור את האיום הזה, אני מזמין אתכם להניח הכל על השולחן. כל מה שאי פעם חלמתם לשנות וחשבתם שאי אפשר. הכל אפשרי. המשפט הכי בתוך הקופסא שיש בעולם הוא "בוא נחשוב מתחוץ לקופסא". התפקיד שלנו הוא קשה יותר. אנחנו צריכים לחשוב בתוך הקופסא הממשלתית, ובכל זאת להיות מקוריים ואחרים. זו משימה לא קטנה, אבל אני יודע שאני בא לאנשים הנכונים בשבילה".