סיכום 100 ימים לממשלה - ההחמצות וההישגים הבולטים של השרים

עת הרכבות והאוטובוסים - באיחור של 6 שנים כץ נזכר לקדם תחבורה ציבורית

לכתבת אחרות בנושא:

"אם המחירים היו עולים כשאני אחראי הייתי מתבייש"

כישלון בשטח למפלגת השלטון

כשהפוליטיקה משתלטת

כץ היה מנותני ההוראה להלאים את הפרויקט ב־2010 ובין אלה שגררו את נתע (נתיבי תחבורה עירוניים) לשיתוק מאז ההלאמה ועד 2013. אבל אי אפשר לקחת ממנו את השקת העבודות על הרכבת, שעברו את נקודת האל־חזור.

שר התחבורה ישראל כץ צילום: מאור סויסה

כעת המשימה הכי גדולה שלו היא להוכיח שאחרי ש"שפך" מיליארדים על כבישים ורכבות בצפון ובדרום, הוא יכול להשיג כסף גם עבור התחבורה הציבורית - כדי להקים את כל הנתיבים המתוכננים לרכבת הקלה נדרש תקציב של 100 מיליארד דולר, שהאוצר לא ימהר להשקיע.

משרד התחבורה יספוג השנה - לראשונה מאז שכץ בתפקיד - קיצוץ של כ־225 מיליון שקל. עם זאת, כץ הצליח לחלץ מהאוצר פיצוי בדמות הזולה של עשרות אחוזים בתעריפי התחבורה הציבורית שלא עודכנו זה שלושה עשורים.

הישג בולט - תעריפי התחבורה הציבורית הופחתו לראשונה זה 3 עשורים

כישלון בולט - טרם הושג תקציב מספק להקמת כל נתיבי הרכבת הקלה

ליאור גוטמן

שר הבינוי והשיכון יואב גלנט

רק כינור שני לכחלון - ריכוז סמכויות הדיור באוצר השאיר לגלנט מרחב פעולה קטן

הבעיה העיקרית של שר הבינוי והשיכון יואב גלנט היא שהטיפול במשבר הדיור רשום על שמו של שר האוצר משה כחלון, שנטל ממשרד הבינוי את האחריות לרשות מקרקעי ישראל ומינהלת התכנון, כך שהוא ששולט בהחלטות בצד הביקוש ובצד ההיצע. בין שתירשם הצלחה ובין שכישלון מלוא הקרדיט ילך אליו., כך שלגלנט נותר בעיקר הסיוע בצד הביצוע וברמת השטח.

נראה כי גלנט מבין זאת היטב, והוא התמקד בניסיונות לפייס את ראשי הערים סביב הסכמי הגג, שנועדו להאיץ הקמה של שכונות חדשות. זאת מאחר שבאוצר מסרבים לדרישות ראשי הערים ליישר קו עם ההטבות שהוענקו בהסכם הגג הראשון ומרחיק הלכת של ראש העין. גלנט מסתובב ביניהם, משוחח עמם ומנסה לגשר על פערים. עם זאת, בינתיים קשה לזקוף לזכותו הישגים בתחום.

שר הבינוי והשיכון יואב גלנט צילום: ישראל יוסף

עד כה חתם גלנט רק על הסכם גג עם רמלה, שנחשבת לעיר "שבויה",אשר משוועת לתמיכה ממשלתית. במקביל מתגבש ההסכם עם באר שבע, שנחשב למורכב יותר בשל היקף הדירות הגדול שבו, אך הצדדים עדיין לא חתמו.

ההישגים העיקריים שגלנט יכול להתהדר בהם קשורים לקידום הדיור הציבורי - מהלכים שבאו לידי ביטוי סימבולי בהשבת המילה "שיכון" לשמו של המשרד, לאחר שקודמו בתפקיד אורי אריאל השמיט אותה משום שנמנע מעיסוק בתחום.

ההצעה העיקרית שגלנט יזם ומקדם קובעת כי 5% מכל פרויקט שישווק על קרקע ציבורית יוקצה לטובת הדיור הציבורי. ההצעה אינה מחייבת הליך חקיקה ורק צריכה לעבור את אישורה של מועצת מקרקעי ישראל. היות שמי שיושב בראשה הוא כחלון והיא כוללת נציגים ממשרדי השיכון, ראש הממשלה והאוצר, הסיכוי שהיא תאושר גבוה, והיא צפויה לחול כבר במכרז הקרוב, שמתוכנן בבית שמש.

