בנק ישראל רכש בשנת 2014 סכום של 7 מיליארד דולר

במטרה להחליש את השקל מול המטבעות החשובים בעולם, רכש בנק ישראל בשנה החולפת סכום גדול במיוחד של קצת יותר מ-7 מיליארד דולר. מחצית מהסכום נרכשה במסגרת התוכנית השיטתית של הבנק לקיזוז השפעת הגז הטבעי על שער החליפין ("המחלה ההולנדית"). במסגרת זו, רכש בנק ישראל בחודש דצמבר 445 מיליון דולר, והשלים את סכום הרכישות השנתי של 3.5 מיליארד דולר שעליו הודיע בסוף שנת 2013. השנה צפוי בנק ישראל לרכוש במסגרת זו סכום של 3.1 מיליארד דולר.

דולרים צילום: רויטרס

את המחצית הנותרת של רכישות המט"ח, כאמור בסכום כולל של קצת יותר מ- 3.5 מיליארד דולר, ביצע בנק ישראל בשנה החולפת במסגרת ההתערבות הרגילה שלו במסחר במט"ח, שאותה הוא חידש בחודש אפריל 2013, אחרי הפסקה של כמעט שנתיים שבהן אפשר הבנק לשער החליפין להתנהל בצורה חופשית.

התערבות זו במסחר נועדה לדברי בנק ישראל לאפשר לו לפעול בשוק מטבע החוץ "במקרה של תנועות חריגות בשער החליפין אשר אינן תואמות את התנאים הכלכליים הבסיסיים, או כאשר שוק המט"ח אינו מתפקד כיאות". מאז חידוש ההתערבות במסחר במט"ח, כאמור בחודש אפריל 2013, רכש כבר בנק ישראל במסגרת שתי התוכניות סכום מצטבר של כ- 13.5 מיליארד דולר.

מנתונים שמפרסם היום (ד') בנק ישראל מתברר כי למרות רכישות הדולרים הגדולות שבוצעו על ידו בחודש דצמבר, יתרות המט"ח של ישראל דווקא קטנו בחודש שעבר בכ-220 מיליון דולר והסתכמו בסוף החודש בכ-86.1 מיליארד דולר. אחת הסיבות העיקריות לכך היא ההתחזקות שנרשמה בדצמבר בשער הדולר מול המטבעות האחרים בעולם, ובעיקר מול היורו. התחזקות זו הקטינה את חלקן של יתרות המט"ח המוחזקות במטבעות אלה, והמוצגות בדיווחי בנק ישראל בדולרים, בסכום של כ- 745 מיליון דולר. בנוסף לכך קטנו היתרות בשל העברת סכום של כ- 490 מיליון דולר מחשבונות הממשלה בבנק ישראל לחו"ל. מנגד, ירידות אלה בהיקף יתרות המט"ח קוזזו בחלקן כתוצאה מהעברות מחו"ל לארץ בסכום של כ- 570 מיליון דולר לחו"ל, שבוצעו בחודש שעבר על ידי המגזר הפרטי.