ניתוח כלכליסט
משחק הכיסאות: נתניהו יתקשה להרכיב ממשלה עם 18 שרים בלבד
ראש הממשלה תמך בחוק המשילות, שאמור להפוך את הממשלה הנוכחית לקטנה ביותר מאז 1996. כדי להיענות לתפקידי השרים שדורשים חברי מפלגתו והבית היהודי הוא ייאלץ לשנות את החוק, אך ש"ס וכולנו מתנגדות בתוקף, מה שעלול להקשות בבניית הקואליציה
אחוז החסימה הגבוה שנקבע בחוק המשילות השפיע מאוד על הבחירות האחרונות ועל תוצאותיהן. כעת עומד למבחן חלקו השני של החוק, שאושר לפני שנה בדיוק, אשר לפיו מספר השרים בממשלה יוגבל ל־18 בלבד - המספר הנמוך ביותר מאז ממשלתו הראשונה של בנימין נתניהו ב־1996, שפעלה במסגרת הגבלה דומה. זו היתה הממשלה הקטנה ביותר מאז ממשלתו של לוי אשכול באמצע שנות השישים, וראש הממשלה שבא אחריו, אהוד ברק, ביטל את ההגבלה הזאת.
- היועמ"ש מכתיב כללים חדשים לכספים קואליציוניים
- כחלון יכול להצליח כשר אוצר, כל עוד לא יאיים על נתניהו
- השמות החדשים של הכנסת העשרים
על פי הרכב הקואליציה המסתמן כעת, ממשלתו החדשה של נתניהו תורכב משש מפלגות - הליכוד, כולנו, הבית היהודי, ש"ס, יהדות התורה וישראל ביתנו - הכוללות יחד 67 חברי כנסת. הגבלת מספר השרים ל־18 קובעת מפתח כללי של שר כנגד כל 3.7 חברי כנסת.
צילום: ליאור מזרחי
זה יחס גבוה משמעותית בהשוואה לזה שנרשם בממשלות האחרונות. בעת כינונה של ממשלת אולמרט ב־2006 היו 24 שרים (לא כולל ראש הממשלה) עבור קואליציה בגודל זהה של 67 ח"כים - יחס של שר לכל 2.8 ח"כים בקואליציה.
ממשלת נתניהו שהחליפה אותה ב־2009 היתה הגדולה בתולדות ישראל: 30 שרים (ותשעה סגני שרים) בקואליציה של 74 ח"כים - יחס של שר אחד כנגד 2.46 חברי כנסת. בממשלה האחרונה, בלחץ מפלגת יש עתיד שדרשה לצמצם אותה, היו 22 שרים בקואליציה של 68 ח"כים, יחס של שר לכל 3.09 חברי כנסת בקואליציה.
לפי המפתח הנוכחי של שר לכל 3.7 חברי כנסת, לליכוד מגיעים 9–8 שרים (נוסף לנתניהו), לכולנו 2–3 שרים, לבית היהודי שניים, ולש"ס ולישראל ביתנו בין אחד לשניים. לשמחתו של נתניהו, יהדות התורה, שזכתה בשישה מנדטים, צפויה לדרוש רק תיק אחד - הבריאות - עבור משה ליצמן, שיהיה סגן שר אשר יתפקד כשר בפועל.
לחץ פנימי להגדיל
כבר בחלוקה הראשונה מוצא את עצמו נתניהו בבעיה: כולם רוצים יותר. בכל הממשלות האחרונות נהנתה מפלגת השלטון מיתרון, אלא שאם הוא יבקש להגדיר לליכוד יחס מועדף של שר אחד כנגד כל שלושה ח"כים ועשרה שרים סך הכל, הדבר יהיה חייב לבוא על חשבון שותפיו הקואליציוניים. ברור שישראל ביתנו או הבית היהודי לא יסכימו להסתפק בתיק אחד בלבד בשביל שנתניהו יוכל לרצות את מירי רגב, זאב אלקין או דני דנון. הן רוצות בעצמן שניים־שלושה תיקים.
אולמרט. בממשלה שלו ב-2006 היו 24 שרים, לא כולל רה"מ צילום: יותם רונן
נתניהו מוצא עצמו במצב מסובך. כראש ממשלה הוא תמך במפורש בחוק המשילות ונימק זאת בצורך בממשלה יציבה (אם כי התייחס יותר לסעיפים אחרים בחוק). מנגד, הוא למד היטב על בשרו שהממשלות הרזות שעמד בראשן, הראשונה והאחרונה, קרסו אחרי זמן קצר, כשהקלקולים שהופיעו בהן הפכו לשיתוק. לעומת זאת, ממשלתו הקודמת, עתירת השרים, היתה הראשונה זה שלושה עשורים שהחזיקה כהונה מלאה.
