התוכנית לחיסול המלצות ועדת ששינסקי 2
כחלון ודרעי דחפו לשלב בחוק ההסדרים את ההמלצות להגדלת התמלוגים שמשלמת כיל, נתניהו דרש להוציא אותן, ולבסוף נמצא פתרון שישאיר את ההמלצות אבל יבטיח שהן לא יאושרו. העיקר שלא צריך להודות שהממשלה התקפלה בפני דרישות כיל
חברי ועדת החקיקה המיוחדת לחוק ההסדרים הסכימו אתמול לכלול את המלצות ועדת ששינסקי 2 (הוועדה לבחינת מדיניות הממשלה בנושא מיסוי משאבי טבע) בחוק ההסדרים, אבל לפצל אותן לאחר שהחוק יעבור בקריאה ראשונה. לאחר הפיצול יוקם צוות על ידי שר האוצר משה כחלון, שר הכלכלה אריה דרעי, שרת המשפטים איילת שקד וראש הממשלה בנימין נתניהו, שיגבש לקראת קריאה שנייה ושלישית את הנוסח הסופי של סעיפי החוק. ההחלטות צריכות להתקבל פה אחד, כך שלכל אחד מנציגי השרים תהיה זכות וטו, ואם לא תהיה הסכמה הנושא יחזור לדיון בממשלה. אם הצוות יגיע להסכמה, זה יהיה הנוסח של הקריאה השנייה והשלישית.
- הושגה הסכמה בין נתניהו, כחלון ודרעי: ששינסקי 2 יהיו בחוק ההסדרים
- לקראת ההכרעה בששינסקי 2: כיל מבקשת הטבות נוספות
- כיל מגבירה את הלחץ על הממשלה: נלחמת על השאלה מי יאכוף את ששינסקי 2
המשמעות האמיתית היא שהפיצול מסיר מעל המלצות הוועדה את השוט שהיה אמור לוודא את חקיקתן: אם חוק ההסדרים לא עובר, הממשלה נופלת. סיום עבודת הצוות החדש מוערך לסוף אוקטובר ואישור חוק ההסדרים כולו לאמצע נובמבר; אבל בתור חוק עצמאי שעובר חקיקה רגילה בכנסת, אין חובה לאשר את חוק ששינסקי בנובמבר, כך שיש סיכוי גבוה לדחייה משמעותית ואפילו קבורה של חקיקת המסקנות. גורם בכיר בקואליציה אף ציין כי יש סיכוי נמוך שראש הממשלה ושלושת השרים יגיעו להסכמה פה אחד כפי שנדרש בהחלטת הממשלה מאתמול. ללא שעון העצר של חוק ההסדרים, אין לחץ על איש מהם - ובעיקר על ראש הממשלה - להתפשר על הסכמה.
להערכת גורמים בקואליציה התוצאה תהיה דחייה של החקיקה.
משרד הכלכלה נערך ליישום ההמלצות ולהשלכות
הסוגיות שבהן יטפל הצוות יתחלקו למיקרו ומאקרו. במסגרת סוגיות המיקרו יטופל מנגנון ההחרגה של מיסוי תעשיות ההמשך של כיל, כמו מפעל המגנזיום, תרכובות ברום ומפעלי הדשנים והחומצות. עם פרסום ההמלצות הסופיות של ועדת ששינסקי 2 הודיעה כיל כי בכוונתה לסגור את מפעל המגנזיום, המעסיק כ־400 עובדים, ולהנהיג תוכנית התייעלות במפעל הברום. המלצות הביניים ביקשו למסות את רווחיות הפעילות על פי הפקת כל משאב בנפרד. כיל טוענת שמפעל המגנזיום הוא הפסדי, שמתקזז עם רווחיות הפקת האשלג. על בעיה דומה מצביעים בכיל גם בפעילות מפעלי הדשנים המיוצרים מפוספטים. בהיבט זה אומרים במשרד הכלכלה כי החוק יטפל גם בנושא מיסוי כריית הנחושת בתמנע.
נתניהו וכחלון. הלחצים של כיל הכריעו צילום: אוהד צויגנברג
סוגיות המאקרו שבהן יטפל הצוות כוללות הכרעה בנושא שווי הנכסים של כיל בסיום הזיכיון ב־2030 (אם הזיכיון לא יוארך) וההחלטה אם לכרות פוספטים בשדה בריר שליד ערד.
