הכנסת אישרה מתווה הגז; נדחתה ההצבעה על העברת הסמכויות

מליאת הכנסת אישרה היום (ב') את הודעת הממשלה על מתווה הגז - 59 ח"כים תמכו במתווה לעומת 51 ח"כים שהתנגדו לו. סיעת ישראל ביתנו (למעט חברת הכנסת אורלי לוי-אבקסיס) תמכה במתווה וכך גם סיעת כולנו (לרבות ח"כ רחל עזריה שהצביעה בעד, בהתאם להחלטת הסיעה).

עם זאת, להצבעה אין חשיבות של ממש: ההצבעה החשובה יותר, שהיתה אמורה לאשר את העברת סמכויותיו של שר הכלכלה אריה דרעי לממשלה הרחבה במטרה לעקוף את הממונה על ההגבלים העסקיים ולאשר את מתווה הגז - הצבעה זו נדחתה שכן ראש הממשלה בנימין נתניהו לא הצליח להשיג את הרוב הדרוש לכך.

נציגי חברת נובל אנרג'י האמריקאים כבר העבירו בשבוע שעבר מסר לראש הממשלה נתניהו כי הם מוכנים לקחת את ישראל לבוררות בין לאומית על מנת לדרוש פיצוי על אי אישור המתווה, וכעת לא ברור איזה קו פעולה ינקוט נתניהו.

לאחר ההצבעה אמר ראש הממשלה נתניהו כי "זה יום גדול למדינת ישראל, אני מחויב להביא את הגז לכלכלת ישראל ואת מאות המיליארדים לחינוך ולרווחה ולבריאות של אזרחי ישראל, ואת עשרות המיליארדים להשקעות ולהביא מקומות עבודה.

צילום: אלבטרוס צילומי אוויר

"שיפרנו את המתווה, העברנו אותו בממשלה והיום העברנו אותו ברוב מוחץ בכנסת. יש עוד מכשול אחד אבל כשאני מחויב להשיג משהו, גם את זה נשיג. יהיה גז לישראל. כשאני רוצה משהו אני משיג אותו. אני רוצה את זה לאזרחי ישראל, להורדת יוקר המחיה, בשביל הכסף העצום שיזרום לקופת המדינה, בשביל הביטחון האנרגטי והדבר הזה יושג. צעד אחר צעד אנחנו מתקדמים ומסלקים מכשול אחר מכשול.

"אמרו לנו בהתחלה, לא רואים את המתווה. אז פתחנו את המתווה. אמרו לנו לשפר אותו, שיפרנו. אמרו לנו להביא לממשלה, הבאנו ואישרנו. אמרו לנו להביא לכנסת, הבאנו לכנסת ואישרנו ברוב קולות. עכשיו נותר מכשול אחד, ואנחנו נתגבר עליו, כי זה הדבר הנכון לאזרחי ישראל. אריה דרעי הוא שותף וביחד נעשה את זה. זה הדבר הנכון לעשות", סיכם נתניהו.

משותפויות הגז דלק קידוחים ואבנר נמסר כי "הכנסת אמרה היום את דברה בהכרעה דמוקרטית. הכנסת אמרה היום 'כן' לקידום משק הגז הטבעי בישראל. כעת נפתחה הדרך לביצוע השקעות העתק הנדרשות לפיתוח מאגר לווייתן ולהרחבת פרויקט תמר, באופן שיבטיח לישראל עצמאות אנרגטית מוחלטת וניצול של חלון ההזדמנות הגיאו-פוליטי לייצוא גז למדינות השכנות. תגליות הגז הן מנוע צמיחה עתידי של המשק הישראלי ויובילו להכנסות של מאות מיליארדי שקלים לאזרחי המדינה, לפיתוח התעשייה הישראלית וליצירת אלפי מקומות עבודה חדשים. מדינת ישראל איבדה שנים יקרות בגלל עיכובים פוליטיים ורגולטוריים, אך היום הכנסת הכריעה חד משמעית שיש לפעול לאלתר לפיתוח המאגרים. אסור לבזבז זמן על עיכובים פוליטיים נוספים, יש לסיים את ההליכים הנדרשים ולצאת לדרך חדשה".