הסעיף המגביל את מספר השרים מופיע בחוק יסוד: הממשלה. אנשים שהיו מעורבים בניסוחו מסבירים כי על פי הסעיף עצמו, שינוי מספר השרים דורש רוב של 70 חברי כנסת. ואולם, שינוי החוק כולו - כולל סעיף ההגבלה - דורש רוב של 61 ח"כים בלבד. מכיוון שהקואליציה צפויה להישען על 67 חברי כנסת, נראה שאם ראש הממשלה יהיה מעוניין בכך, הוא יוכל לכפות גם על המתנגדים בתוך הקואליציה משמעת קואליציונית שתוביל לשינוי החוק.
הלחץ הגדול ביותר לפריצת מגבלת השרים יגיע ככל הנראה מכיוון הבית היהודי (ראו מסגרת) והליכוד. מפלגתו של נפתלי בנט עדיין מעריכה נזקים בעקבות תוצאות הבחירות, אולם מקולות ראשונים נראה שהיא תדרוש שלושה תפקידי שר: לבנט, לאיילת שקד ולאורי אריאל. כאמור, מדובר בתיק אחד יותר מכפי שעולה מהחלוקה הפרופורציונלית של 18 שרים.
מירי רגב. תדרוש שדרוג לשרה צילום: טלי מאייר
בליכוד חברי הכנסת המעוניינים להשתדרג ולהתמנות לראשונה לשרים קוראים את המפה ומבינים שכדי להגדיל את סיכוייהם יש להעלות את מספר השרים בממשלה. מדובר בעיקר במירי רגב, זאב אלקין וייתכן שגם יריב לוין, שהגיעו לעשירייה הראשונה בפריימריז אבל מעריכים שבחלוקת התיקים הראשונה נתניהו עשוי להעדיף מועמדים מנוסים יותר המשובצים במקום נמוך יותר, כמו בני בגין, צחי הנגבי, יובל שטייניץ ואף אבי דיכטר. בסוף השבוע כבר אמרה מירי רגב, האשה הראשונה ברשימת הליכוד, כי "יש להגדיל את הממשלה ל־23 שרים" (אחד יותר מהממשלה היוצאת), וגם ח"כ זאב אלקין סירב להתחייב על גודל הממשלה, בראיון לרשת ב'.
מתנגדים לתוספת עלות
עם זאת, כמה מהשותפות האחרות לקואליציה מתנגדות בחריפות להגדלת הממשלה, ובראשן השותפה הבכירה - כולנו של משה כחלון. הגדלת הממשלה נתפסת בציבור כבזבוז כספו, ועבור מפלגה שהציבה בראש סדר היום שלה את הנושא החברתי זו עשויה להיות יריית פתיחה גרועה ומיותרת, בעיקר לאחר שיש עתיד כבר הודיעה שתעתור לבג"ץ אם הממשלה תגדל.
גם ש"ס הודיעה כי היא מתנגדת להגדלת מספר השרים בנימוק שהדבר "לא הוגן כלפי השכבות החלשות". הדרישה המרכזית של המפלגה בשלב זה היא משרד פנים מורחב עבור דרעי, אולם רק בשבוע הבא היא תפרסם מהם התיקים הבאים שהיא דורשת.
לעלות התקציבית של כל תיק בממשלה כמה מרכיבים. הראשון הוא לשכת השר הכוללת בין השאר עוזרים, נהג, מנהלי לשכה ודובר. בחוק התקציב 2015 (שלא בוצע) הוקצו לסעיף "חברי הממשלה" 69.8 מיליון שקל - כ־3 מיליון שקל לשר לשנה (בממשלה היו 22 שרים).
תקציב זה גבוה משמעותית מעלות לשכה של חבר כנסת. שכר חבר כנסת נמוך ב־2,500 שקל משכרו של שר, והוא מקבל מהכנסת שני עוזרים פרלנטריים בשכר של כ־9,000 שקל בחודש. שר מקבל עד שישה עוזרים בשכר כולל של כ־92 אלף שקל לחודש. נוסף על כך הוא מקבל מנהל לשכה וחמישה מזכירים בשכר שנע בין 6,000 ל־10,000 שקל, בתלות בדרגה ובוותק.
לצד זאת חלק מהמשרדים המוקמים אד הוק מקבלים תקציב לפעילות, הן להקמת מטה פנימי והן לתוכניות של המשרד. בממשלה הקודמת המשרד לירושלים והתפוצות היה אמור להיות מתוקצב ב־2015 ב־10 מיליון שקל, המשרד לעניינים אסטרטגיים ב־34 מיליון שקל והמשרד לאזרחים ותיקים ב־46 מיליון שקל.