במקביל קיבל משרד הכלכלה תקציב ייעודי נוסף לשנים 2016–2018 לעידוד התעשייה בנגב המזרחי. התקציב כולל 200 מיליון שקל שמיועדים למסלולי עידוד השקעות ייעודיים, ובהם כסף למסלולי תעסוקה וקידום עובדים, לפרויקטים של הנגב והגליל ולעסקים קטנים כדי להקטין את התלות בכיל. הכספים ישמשו, למשל, לסיוע למפעלים שרוצים לעבור מהמרכז לערד אף שהם לא מפעלים מייצאים, לחיזוק של מרכזי עסקים קטנים בדימונה ולעידוד הסביבה העסקית בערד. כל זה מותנה בכך שהמלצות ששינסקי 2 יעברו בקריאה שנייה ושלישית. במשרד הכלכלה ביקשו ליצור מנגנון כזה למקרה שבו המסקנות ייכנסו לתוקף, ובעקבותיהן תירשם ירידה בתעסוקה באזור הדרום.
עם פתיחת המסחר בבורסה אתמול, וההודעה שלפיה ראש הממשלה מבקש להוציא את מסקנות ששינסקי 2 מחוק ההסדרים, רשמה מניית כיל מגמת עלייה. בסביבות השעה אחת, כשנודע כי המלצות ששינסקי 2 ייכללו בחוק ההסדרים בכפוף להסכמות, עבר המסחר לירידה ובסיום יום המסחר איבדה מניית כיל כ־1%.
גורמים בכיל מתארים את ההחלטה כמכניזם שמאפשר לממשלה לנסות ולהגיע לנוסחה הוגנת ומאוזנת עם כיל. מצד אחד המדינה תקבל עלייה בתקבולים מכיל בהיקף של מאות מיליוני שקלים, ומצד שני יובטח מימוש תוכנית ההשקעות שכיל מציעה בהיקף של 5–6 מיליארד שקל, מבלי שהממשלה תידרש לביקורת על כך שמשכה את ההצעה מחוק ההסדרים.
בכיל מציינים כי בתצהיר שהוגש אתמול לממשלה כבר עודכן שינוי שמתייחס למוצרי ההמשך, כמו תעשיית הפוספט והברום, שעשוי להיות מקובל עליהם. אולם עמדתם הסופית תלויה בנוסח הסופי של תזכיר החוק, שטרם הוצג. בכיל דבקים בעמדה שיש לראות באשלג ובמגנזיום תעשייה מאוחדת.
"להצביע הבוקר על התיקונים זה פזיזות"
ההחלטה המשמעותית שאליה הגיעו כחלון, דרעי, שקד ונתניהו לגבי קידום החוק אינה מופיעה בהחלטת הממשלה, מכיוון שהיא בסמכות הכנסת: הוצאת חוק ששינסקי 2 מתוך חוק ההסדרים לאחר אישורו בקריאה ראשונה ב־2 בספטמבר. השרים הסכימו בעל פה שהקואליציה תקדם את החוק במקביל לחוק ההסדרים, בניסיון לאשרו באותו לוח זמנים, כלומר עד 19 בנובמבר. ההחלטה הפורמלית תתקבל בוועדת הכנסת למחרת אישור חוק ההסדרים במליאה.
ההחלטה לאשר תחילה את החוק במסגרת חוק ההסדרים ולפצלו בהמשך היא פשרה, וזאת בעקבות חילוקי הדעות הקשים שהיו אתמול בוועדה בין משרד רה"מ ושרי הליכוד לבין שרי האוצר והכלכלה. כחלון ודרעי נפגשו שלשום לישיבה ממושכת עם ראשי משרדיהם, והגיעו להסכמה לגבי חבילת הצעדים שייכללו בחוק - ושצוינו לבסוף בהחלטת הממשלה.
אולם עם פתיחת הדיון על החוק הודיע מנכ"ל משרד רה"מ אלי גרונר כי המשרד מבקש להוציא אותו מחוק ההסדרים ולהחזירו לדיון בממשלה. "להצביע על החוק עם התיקונים שהתקבלו הבוקר זה פזיזות", אמר גרונר, בהתייחסות לתיקונים בעקבות פגישת דרעי וכחלון.