גלנט מטפל גם בהסרת החסמים לאכלוס הדירות הקיימות בדיור הציבורי, וקבע כי יש לאכלס אותן על סמך הגמשת קריטריונים בנקודתיות בהתאם להנחיות שיקבע המשרד עם הרשות המקומית הרלבנטית. הכוונה היא בעיקר למקרים שבהם אוכלוסייה קשת יום לא מקבלת מגורים, אף שישנן דירות ריקות. חלק מאותן המשפחות פולשות לדירות ריקות ומוצא נגדן צו פינוי, שגם אותו הורה גלנט לעכב.

הנחיה נוספת של גלנט היתה לשפץ את הדירות הציבוריות הישנות שבבעלות משותפת של המדינה והרשות המקומית בתוך חמש שנים.

הישג בולט - קידום חובת הקצאה של 5% מכל פרויקט לדיור ציבורי

כישלון בולט - מרבית הסכמי הגג מול העיריות עדיין תקועים 

דותן לוי

שר הכלכלה אריה דרעי

עדיין לא נלהב מהמינוי - במקומות שבהם היה יכול לטלטל, דרעי העדיף להימנע

שר הכלכלה אריה דרעי, האיש שחרת על דגלו את הדאגה ל"שקופים", שהבטיח לקחת מהעשירים ומחברות הענק ולהעניק לעניים, נפל כבר בקרב הראשון מולם - הגדלת המיסוי על כיל. ועדת ששינסקי 2 הגישה את המלצותיה כבר בתקופת הממשלה הקודמת, ובראשן ההמלצה להטיל על כיל מס רווחי יתר שאמור להכניס למדינה כחצי מיליארד שקל בשנה. אולם כשהאוצר הכניס את ההמלצות לחוק ההסדרים כיל הפעילה מכבש לחצים, ומשרד הכלכלה מיהר להציע לה פיצוי בצורת הקלות בחסות החוק לעידוד השקעות הון ב־300 מיליון שקל בשנה.

כשנכנס לתפקידו הנוכחי אמר דרעי כי הוא לא נלהב ממנו, אבל ילמד אותו בנפש חפצה. בינתיים חוסר ההתלהבות ניכר, ושני ההישגים הבולטים שדרעי יכול להתהדר בהם בינתיים, הם כאלה שעיקר העבודה עליהם נעשתה לפני תקופתו. הראשון הוא קידום העלאת שכר המינימום ל־5,300 שקל, והשני הוא הפיכת המדען הראשי לרשות לחדשנות, מהלך שאמור לשחרר אותו מהבירוקרטיה של אישור תקציבים ומאשר לו גמישות גדולה יותר בהשקעות.

שר הכלכלה אריה דרעי צילום: דוברות הכנסת

עדות נוספת לכך ניכרת בתחום העיקרי שבו דרעי יכל לחולל שינוי דרמטי - המתווה להגברת התחרות בענף הגז. דרעי העדיף להימנע מלהכריע בעצמו, והעדיף שהכנסת תחליט אם עליו לנטול את סמכויות הממונה על הגבלים עסקיים. בהצבעה על מתווה הגז בממשלה דרעי לא הערים שום קושי והביע תמיכה בו. זאת למרות שורת חוות דעת מקצועיות שקובעות כי נוסחת המחיר שבו טעונה שיפור, לכל הפחות.

דרעי יכול לזקוף לזכותו שני מהלכים שקידם לחיזוק החלשים. הראשון הוא קידום הפטור ממע"מ לעשירונים התחתונים על מים וחשמל ולכלל האוכלוסייה על תחבורה ציבורית. דרעי אמנם הצליח לכלול בתקציב המדינה את התוכנית, שמוערכת ב־1.2 מיליארד שקל, אולם יישומה מורכב וכלל הרבה שאלות פתוחות, שספק אם ייענו בקרוב. הממשלה הקימה לפני שבועיים צוות בין־משרדי שאמור לפתור סוגיות אלו בתוך 30 יום, אולם רק בשבוע שעבר התקיימה פגישה ראשונה בנושא.

