שנה לצוק איתן: ועדת הכספים תקדם חקיקה שתאפשר לעסקים לדחות תשלומי מסים

שנה למבצע צוק איתן, ועדת הכספים החליטה להקים צוות מיוחד של חברי כנסת שירכז פניות של בעלי עסקים וחקלאים, המתקשים לממש את מלוא הפיצויים המגיעים להם מרשות המסים בשל אי עמידה בקריטריונים של מס רכוש. בתום דיון שבו פירטו ראשי מועצות מהדרום, תעשיינים, חקלאים ותושבים מאזור עוטף עזה את הקשיים בהשגת הפיצויים, הודיע יו"ר הוועדה משה גפני, שהוועדה תקדם חקיקה שתאפשר להם לדחות תשלומי מס שונים עד שיתקבלו הפיצויים.

בפתיחת הדיון ציין ח"כ אראל מרגלית, שהיה מיוזמי הדיון, כי "במלחמת לבנון השנייה שנמשכה 32 יום ניתנו מקרן הפיצויים לנזקי המלחמה 3.7 מיליארד שקל פיצויים לעסקים עד מרחק של 80 ק"מ מהגבול. בצוק איתן ניתנו פחות מ-1.5 מיליארד שקל במבצע שנמשך 55 ימים – והמענה רק ל-40 קילומטר. בלא מעט מקרים קיים פער, לעיתים של מאות אלפי שקלים, בין הפיצויים שהתקבלו לבין הפגיעה בפועל".

עסק סגור במהלך צוק איתן צילום: שאול גולן

בישיבה עלו בעיות של מגוון עסקים. בעלי מפעל הולנדיה בשדרות, אבי בר ששת, אמר "עברה שנה מהמלחמה ורק ביום ראשון שעבר קיבלתי 50% מהפיצוי ומאז אני מצפה שרואת החשבון שלי תגיד לי להתפשר עם רשות המסים או שנשכח מהכסף. במלחמות הקודמות ויתרתי על הכספים כי אין מה לערער על החלטות הרשות, זה אומר ששנים לא מקבלים את הכסף. אני מעריך את הנזק ב-15 מיליון שקל, אך תבעתי פחות מארבעה מיליון, כי קשה להוכיח את הנזק. בתביעות הגדולות אנחנו לא מקבלים את הפיצוי האמיתי".

ח"כ זהבה גלאון ממרצ העלתה פנייה שהגיעה אליה מעובדת קבלן במשרד הפנים המתגוררת בנתיבות, ונעדרה מעבודתה כדי לדאוג לילדיה. העובדת סיפרה כי "עובדי המשרד קיבלו פיצוי של ימי חופשה, אך אני לא קיבלתי דבר".

גם ראשי המועצות האזוריות בדרום התלוננו על יחס הממשלה. ראש המועצה האזורית אשכול גדי ירקוני אמר כי הוא ממתין לתקציב לשיקום כביש הצמוד לגדר, אך "אין תקציב מדינה מאושר, וועדת החריגים לא מעבירה את התקציבים כמו שצריך". לדבריו, "היחס לנזק העקיף גובל ביחס כושל. אנחנו צריכים לדאוג לשמאי, עורך דין ורואה חשבון אחרת לא נקבל פיצויים".

עוד עלו בעיות בתחשיב הפיצוי המגיע לחקלאים, שחלקם אף נדרשו להחזיר את המקדמות שקיבלו לאחר שרשות המסים הגיעה למסקנה כי הצליחו להגיע להכנסה של לפחות 80% מהשנים הקודמות. סמנכ"ל משרד החקלאות צביקה כהן הסביר כי סוכם על "פיצוי לפי ההכנסות מהמחזורים של 2010 עד 2013, בלי להתייחס ל-2014, אלא שבסופו של דבר מס רכוש בודק את ההכנסות של 2014, ואם לחקלאי היה מחזור גבוה ביחס לשנים קודמות – הוא לא מקבל פיצוי".

מנהל קרן הפיצויים ברשות המסים, אמיר דהן, הסביר כי "התקנות קבעו מקדם, לפי מרחק מהגדר, למקרה שלא היה קטיף. אבל אם החקלאי הצליח לעבוד ואנחנו מגלים שהוא קטף בצורה מלאה או קרובה למלאה – הוא לא יקבל פיצוי על 80% מהקטיף, כשהנוסחה מניחה שהוא לא קטף".

ראש תחום רגולציה וחקיקה בסוכנות לעסקים קטנים במשרד הכלכלה, נעמי רייש מסרה כי מסקר שערך המשרד על השפעות צוק איתן על עסקים קטנים ובינוניים בדרום עולה כי "יותר מ-80% אמרו שנפגעו במחזור. 50% אמרו שהמצב לא שב למצבו הקודם. 60% הגישו תביעה לפיצויים. 90% אמרו שנעזרו ביועצים פרטיים – למרות שהצענו עוזרים משל עצמנו".

דהן עדכן כי קרן הפיצויים "טיפלה ב-4,500 נזקים ישירים בעלות של 130 מיליון שקל שהטיפול בהם הסתיים. אנחנו ב-60% מגמר טיפול בשיקום כבישים 500 קילומטר של כביש. היו גם 25 אלף דונם של קרקע שנפגעה מפעילות צה"ל – הפרויקט הסתיים בהסכמה עם כל החקלאים שקיבלו פיצוי". הוא הוסיף כי "הוגשו 25 אלף תביעות על נזק עקיף, ובתשעה חודשים מאז פורסמו התקנות סיימנו לטפל ב-23 אלף תביעות, 91%, מתוכן התקבלו רק 270 עררים".

ח"כ איתן ברושי, שהיה עד לאחרונה מזכ"ל התנועה הקיבוצית אמר כי "היכולת של בעלי העסקים להצליח תלוי בביטחונם שהמדינה תיתן את הסיוע הדרוש. על הסיוע להיות מהיר ללא חסמים ביורוקרטיים". ח"כ סתיו שפיר אמרה כי "יש לוודא שיש בולדוזרים להסרת מכשולים, בין השאר בהבטחת קיומם של מספיק מסלולים רלוונטיים לכל סוגי העסקים. יש כסף בקרן לפיצויים והוא נועד שייתנו אותו למי שנפגעו".