כישלון בשטח למפלגת השלטון

מפלגת הליכוד הגיעה להישג מרשים בבחירות האחרונות כשקיבלה 30 מנדטים, אך כוחה במליאה לא מיתרגם להשפעה בפועל. כך, מתוך 98 הצעות החוקים הפרטיות בהן דנה ועדת השרים לענייני חקיקה בכנסת הנוכחית, רק 12 הוגשו על ידי מפלגת השלטון.

לכתבת אחרות בנושא:

"אם המחירים היו עולים כשאני אחראי הייתי מתבייש"

ההחמצות וההישגים הבולטים של השרים

כשהפוליטיקה משתלטת 

מתוך 12 הצעות החוק, רק שישה כבר הגיעו לכדי החלטה המוזכרת באתר הממשלה: החוק לייצוג הולם לבעלי מוגבלות של יואב קיש, חוק הלאום של בני בגין, חוק איחוד שלושת מוקדי החירום וחוק פיצול תדרי תחנות הרדיו האזורי של נאוה בוקר, חוק של אורן חזן שקובע שלמדינה קוראים ישראל וחוק להסדרת השימוש במטווחי הירייה של ענת ברק.

אמנם יש היגיון בכך שהאופוזיציה, שהכוח היחיד שבידה הוא הגשת חוקים, תהיה אחראית על מרבית ההצעות שנידונו. אלא שגם בהתחשב בכך, כוחה היחסי של הליכוד בוועדת השרים לענייני חקיקה עדיין מצומצם.

רוב הח"כים מהליכוד לא יכולים להשתתף בוועדות

קשה לטעון שהאשם המרכזי הוא הוותק המועט של רוב הח"כים מהליכוד, שהצטרפו לכנסת בממשלה הנוכחית. לראיה, מפלגת כולנו הטריה הגישה שישה חוקים.

אורן חזן צילום: אלכס קולומויסקי

הסבר אפשרי הוא שמתוך 30 חברי הכנסת, רק 12 יכולים לאייש תפקידים פרלמנטריים ולכן מעבירים זמן רב בהתרוצצות בין ועדות הכנסת השונות.

18 הח"כים הנותרים ממלאים תפקידים ברשות המבצעת ולכן אינם יכולים להשתתף בוועדות המפקחות עליה: ראש הממשלה, 12 שרים, 4 סגני שרים, ויו"ר הכנסת והקואליציה.

לליכוד הוקצו 38 מקומות בוועדות הכנסת, מהם ארבעה ראשי ועדות, ולכן 12 הח"כים שמסוגלים להשתתף בהן צריכים לעבור בין שלוש לשש ועדות שונות, שלעתים מתנהלות במקביל. משום שרובם חדשים, ומשום שיו”ר הקואליציה צחי הנגבי מכתיב להם כיצד להצביע ממילא, השפעתם בדיונים עצמם מינימלית.

יואב קיש צילום: אלכס קולומויסקי

הח"כים מוותרים על דיונים שאין בהם הצבעה משיקולי יעילות, ומשאירים את הזירה בעיקר לח"כים של כולנו, יהדות התורה, המחנה הציוני, יש עתיד ומרצ שיורדים לעומקם של הפרטים ומצליחים לשנות חוקים.

התרוצצות בין הוועדות מובילה לנוכחות מועטה

מנתונים ראשוניים שבדק פרויקט כנסת פתוחה של הסדנא לידע ציבורי עבור "כלכליסט" עולה שנוכחות הח"כים של הליכוד בוועדות נמוכה.

את שיעורי הנוכחות הנמוכים ביותר בפגישות ועדת הכלכלה מחזיקות נורית קורן, שחברה בשש ועדות והגיעה ל־30% מהדיונים בלבד, ונאוה בוקר שחברה בשלוש וועדות והגיעה ל־20% מהדיונים.

בוועדת חוקה חוק ומשפט המצב דומה: נורית קורן הופיעה ב־18% מהדיונים וענת ברקו הגיעה ל־33%. לעומתן, בני בגין נכח ב־55% בדיונים.

בוועדת הכספים נכח סגן יו"ר הקואליציה מיקי זוהר, שחבר בשבע ועדות ומשמש כמרכז הקואליציה בוועדה, ב־76% מהישיבות. אולם נאוה בוקר נכחה ב־23% מהן בלבד ואורן חזן ונורית קורן ב־17%. לעומתם, רחל עזריה מכולנו נכחה ב־64% מהישיבות, יו"ר סיעתה רועי פולקמן ב־50% ויצחק וקנין מש"ס ב־45%.

בוועדת החינוך נכח זוהר ב־20% מהפגישות וקורן נכחה ב־30% מהן.

לשם השוואה, מרב בן ארי מכולנו, גם היא ח"כית מהקואליציה, החברה בארבע ועדות שונות, הגיעה לכ־80% מהדיונים.

מהליכוד נמסר: "חברי הכנסת של הליכוד מבצעים עבודה יסודית בכל הוועדות ונדרשת מהם תזזיתיות בלתי פוסקת, בשל הכורח להיות נוכחים בעת ובעונה אחת במספר ניכר של דיונים, הצבעות, רויזיות, שאילתות, הצעות לסדר, סיורים, אירועים ציבוריים ומפגשים מקצועיים".