הישג שני שדרעי יכול להתהדר בו הוא חוק ימי האשראי, שאושר על ידי ועדת שרים לחקיקה. הצעת החוק קובעת כי ספקים קטנים ובינוניים יקבלו תשלום בתוך 30 ימי אשראי מגופים במימון המדינה ובתוך 45 ימי אשראי מחברות פרטיות. גופים שיחרגו מהמועד יידרשו לשלם ריבית וקנסות.

הישג בולט: קידום חוק ימי אשראי שמחייב תשלום לספקים קטנים בתוך 45 יום

כישלון בולט: מתן פיצוי בהטבות מס לכיל, שזעמה על הגדלת המיסוי עליה

הדס גליקו

בולדוזר של תקציבים - ליצמן הצליח לגייס מהאוצר תקציבים רבים בזמן קצר

סגן שר הבריאות יעקב ליצמן צילום: אוהד צויגנברג

ישנם שני נושאים בולטים שליצמן מבקש לקדם, אך נכון לעתה אינם מתקדמים. הראשון הוא הכנסת תרופות נוספות לביטוחים המשלימים של קופות החולים - מהלך שבאוצר מתנגדים לו. השני הוא קידום ביטוח סיעודי ממלכתי לכלל הציבור, בדומה לביטוח בריאות ממלכתי. אף שליצמן הצליח להכניס את הדרישה הזו להסכמים הקואליציוניים, מדובר ברפורמה שייקח הרבה זמן לגבש את פרטיה ולכן סיכוייה להתמשש קטנים, אלא אם הממשלה תכהן תקופה ממושכת.

כישלון בולט - רפורמת הביטוחים הסיעודיים שקידם עוד רחוקה ממימוש

שאול אמסטרדמסקי

העיקר שיש כוח התרעה - בינתיים נתניהו בעיקר מטרפד רפורמות שהיו בדרך למימוש

ההערכה היתה שהוא יסתער על צעדים כמו פיצול ערוץ 2 ומתן אישור ל־HOT ול־yes להקים ערוצי חדשות. אלא שבינתיים הוא מסתפק במינוי צוות בינמשרדי שיבחן נושאים אלו.

בנימין נתניהו

במקביל פיטורי מנכ"ל המשרד אבי ברגר קטע את קידום הרפורמה בשוק התקשורת הקווית, שמחייבת את בזק להחכיר את התשתית שלה למתחרות, ואלה מתארות קשיים בממשק מולה, שמעכבים ומהעברת מינויים ופוגעים בשירות ללקוחות.

גם הטיפול של נתניהו במשבר ברשות השידור היה עקום. אף שהצהיר כי הוא תומך בשידור ציבורי, הוא החליט לאשרר את ביטול אגרת הטלוויזיה באופן מיידי וקבע כי עד לסגירתה היא תמומן מתקציב המדינה. אלא שהוא לא הגדיר את מתווה המימון וגובהו והשאיר זאת בידי אנשי האוצר שלא ששים להעביר לה כסף. התוצאה היא שתחנות הרדיו הציבורי עלולות לרדת מהאוויר, מאחר שהרשות אינה יכולה לעמוד בתשלומים לבזק, שמפעילה אותן.

כישלון בולט - תקיעת הרפורמות בתקשורת הקווית וברשות השידור

אופיר דור

שר האנרגיה יובל שטייניץ

מתווה גז? שינסה להעביר רפורמה בחברת החשמל - שטייניץ הצליח לעורר זעם גם במהלכים חיוביים שקידם

את מאת הימים הראשונים שר האנרגיה יובל שטייניץ ניצל כדי לקדם את המתווה הממשלתי להגברת התחרות בענף הגז, שנתקע במבוכי הביורוקרטיה והפוליטיקה הישראלית. המתווה גובש בדרך חתחתים ולאחר איומים ולילות שימורים מול חברות הגז, שכופפו בחלקים שונים את הממשלה. ואלמלא שטייניץ, הפקידים היו יושבים עד היום ורבים עם החברות על סעיף כזה או אחר.

אחד מהסעיפים הללו מבטיח לחברות יציבות רגולטורית במשך עשור מיום פיתוח לווייתן. אם יאושר המתווה, שטייניץ מציב בו נדוניה ארוכת שנים שתלווה לא רק את השרים שיגיעו אחריו. מדובר בהישג שנוי במחלוקת, שאומנם פייס את נובל אנרג'י, אך במחיר של החלשת כוחה של המדינה.