נובל בירכה אף היא על אישור המתווה אך ציינה כי רק "לאחר אישורו הסופי של המתווה נוכל לקדם ולהביא לידי סגירה את חוזי הייצוא הנדרשים, לבנות מחדש את צוותי העבודה של הפרויקט לסגור את חוזי הביצוע הנדרשים עם ספקים כולל ספקים מקומיים ולגייס את המימון החיצוני הנדרש. כל אלו יוכלו להביא להחלטת השקעה סופית בפרויקט לוויתן". נובל הוסיפה כי היא "מחויבת למתווה כפי שיאושר בממשלה ובכנסת ומעריכה כי ניתן יהיה להגיע להחלטת השקעה סופית בשנת 2016 בכפוף לחתימה על חוזים. השלמת הפרויקט תארך בתוך 3-4 שנים ממועד החלטת ההשקעה הסופית", כלומר שמאגר לווייתן יהיה פעיל במהלך 2019. שר האנרגיה יובל שטייניץ הזכיר בדיון בכנסת שמתווה הגז הסופי קובע שעד סוף 2017 נובל ודלק יחוייבו להשקיע סך של 2.5 מיליארד דולר בפיתוח לווייתן (מתוכם כמיליארד כבר הושקעו). במידה שלא יושקע הכסף - המתווה בטל.

כולנו החליטה לתמוך במתווה הגז

קודם להצבעה הושג רוב לאישור מתווה הגז: סיעת כולנו קיבלה החלטה לתמוך במתווה הגז ובהעברת הסמכויות של שר הכלכלה לידי הממשלה. בכך הובטח רוב לנתניהו לאישור מתווה הגז, אך לא להעברת הסמכויות.

יו"ר הסיעה רועי פולקמן הוביל את המהלך והסיעה קיימה דיון בנושא, כשבמהלכו דנו חברי הכנסת בהשלכת התנגדות חלק מחבריה לנושאי הגז דבר שעשוי היה להוביל להכשלת הרפורמות שמוביל יו"ר סיעתם, שר האוצר משה כחלון. על פי מה שהוחלט, תצביע הסיעה כמקשה אחת, גם ח"כ עזריה שהביעה התנגדות למתווה ולהעברת הסמכויות.

במהלך הדיון אמרה ח"כ ציפי לבני מהמחנה הציוני כי "מתווה הגז הוא רמיסת כל שומרי הסף בישראל". ח"כ מיקי רוזנטל (העבודה) תקף את שר האנרגיה יובל שטייניץ ואמר: "זה לא מתווה, זה מסווה. ואתה רק הקוסמטיקאית של ראש הממשלה, אתה צובע את המסווה הזה בצבעים ורודים - לא משנה מה יקרה. הסיפור המצרי לא משנה את התמונה? גם אם מחר יתפוצץ המאגר אתה תגיד שזה נפלא ושזה משרת את הציבור".

ח"כ רוזנטל הוסיף "מי שעיכב את פיתוח לווייתן הן החברות. הן רצו לשמור את המאגר כבן ערובה כדי לסחוט את הממשלה, וזה בדיוק מה שהם עשו. אתם מקימים במו ידכם מונופול שינהל את המדינה. התאגיד הזה גדול על המדינה ועל הדמוקרטיה הישראלית".

שטייניץ בכנסת, היום צילום: עמית שאבי

קודם לכן אמר שטייניץ  בנאום הפתיחה כי "מאגר הגז לווייתן מונח במעמקי הים כאבן שאין לה הופכין. הסיבה היא שבמקום להשיק מתווה כזה ולצאת לדרך כבר לפני 5 שנים היינו עסוקים באין ספור ריבים וויכוחים בין רגולטורים שכל אחד דאג לאינטרס שלו ולזווית שלו, אבל כל החיכוכים האלה והלחצים גרמו לכך שאנחנו היום למעלה מ-5 שנים אחרי התגלית, שואלים את עצמנו האם הפכנו ממדינת רגולטורים למדינת חלם. יכולנו כבר לייצא ולקבל מיליארדים. לכן אנחנו מבקשים להשיק סוף סוף את מתווה הגז. העיכובים כבר עלו עשרות מיליארדים לקופת המדינה".

