עת למעשים: הגידול בשוויון מתחיל בתעסוקת ערבים

נושא השוויון בחברה, ובעיקר הדרכים להשיג אותו, מעורר מחלוקות רבות. למרות שרוב הציבור מאמין ששוויון הוא ערך חשוב, ישנם וויכוחים אידאולוגיים ופוליטיים לגבי הדרכים הנכונות לקדם שוויון. כך, בעודנו מתווכחים, אי-השוויון גדל, וגובה מאיתנו מחיר כלכלי כבד.

לפחות בתחום אחד כמעט שאין מחלוקת - החשיבות של קידום שוויון כלכלי-חברתי בין ערבים ליהודים בישראל. חשיבות זו הודגשה בידי כל ממשלות ישראל האחרונות. כולן הצהירו על תכניות לקידום השוויון. מנהיגים מכל קצוות הקשת הפוליטית, מצהירים על תכניות לקידום שוויון כלכלי-חברתי לציבור הערבי ועל השתלבות ערבים בכלכלה הישראלית כמטרה חשובה גם עבור האזרחים הערביים וגם למדינה. זהו תחום השוויון בו ניתן להשיג את ההתקדמות הרבה ביותר בזמן הקצר ביותר. אין צורך ברפורמות גדולות או מהפכות. כל שדרוש הוא להראות את הנחישות הנדרשת גם מן הצדק וגם מן הנתונים שמציג לנו ה-OECD, שעליית אי-השוויון פוגעת בצמיחה, וצמצומה יכול להעלות את התוצר הגולמי לנפש בישראל.

בראשית שנות התשעים, התברכה ישראל בעלייה משמעותית שהוסיפה למשק הישראלי כח אדם מיומן, משכיל ומוכשר, שגם היה נכון לעבודה קשה. עליית יוצאי ברית-המועצות לשעבר הזניקה את המשק הישראלי קדימה. הציבור הערבי יכול להציע לכלכלה הישראלית את אותו זינוק ב-2015. כוח אדם איכותי, מוכשר ומשכיל מחכה להשתלב במשק הישראלי, לזכות בכבוד ובפרנסה שהוא יכול להציע, ולתרום לצמיחתו.

מתוך הסרט "ערבים רוקדים". להכיר אחד את השני לא דרך הסיקור החדשותי

בתחומים מסוימים כבר גילו את הפוטנציאל שבשילוב ושוויון לערבים. כולנו נתקלים בעובדים ערבים, המשולבים בכל שדרות מערכת הבריאות ונותנים שירות מעולה למטופלים. בהיי-טק המצב רחוק מלהשביע רצון ובכל זאת ניכרת התקדמות של ממש בשנים האחרונות. בכירי התחום, הרגילים להסתכל על השורה התחתונה במאזן, זיהו את הפוטנציאל בציבור הערבי ונקטו יוזמות משלהם להושיט יד לצעירים וצעירות משכילים מציבור זה, להשקיע בצעדים שיקלו עליהם להשתלב בהיי-טק, והם נהנים היום מפירות השקעה זו.

לצד היתרון הכלכלי המובהק, טמון גם יתרון חברתי קריטי למדינת ישראל. ככל שהיחסים בין יהודים לערבים הולכים ומחריפים בזכות קיצונים המלבים שנאה, יילך ויגדל האיום על הבטחון האישי של כל אחד ואחת מאיתנו, ערבים כיהודים. הנסיון המעשי שלנו בעמותת קו-משווה מראה שהשילוב היום-יומי לאורך שעות ארוכות במקום העבודה, תוך שיתוף פעולה יצרני בנושאים רחוקים מפוליטיקה, ממחיש לאנשים שאין כל סיבה אמיתית שלא נוכל לחיות יחד ושהקיצוניים יכתיבו לנו את הכיוון של החברה הישראלית.

השינוי הזה אפשרי, הוא לא מסובך והוא לא דורש תקציבי עתק. הוא צריך להתחיל מהממשלה. הממשלה שתוקם לאחר הבחירות הקרובות צריכה להצליח להעלות את אחוז העובדים בסקטור הציבורי ל-10% לפחות, לעומת קצת יותר מ- 8% כיום, יעד שהממשלות האחרונות הכריזו עליו ולא עמדו בו. הממשלה אף צריכה להשקיע בתשתיות תחבורה בכלל ותחבורה ציבורית בפרט, כדי להקל על יושבי הערים הערביות להגיע לאזורי תעשייה, ובהמשך לקדם ברצינות הקמת אזורי תעשייה ליד ערים אלה. היא צריכה להשקיע במעונות-יום לגיל הרך שיאפשרו לנשים ערביות, שאחוז בעלות התואר האקדמי ביניהן עולה במהירות, לצאת לעבודה.

אם הממשלה תעשה את כל אלה, כולנו נראה את הברכה בקרוב. המתיחות והחששות יפחתו כשיותר יהודים יכירו ערבים פנים אל פנים ולא דרך הסיקור החדשותי. הוצאות המדינה על קצבאות ירדו והכנסותיה ממסים יגדלו. הגידול בשוויון יביא עמו גידול בצמיחה וביכולת של המדינה להשקיע בשירותים החברתיים למען כולנו – יהודים וערבים.

יעל קאהן שרון היא מנכ"לית עמותת "קו-משווה" לקידום אקדמאים ערבים בשוק התעסוקה