בשביל זה יש חברים? דווקא המכרים הרחוקים ישיגו לכם עבודה
למרות הרשתות החברתיות והטכנולוגיה, היכולת האנושית ליצור מעגלים חברתיים לא השתנתה. המעגל הראשון, האנשים שאיתם יש לכם קשר אישי מוגבל ל-150 גם בעידן הפייסבוק והטוויטר
- למה נשים לא מגיעות לדרגות בכירות? כי הן לא טובות בנטוורקינג
- אומנות המינגלינג: איך ליצור קשרים לפני, אחרי ובמהלך האירוע
- התחברו עם המזכירה וצרו זיכרונות משותפים: טיפים לנטוורקינג מוצלח
בעוד שלבני אדם יש כיום יכולת חסרת תקדים לתקשר ולהתחבר, המעגלים החברתיים דווקא לא התפתחו בצורה כל כך משמעותית. כולנו הרי מודעים לכך שאישור הצעת חברות בפייסבוק לא כוללת את אותם רגשות המתלווים לפגישה עם חבר ותיק על כוס קפה. מייגן זוולנד, טוענת באתר LearnVest כי על אף ההתפתחויות, המגבלות של הקשר האנושי עדיין נותרו.
עד כמה קטן ה"עולם הקטן" שלנו?
בשלב זה, כולנו רחוקים 6 דרגות מכל אדם אחר בעולם. ב-1967 סטנלי מילגרם וג'פרי טראברס פרסמו בכתב העת פסיכולוג'י טודיי את "ניסוי העולם הקטן". בניסוי, החוקרים ניתחו דרך כמה ידיים יעבור מכתב שנשלח מנברסקה עד שיגיע ליעדו במסצ'וסטס. המשתתפים לאורך השרשרת הורשו לשלוח מכתבים ישירות רק למישהו שהם מכירים.
החוקרים מצאו שהמספר הממוצע של מתווכים בשרשרת שלמה עמד על 5.2 (אנחנו נעגל ל-6).
מה הגודל של המעגל הראשון שלנו?
בוא נהיה כנים, הסבירות שנגלה את איש הקשר שלנו בדרגה השישית היא קטנה ולמען האמת, מיותרת. לעומת זאת, יועיל לנו לגלות את מספר אנשי הקשר בדרגה ראשונה. המספר הוא 150.
המספר הזה, שנקרא מספר דאנבר, חושב על ידי האנתרופולוג והפסיכולוג הבריטי רובין דאנבר בשנות ה-90. דאנבר חקר את ההתאמה בין גודל המוח של יונק והגודל הממוצע של הקבוצה החברתית שלו. בהתבסס על המידע הה, דאנבר העריך שבני האדם, בשל גודל קליפת המוח שלנו, יכולים לשמור בצורה נוחה רק על 150 קשרים יציבים.
דאנבר הסביר שהמספר 150 "מתייחס לאותם האנשים איתם מקיימים קשר אישי, קשר הדדי שמבוסס על מחויבויות כלליות של אמון והדדיות". במילים אחרות "זהו מספר האנשים שלא תתביישו להצטרף אליהם ללא הזמנה למשקה אם תיתקלו בהם בפאב". עבודתו של דאנבר הייתה בעל חשיבות מרכזית לפיתוח הרשתות החברתיות של היום.
מעבר ל-150
אם כך, מה כל כך מיוחד בקשרים מדרגה שנייה? בתחילת שנות ה-70, הסוציולוג האמריקאי מארק גרנובטר ראיין 282 גברים ובירר כיצד הגיעו לקריירה הנוכחית שלהם. הוא נדהם מההתייחסויות התכופות למכרים רחוקים, שהוא כינה "קשרים חלשים", בחיפושי העבודה של הגברים.
גרנובטר הסיק כי אותם "קשרים חלשים" אינם ברי תחליף, מכיוון שהם סיפקו גישה לרשתות חברתיות (עבודות, אירועים, חדשות) שאחרת הם לא היו שייכים אליהן. כשמכלילים גם את הקשרים מדרגה שנייה, הרשת החברתית שלנו מזנקת במהירות מ-150 מכרים ל-22,500 (הסכום של 150 כפול 150).
לא רק לענייני עבודה
רשתות חברתיות לא נועדו רק למציאת עבודה. הקשרים שלנו, ללא קשר לדרגת הפירוד, הם הבסיס לחוויות האנושיות המשותפות שלנו. בספרו המצליח "כוחו של הרגל", מתייחס המחבר צ'רלס דוהיג לתפקיד המהותי של הרשתות האנושיות בפיתוח תנועות חברתיות.
דוהיג מציין כי רוזה פארקס לא הייתה הנוסעת השחורה הראשונה שנעצרה מכיוון שהפרה את חוקי ההפרדה במונטגומרי, אך לדבריו המפתח הוא המעורבות של פארקס בקהילה שלה, החל מתפקידה כמזכירת סניף ה-NAACP המקומי ועד למעורבות שלה במועדון הבוטני. "החברויות הרבות של פארקס גישרו על פערי גזע וכלכלה".
לפיכך, כשהיא נעצרה, החברים של פארקס "מעובדי חוות ועד לפרופסורים במכללות" הגיבו...וכך גם חבריהם, ונוצרה תנועה חברתית, שהטביעה משמעות חדשה למילה "שוויון" בתרבות ובחברה האמריקאית.