בטעם שוקולד: שטראוס תשנה את הכיתוב על גביעי המילקי
בעקבות הסדר פשרה עם תובעים, על גביעי המילקי תופיע המילה "בטעם" לפני המילה "שוקולד". הסיבה: המעדן לא מכיל את הרכיב עצמו
שטראוס הגיעה להסדר פשרה עם תובעים שהגישו תביעות ייצוגיות כנגדה על רקע ציון המילה "שוקולד" על גביעי מילקי שהינם בטעם שוקולד ולא מכילים את הרכיב עצמו.
- יו"ר אסם נגד חוק המזון: "קושרים את ידיהם של המפעלים הגדולים"
- זה לא המילקי, זו הבירוקרטיה
- עם האצבע על המילקי: הרשתות יחויבו לעדכן מחירי מזון אחת לשעה
במסגרת הסכם הפשרה שקיבל בית המשפט המחוזי חיפה, נקבע כי מבלי שכל צד מודה בטענות הצד שכנגד, הסכימה חברת שטראוס לשנות את הכיתוב על גבי אריזות המוצרים, כך שלפני המילה "שוקולד" תופיע המילה "בטעם", בגופן בעל גודל זהה. בנוסף הוסכם על הצדדים כי חברת שטראוס תתרום מוצרי חלב בשווי 300 אלף שקל לבית חולים העמק בעפולה.
במסגרת ההסכם, אוחדו 2 תביעות עם בקשה לאשרן כייצוגיות, במסגרתן ביקשו התובעים להגדיר את חברי הקבוצה המיוצגת ככוללת את אלו אשר רכשו או צרכו את המוצרים נשוא התובענה החל מהמועד בו שווקו המוצרים ונמכרו או לחלופין במהלך 7 שנים שקדמו להגשת התביעה.
אחד התובעים העריך כי סכום תביעתו האישית היא 787 שקל וכי סכום התובענה הייצוגית לא יפחת מ- 248 מליון שקל. הערכה זו היא פרי ההנחה כי למבקש, כמו גם לכל אחד מחברי הקבוצה שהם 15% מבתי האב בישראל כ- 315,000 איש, הוסב נזק ממוני ונזק שאינו ממוני.
הנזק הממוני מבוסס על עלות רכישת המוצר שהוציאו חברי הקבוצה בשנה הקודמת להגשת התובענה, ומנקודת הנחה שכל אחד מהם רכש 8 מוצרים בחודש. הנזק הבלתי ממוני הועמד על סך של 500 שקל לכל אחד מחברי הקבוצה בגין עוגמת הנפש שנגרמה להם "עקב ההטעיה והתסכול, הכעס ואובדן האמון ובכלל הפגיעה באוטונומיה". התובע השני העריך כי סכום תביעתו האישית מסתכמת בסך של 1,304 שקל וכי התובענה הייצוגית לכלל חברי הקבוצה מסתמכת בסכום שלא יפחת מ- 274 מליון שקל.
טענתם העיקרית של המבקשים היא כי המשיבה הפרה את הוראות סעיף 104 לתקן השוקולד הקובע כי אין לכנות מוצרים שהתקן לא חל עליהם בשם "שוקולד". כן נטען כי המשיבה הפרה את תקן ישראלי 1145 שעניינו אופן סימון המוצרים, ובין היתר, עת בחרה שם מזון מטעה אשר לא מתאר נכונה את מהות המזון; הכיתוב על גבי אריזות המוצרים נעשה בגופן קטן מן הנדרש על פי התקן; תמונת קוביית השוקולד המופיעה על גבי מארז המוצרים גם בה יש כדי להטעות את ציבור הצרכנים. עוד נטען כי המשיבה הפרה את הוראות חוק הגנת הצרכן ואת הוראות הדין שעניינן איסור הטעיה, הפרת חוזה, תרמית, הפרת חובה חקוקה ועשיית עושר ולא במשפט.
במסגרת הבקשה גרסו הצדדים כי אין צורך במינוי בודק משום שמנגנון התרומה ושינוי אריזות המוצרים פשוט ביותר ומדובר בהסכם ברור שאינו מצריך בדיקת מומחה. אלא שהיועץ המשפטי לממשלה ציין כי הוא אינו מתנגד לבקשה לאישור הסדר הפשרה אולם שטראוס לא תוכל לזקוף את התרומה כתרומה פילנתרופית שלה, שכן התרומה היא חלף פיצוי לחברי הקבוצה. בעניין זה המליץ היועץ המשפטי כי הצדדים יגישו תצהיר המפרט את אופן בחירת העמותות הנתרמות וזהותן; קשר שהיה או שקיים בין הצדדים או באי כוחם לבין העמותות הנתרמות; הצהרה מפורשת שהתרומה לא תיכלל במסגרת התחייבויותיה או תוכניותיה של המשיבה בעתיד. עוד ציין היועץ המשפטי לממשלה כי השיטה אשר נבחרה לחישוב שווי התרומה על בסיס ממוצע המחירים לצרכן של המוצרים הנתרמים, מטיבה עם המשיבה וראוי לערוך החישוב לפי עלות המוצרים למשיבה.
אלא שהשופטת יעל וילנר קבעה כי "נראה לי כי יש בהכפפת אישור הסדר הפשרה במילוי התנאים הללו על ידי הצדדים והגוף הנתרם הכבדה ניכרת שלא לצורך, כמו גם הטלת תפקידים על בית המשפט שאינם טבעיים לו ואינם נכונים במישור העקרוני. לפיכך אין בידי לקבל את עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה בעניין זה". עוד התנגדה השופטת וילנר לשיטת החישוב שהציע היועץ המשפטי לממשלה וקבעה כי "מסופקני אם לבית המשפט סמכות להתערב בהסכמת הצדדים בעניין זה, שכן המשמעות האופרטיבית של התערבות זו היא הגדלת סכום התרומה לה הסכימה המשיבה".