שרי הליכוד, שהופעל עליהם לחץ מצד ועדי העובדים של מפעלי כיל וראש עיריית דימונה בני ביטון, נימקו את הוצאת ששינסקי 2 מחוק ההסדרים בדאגה לתעסוקה בדרום. שר המדע דני דנון אמר כי "עוד לא שמענו את כל הגורמים ובהם תושבי הדרום". גם שר הקליטה זאב אלקין נימק זאת בטענה שמסקנות ששינסקי רוככו לטובת כיל, בלי לוודא שלא יהיו פיטורי עובדים.
בתגובה אמר כחלון כי הוא דורש להביא את הנושא להצבעה מיידית, "גם אם נפסיד - נדע מה כל אחד הצביע", אמר. לליכוד היו מספיק נציגים בוועדה כדי להביא להוצאת החוק, אולם החשש מפיצוץ בקואליציה הוביל לפשרה. יו"ר הוועדה איילת שקד עצרה את הדיונים למשך חצי שעה לצורך הפשרה. דרעי, כחלון ואלקין, לצד ראש אגף תקציבים אמיר לוי והמשנה ליועמ"ש אבי ליכט, עברו ללשכת רה"מ ושם סיכמו על אישור החוק כלשונו ועל המסלול להמשך. "אישור החוק במסגרת חוק ההסדרים נועד לשמור על כבודם של כחלון ודרעי", אמר גורם המקורב למגעים. "הלכה למעשה, החוק יחזור לממשלה ויקודם לחוד בכנסת".
המאבק על הטבות המס מתגלגל מאז 2011
המאבק לגבי גובה התמלוגים שמשלמת כיל התחיל עוד לפני ועדת ששינסקי 2 והוא נגרר כבר ארבע שנים. אחת הסוגיות השנויות ביותר במחלוקת סביב ששינסקי 2 היא סביב החרגת כיל מהחוק לעידוד השקעות הון. המשמעות של ההחלטה אם לתת לכיל הטבות מס מתוקף החוק או לא שווה יותר מ־300 מיליון שקל בשנה. השאלה היא היכן נגמרת הכרייה שלהם ומתחילה התעשייה, שכן על כרייה לא ניתן לקבל הטבות (אין חשש שהחברה תברח עם ים המלח), אך על תעשייה ניתן לתת הטבות מס.
כבר ב־2011 החליטה ועדה בראשות חיים שני, אז מנכ"ל משרד האוצר, להוציא את כיל מהחוק לעידוד השקעות הון (לצד חברות אחרות), לאחר שהתחוור לממשלה שחברות ממשלתיות או חברות שכורות משאבי טבע מקבלות הטבות מס - אף שישראל כלל אינה צריכה להתחרות עליהן מול שאר העולם. את ההחלטה הזו אשררה בשנה שעברה ועדת ששינסקי 2. ההמלצות הללו כבר אושרו בממשלה שבראשה עמד בנימין נתניהו לפני כשנה, בקבינט החברתי־כלכלי של שר האוצר לשעבר יאיר לפיד.
פיזור הכנסת הביא להקפאה של אימוץ המסקנות ומאז אנחנו רואים כרוניקה של דחייה וגרירה. ב־4 באוגוסט אישר הקבינט החברתי־כלכלי את ההמלצות, שעברו לאחר מכן אישור חוזר של הממשלה, לאחר שבפעם הראשונה ההחלטה נעשתה ללא ראש הממשלה. האישור היה עם כוכבית, שתאפשר לוועדת השרים שאמורה לאשר את הפרטים הקטנים של החלטות הממשלה לשנות את החוק ושוב להחזירו לממשלה.
אתמול זכינו לעוד דחייה וגרירה. הוועדה החליטה להקים צוות שרים שיאשר את מה שאושר כבר כמה פעמים. אם הצוות לא יגיע להסכמות, ההמלצות שבמחלוקת צפויות לחזור לממשלה. אז תוכל הממשלה להמליץ על הקמת צוות נוסף, ולהכניס את המלצות ששינסקי 2 ללופ אינסופי שמחזיר אותנו לאותה נקודה.
