הדיל של כיל: ששינסקי 2 - עוד ועדה אחת למגירה

יצירת אמנות. הדיל המפותל שנרקם אתמול בהשראתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו כדי לעקר את מסקנות ועדת ששינסקי 2, הוא לא פחות מיצירת אמנות פוליטית. המלצות הוועדה למיסוי משאבי טבע עוברות כפי שהן - בלי שינויים, בלי נספחים נסתרים, בלי אותיות קטנות, אבל באופן שמבטיח שהן ייקברו לעד, לצד המלצות ועדת לוקר לבחינת תקציב הביטחון למשל - למגירת הוועדות שרה"מ מעולם לא התכוון ליישם.

אם קורעים את המסכה מעל ההצגה הפוליטית, אנחנו נשארים עם דיל שמבטיח מסמוס אינסופי של ההמלצות הללו. הן יעברו קריאה ראשונה, שלב שאין לו שום משמעות פרלמנטרית, ולאחר מכן יפוצלו לדיון בוועדה נוספת. הוועדה הזו תדון ביישום המסקנות של ועדת המומחים הקודמת, שסיימה את דיוניה כבר לפני שנה. עצם העובדה שצריך להקים ועדה שתיישם מסקנות של ועדה אחרת, שכבר אושרו בממשלה, הוא דבר מוזר, אבל ניחא.

מימין: כחלון ודרעי צילום: עומר מסינגר, דוברות הכנסת

מה שמבטיח את קבורת ההמלצות הוא הדרישה שהחלטות הוועדה החדשה יתקבלו פה אחד, ואם לא, יוחזרו המלצות ועדת ששינסקי 2 במלואן לדיון חוזר בממשלה. הוועדה הזו כוללת את מנכ"ל משרד רה"מ אלי גרונר, שנאמן לאדונו ראש הממשלה שלא מאמין בהמלצות; את מנכ"ל משרד הכלכלה עמית לנג, שהגה תוכנית שמטרתה לעקר את ההמלצות ולהשיב לכיל הטבות ב־300 מיליון דולר בשנה; את מנכ"ל משרד האוצר או ראש אגף התקציבים (ואולי אף שניהם יחד), שסבורים מנגד שצריך להחמיר עם כיל; ואת המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, אבי ליכט. הארבעה האלה, כמעט בהגדרה, לא יכולים להגיע להסכמה בנושא, ולכן המלצות ששינסקי 2 יחזרו לממשלה וממילא כבר לא יקודמו יחד עם חוק ההסדרים.

מה דעתך על מניית איי.סי.אל:

•  
•  
•  
•  
•  

קנייה חזקה

קנייה

המתן

מכירה

מכירה חזקה

הכתובת אמנם היתה על הקיר. מהרגע שבו ביקש נתניהו דיון חוזר בממשלה בהחלטה לחייב את כיל במיסוי על רווחי היתר שלה, היה ברור שהדרך לאישור תהיה מפותלת. הטוויסט היותר מאכזב בעלילה הוא העובדה ששר האוצר משה כחלון, שועל פוליטי ותיק, עושה יד אחת עם הספין של נתניהו, שותק ומטעה את הציבור. לכחלון, שהבטיח לטפל במונופולים הגדולים וכבר הספיק לאכזב בנושא הגז, ברור שהפשרה שאליה הגיעו אתמול סוללת את הדרך להריגת מיסוי היתר של כיל, אבל גם ברור לו שהוא לא יכול להתייצב פעם נוספת מול הציבור ולהסביר לו שנכנע למונופול. התרגיל הפוליטי מאפשר לו להציג מצג שווא של הצלחה, הרי ששינסקי 2 יעלה לקריאה ראשונה בלי שינויים, בשעה שבפועל הוא נתן את ידו למסמוס בלתי מוגבל בזמן של מימוש ההמלצות.

וזו אולי הבעיה הכי גדולה של הדיל עם כיל. הפשרה הפוליטית הזו היא הדבר הגרוע ביותר לכלכלה. אם נתניהו ושריו חושבים שצריך להרוג את מסקנות ששינסקי 2 מכל סיבה שהיא - הכבדת יתר על כיל, פגיעה בתעסוקה בדרום או אפילו צבע העיניים של ניר גלעד - שיתכבדו ויעשו זאת. שיקברו אותן סופית ורשמית, בלי דילים ובלי תרגילים, אבל בד בבד יסנדלו את כיל לתוכנית ההשקעות שהיא כביכול מעכבת בנגב בסכום של 5 מיליארד שקל. בסיטואציה שנוצרה, גם לכיל ברור שהמשמעות האפקטיבית היא ניצחון עבורה, אבל היא לא תהיה מוכנה להתחייב לתוכנית ההשקעות עד שתסתיים כל הסאגה, עד שתסתיים העבודה של הוועדה החדשה, עד שהדבר יחזור ויוכרע סופית בממשלה.

בסיטואציה הזו נשארנו גם בלי מיסוי היתר וגם בלי תוכנית ההשקעות של כיל. מפסידים מכל הכיוונים, עם מסך עשן סמיך, ריח רע וטעם מר ועם נוסחה חדשה מבית מדרשו של ראש הממשלה: ועדה ליישום ועדה קודמת שווה בעצם כלום.