החיים עצמם יקרים לנו

על מה אנחנו מצביעים כשאנחנו הולכים לקלפי? סקר כלכליסט ומכון מדגם שנערך השבוע ניסה להבין מהם השיקולים שינחו את ההצבעה ביום שלישי הקרוב, ובעיקר לאן נוטה הכף בחלוקה הקבועה בין כלכלה לביטחון. התוצאות חד משמעיות: 55.2% מהנשאלים ענו שיחליטו למי להצביע על פי הנושא הכלכלי־חברתי, ורק 28.4% העמידו בראש את הנושא המדיני־ביטחוני.

בתגובה לדו"ח המבקר על משבר הדיור ניסה ראש הממשלה נתניהו להכתיב את סדר העדיפויות: "כשמדברים על יוקר המחיה, אני לא שוכח את החיים עצמם. האתגר הגדול הוא הגרעין האיראני". והישראלים עונים לו: הפוך, אדוני. 90% מהנשאלים אמרו שיוקר המחיה ישפיע על הצבעתם ביום שלישי הקרוב, לעומת 63.9% שיושפעו מהמדינה המתגרענת מצפון־מזרח.

לא בדקנו למי יצביעו הנשאלים. ביקשנו לגלות מה מטריד את אזרחי ישראל, ואם המפלגות נענו לאתגר. התשובות עשויות להדאיג את מפלגת השלטון.

הסקר נערך ביום שלישי, בידי מכון מדגם, באמצעות הפאנל האינטרנטי ipanel, על מדגם ארצי של 500 מרואיינים דוברי עברית בני 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית היא 4.5%.

הבחירות יוכרעו על סוגיות כלכליות וחברתיות איור: יונתן וקסמן

איראן אחרונה ברשימה: 55% יצביעו בבחירות לפי הנושא החברתי־כלכלי

הרבה דאגות יש למצביעים הישראלים. בבית הם צריכים להתמודד עם ההוצאות התופחות על גידול ילדים והחזקת דירה, מעבר לגדר ההפרדה ממתינה חבית חומר הנפץ הפלסטינית, ומסביב מתחזקים כוחות אלימים כמו איראן, חמאס ודאעש. את השקפותיהם על כל הסוגיות האלה הם יתבקשו לשקלל ביום שלישי לפתק אחד ויחיד. הסקר חושף את סדר העדיפויות של המצביע הישראלי — והוא ללא ספק מודאג בעיקר ממה שקורה אצלו בכיס.

בראש סדר העדיפויות עומד יוקר המחיה: 66.9% אמרו שהנושא ישפיע עליהם מאוד ביום שלישי, ועוד 22.8% אמרו שישפיע במקצת. כלומר, 89.7% מהנשאלים מבקשים מהפוליטיקאים לפעול בראש ובראשונה להקלה על הארנק. מעניין לגלות שהסוגיה תשפיע גם על הצבעתם של 91% מאלו שמשתכרים מעל הממוצע, על 96.3% מבני 45–54, על 91.4% מהגברים ועל 88% מהנשים. יוקר המחיה זועק מכל פינה.

הנושא השני שהכי משפיע על ההצבעה הוא ההתנהלות מול הפלסטינים. 82.7% מהנשאלים אמרו שהנושא ישפיע עליהם ונראה שהוא משחק תפקיד משמעותי בקרב צעירים עד גיל 24, שמתוכם 63% אמרו שזה ישפיע עליהם מאוד. יכול להיות שזו תוצאה של דור שגדל בתוך התופת של האינתיפאדה השנייה ועדיין לא מתמודד עם קשיי מעמד הביניים.

בין בני 25–34 הסוגיה הפלסטינית מאבדת קצת מעוצמת השפעתה (77.4%), ובמקומה עולה סוגיה אחרת — מחירי הדיור. 66% מפלח הגיל הזה אומרים שהנושא ישפיע עליהם מאוד, ועוד 18% שישפיע מעט. בשורה התחתונה, 84% מפלח הגיל הזה הצהירו שנושא הדיור ישפיע עליהם. מעניין שגם 88.6% מהצעירים בני 18–24 אמרו שהנושא ישפיע על הצבעתם — סימן לפסימיות מדאיגה בקרב הצעירים.

ביקשנו מהנשאלים להשוות בין השיקולים בבחירות הקרובות לאלו שהיו לפני שנתיים. הנושא העיקרי שהנחה 46% מהם ב־2013 היה התחום הכלכלי־חברתי. בבחירות הקרובות נתון זה כבר מגיע ל־55%. בבחירות הקודמות 33% הצביעו בשל הנושא הביטחוני, היום שיעורם 28%.

זו תוצאה מעניינת, מאחר שהקדנציה הנוכחית של נתניהו היתה סוערת יותר מבחינה ביטחונית ומדינית מקודמתה: מבצע צוק איתן, פיגועים בירושלים, קריסת התהליך המדיני, ההתגוששות עם האמריקאים, הסכם הגרעין עם איראן וההיתקלויות בגבול הסורי. המצב הכלכלי עדיין מושך יותר תשומת לב מכל אלה.

ענייני החוץ נשרכים מאחור. 63.9% מהנשאלים אומרים שהאיום האיראני ישפיע עליהם. זה אינו נתון שאפשר לזלזל בו, אבל הוא הגורם הכי פחות משפיע מבין אלה שבדקנו. גם כאן, הסוגיה פחות משפיעה על בני 25 עד 44 (פחות מ־60%) — מה שמרמז שבגילאים שעליהם נסמך המשק הישראלי, הגילאים שבהם מקימים בית, מגדלים ילדים, מטפלים בהורים המבוגרים ונאבקים בשוק העבודה — הקושי היומיומי משכיח את האיום מבחוץ. במלים אחרות, המחאה הולכת לקלפי. שוב.