שר האנרגיה יובל שטייניץ צילום: אוראל כהן

הישג אחר ששטייניץ יכול לרשום הוא הקמת רשות חשמל חדשה. מדובר בתוכנית שמשרד האוצר זומם כבר שנים, ואם שר האנרגיה הקודם סילבן שלום לא היה מתנגד, היא היתה קמה כבר במסגרת חוק ההסדרים של 2014. הרשות החדשה אמורה לעשות סדר במלחמות הבלתי פוסקות בין מינהל החשמל ורשות החשמל, ששיתקו הקמה של תחנות כוח ואת פיתוח המשק הסולארי. שטייניץ חשב שיצליח להעביר את המהלך בשקט יחסי, כולל פיצוי ליו"ר הרשות היוצאת פרקש־הכהן בדמות מינויה כמשנה ליו"ר החדש או כיועץ חיצוני. אבל המהומות על רקע מתווה הגז והדרך העקומה שבחרו לבשר לפרקש־הכהן שהיא הולכת הביתה (באמצעות חוק ההסדרים) עשו יחסי ציבור גרועים למהלך.

ואם שטייניץ חושב שהמהומה של מתווה הגז היתה חריפה, מיד עם אישורו תגיע המלחמה האמיתית - הרפורמה בחברת החשמל, ששקועה בהפסדים ובחובות ומשוועת להתייעלות. במסגרת חוק משק החשמל, שטייניץ מחויב לבצע בשנה הקרובה רפורמה שכוללת פיטורי 2,000 עובדים, הפקעת ניהול המערכת הארצית מידי החברה ומכירת תחנות כוח. הרפורמה ממתינה לביצוע כבר 20 שנה, וספק אם שטייניץ יהיה זה שיצליח להוציא אותה לפועל.

הישג בולט - הצליח לגבש מתווה גז, אף שהוא סופג ביקורת ציבורית רבה

כישלון בולט - הסכים להגביל את כוח הרגולטור מול חברות הגז במשך 10 שנים

ליאור גוטמן

שר הרווחה חיים כץ

הרבה רעש, הישגים דלים - המבחנים האמיתיים של שר הרווחה יתחילו בקרוב

חיים כץ נכנס לתפקיד שר הרווחה ברעש גדול - פיטורים מתוקשרים של מנכ"ל המשרד יוסי סילמן ודרישה מהאוצר לתוספת תקציב של לא פחות מ־3 מיליארד שקל. בסופו של דבר, כץ קיבל משהו שקרוב יותר לחצי מיליארד שקל שחלק גדול מהסכום הוא למעשה תוספת תקציב אוטומטית שהמשרד היה מקבל בכל מקרה. סילמן הוחלף באלי יבלון, מקורבו מוועד עובדי התעשייה האווירית.

שר הרווחה חיים כץ צילום: אבי אוחיון, לע"מ

הבעיות הבוערות של מערכת הרווחה עוד מחכות לכץ, ובראשן מיצוי הזכויות הלקוי של האזרחים בביטוח לאומי, האיתנות הפיננסית של המוסד והמחסור האדיר בכח אדם, מיחשוב ותקציב בלשכות הרווחה העירוניות, במיוחד החלשות שבהן. אלא שכץ הודה בתחילת כהונתו כי בממשלה שלא ברור כמה זמן תחזיק מעמד הוא לא יוכל לתקן את כל מה שדרוש תיקון, וספק אם יצליח לתקן את מה שהתיקון שלו דורש עימותים, תכניות מטה מורכבות והרבה אורך רוח.

100 הימים הראשונים של כץ עברו בנחת יחסית, אבל בקרוב השקט הזה יחלוף כאשר כץ יצטרך להתחיל ולהתערב בדרישות ארגון העובדים הסוציאליים לתוספת שכר, בעוד אלו מאיימים בשביתה קשה.

הישג בולט - הגביר את תדירות חובת הדיווח של מעסיקים לביטוח לאומי

כישלון בולט - הרפורמה בוועדות הרפואיות של ביטוח לאומי עוד תקועות

מיקי פלד