המדינה ואני: 54% חושבים שהמצב הכלכלי במשק החמיר, רק 22% חשים כך לגבי מצבם הכלכלי האישי

לא תמיד יש קשר בין המצב הכלכלי של המדינה למצב הכלכלי של האזרחים. בכמה מהשנים האחרונות הצמיחה בישראל היתה גבוהה מזו של מדינות ה־OECD או של ארה"ב, האבטלה נמוכה, הגירעון נשלט יחסית וההכנסה הפנויה למשק בית נמצאת בעלייה. עם זאת, הנתונים הנוגעים לאדם הממוצע פחות טובים — השכר הריאלי קפוא לאורך שנים, שיעור משקי הבית שנמצאים באוברדראפט עולה, רכישת דירה משעבדת את כל חסכונות העבר והכנסות העתיד והפערים בהכנסות גדלים.

הסקר מגלה שהציבור מרגיש שהמצב דווקא הפוך, ושבשנתיים האחרונות — תקופת כהונת הממשלה האחרונה — מצבה של המדינה החמיר יותר ממצבו שלו. 22% מהנסקרים אומרים שמצבם הכלכלי החמיר בשנתיים האחרונות, לעומת 54% שחושבים שמצבה של המדינה החמיר באותה תקופה. אולם כשהם נשאלים לגבי מצבה הכלכלי של המדינה באותה תקופה, 54% אומרים שהוא החמיר.

מבין קבוצות הגיל, בני 35–44 ובני 45–54 דיווחו על החמרה במצבם הכלכלי בשיעור הגבוה ביותר. אולי משום שזה הגיל שבו זוגות והורים יחידנים מתמודדים עם גידול ילדים, תשלומי משכנתא או שכר דירה, הוצאות עולות וקושי רב לשמור על רמת החיים.

מעניין לגלות כי יותר בעלי השכלה תיכונית מדווחים על שיפור במצבם הכלכלי בשנתיים האחרונות, מאשר בעלי השכלה על תיכונית ( 29% לעומת 18%), וכי נשים יותר פסימיות לגבי מצבה של ישראל — 50% מהן אומרות שמצבה החמיר, לעומת 41% מהגברים.

אז איך קורה שהמשק מציג נתונים טובים והציבור אומר שבסך הכל הוא 'מסתדר' (רק 9% אומרים שמצבם רע), ובכל זאת הנשאלים חושבים שמצב המדינה החמיר? ייתכן שסיבה אחת היא ההשקעה האזרחית הנמוכה. אנחנו לא מקבלים מהמדינה מספיק, נאלצים להוציא יותר ומסיקים שמצבה לא טוב. תופעה דומה מתרחשת גם בתחום הביטחון. בעוד ש־38.5% מעידים שתחושת הביטחון שלהם ירדה בשנתיים האחרונות, 48.9% אומרים שמצבה הביטחוני־מדיני של ישראל החמיר.

ואולי אפשר לשאוב עידוד מהנתונים. הישראלים אומרים שלמרות הקשיים, הם כבר יסתדרו. מי שהם באמת מודאגים לגביה — זאת המדינה. הם חושבים שמגיע לה יותר. כי כשלה יהיה טוב, גם להם יהיה טוב.

מצעים כלכליים: רק 15% לא מכירים את המצע של המפלגה שלהם

האם מצע בחירות חשוב? האם למצביע בישראל אכפת מתוכניות לעתיד או שהוא רק מתרשם מתדמיות? לפי הסקר המצע חשוב. רק 15% מהנשאלים אמרו שאינם מכירים את המצע הכלכלי של המפלגות שהם שוקלים להצביע להן, בעוד 85% אומרים שהם מכירים את המצע, חלקית, די טוב או מצוין.

סימן נוסף לבגרות אזרחית היא התשובה לשאלה איך תשפיע העובדה שמפלגה מסוימת לא הציגה תוכנית כלכלית. 58.1% אומרים שהיא תשפיע מאוד. הליכוד החליט בפעם השנייה ברציפות לא להציג כל מצע. לא בטוח שרבים היו קוראים אותו, אבל לפחות הם היו מעריכים מפלגת שלטון עם תוכנית לעתיד.

חמישה ימים לבחירות: השיח הכלכלי חוזר למרכז הבמה במדיה המסורתית

אחרי רצף ימים שבהם שלט השיח המדיני־ביטחוני חוזר השיח הכלכלי לכותרות במדיה המסורתית — כך עולה ממחקר יומי שעורכות יפעת מחקרי תקשורת וחברת ויגו עבור "כלכליסט". כעת, כשהבחירות במרחק חמישה ימים בלבד, ניתנת במה נרחבת לסוגיות כלכליות, בייחוד בנושא התעסוקה, על פני סוגיות ביטחוניות. מנהל יפעת מחקרי מדיה שחר גור מסביר כי הגורמים המרכזיים הם השביתה בדרום והפיטורים הצפויים בבנק הפועלים.

במדיה המסורתית 32% מהידיעות שעסקו בבחירות נגעו לכלכלה, לעומת 28% על נושאים מדיניים־ביטחוניים. יתר השיחות נגעו לבחירות באופן

כללי.

במדיה החברתית התמונה מעט שונה. שם רק 23% מכלל השיחות שנגעו לבחירות עסקו בכלכלה, ואילו 27% נסבו על הנושא המדיני־ביטחוני. כל יתר השיחות הקשורות לבחירות דנו באופן כללי במירוץ - 33%. מדובר בשינוי לעומת הימים האחרונים. כעת, לפחות בכל הנוגע למדיה הממוסדת - חזרה הכלכלה להיות העניין המרכזי.

רוני זינגר