שטיניץ נזכר בימים כנער בשנות ה-70 כאשר מדינות ערב גילו אנרגיה ורק בישראל לא גילו כלום. "אני זוכר חברות ממשלתיות שחיפשו גז ונפט בעלויות של מיליונים היו לכל היותר סימני גז. תמיד חשבנו שיש לנו ארץ יפה אבל נפט וגז ניתנו בשפע לשכינינו הערבים. והנה לאחר עשרות שנים של אכזבות התגלו שני מאגרים - תמר ולווייתן.

"מיום כניסתי לתפקיד לפני ארבעה חודשים הודעתי שבראש סדר העדיפויות שלי לשים סוף לעיכובים שגרמו לנו נזקים של עשרות מיליארדים. הודעתי שלא אשלים עם עוד חודשים ושנים של עיכובים נוספים. המצב הקיים אינו בריא. במצב הקיים כל הגז בישראל שהפך להיות מרכיב חיוני בייצור חשמל, מופק משדה אחד, שדה תמר, שנמצא בשליטה של דלק ונובל ביחד. שדה אחד עם קבוצה אחת, מונופול אחד, ריכוז מוחלט של עוצמה.

"לא רק זאת, דלק ונובל, אותן שתי חברות שמצאו את הגז, גילו עוד מאגרי גז. אבל עוד לא התחילו לפתח את לווייתן כי המדינה עוצרת את הפיתוח כי אנחנו לא מאפשרים להם להתקשר בחוזה ייצוא והם לא יכולים לפתח את לווייתן. במצב הנוכחי, משק הגז תקוע. הוא תקוע משום שהשדות שהתגלו אינם מפותחים כי לא ניתן לפתח אותם.

"המצב היה יכול להיות טוב בהרבה לו מתווה מהסוג הזה היה מוצג כאן ועובר כבר לפני מספר שנים. זה לא קרה. המתווה הנוכחי אמור לשפר את המצב. הוא אמור ליצור תנאים לפיתוח לווייתן תוך ארבע שנים. מעבר לפיתוח לווייתן, המתווה ישיג צמצום באחזקות הצולבות של החברות במאגרים, הכנסת מפעיל חדש לישראל למאגרי כריש תנין, לעודד כניסת שחקנים חדשים לחיפושים לגילוי מאגרים חדשים וכל זה תוך ריסון המחירים בתקופת המתווה".

שטייניץ התייחס לתגלית הגז במצרים ואמר, "במצרים התגלה שדה בגודל מאוד משמעותי. הגודל שלו, בניגוד למה שדווח לראשונה, הוא בערך בגודל של לווייתן, לא יותר, כי כמות הגז שניתנת להפקה קטנה מהיקף הגז כולו במבנה הגיאולוגי של התגלית המצרית. ובכל זאת, זה שדה משמעותי. אנחנו לא ידענו כי גם ממשלת מצרים לא ידעה עד יום לפני זה שהולכים לגלות שם שדה כזה. אנחנו כן ידענו שהחיפושים במצרים התחדשו ואמרנו שבמצרים חזרו לחפש גז. זה לא מחדל מודיעיני. יש כמה חברות שמחפשות היום גז במצרים, ולא יכולנו לדעת מי יגלה גז ומתי.

"במצרים גילו גז לפני עשרים שנה והטילו רגולציה מאוד מחמירה. אפשרו לייצא רק שליש וקבעו מחירים מאוד נמוכים. בשלב מסוים 2.5 דולר ובשלב אחר 3-3.5 דולר. המצרים חשבו שהם חכמים גדולים, שהם חישבו את תשואות חברות הגז וגילו שהם יכולים להרוויח גם במחירים כאלה. התוצאה היתה שהחברותה בין לאומיות, גם בגלל הרגולציה המצרית וגם בגלל האביב הערבי וחוסר היציבות המדינית בכל האזור, בשלב מסוים חברות בין לאומיות הפסיקו לחפש חיפושי גז חדשים.

מצרים נקלעה למצוקה והתחילה לייבא גז נוזלי מאוד יקר במחיר של 8 דולר. היא הכניסה את עצמה למצוקה בגלל כשל רגולטורי.

"לפני שנה סיסי השיק מעין מתווה גז משלו. הוא נתן תקרת מחיר לשדות ימיים חדשים, תקרת המחיר תהיה עד 5.9 דולר, יותר מאשר מתווה שלנו. הוא נתן הטבות מס לחברות. הוא הבטיח להן דברים נוספים והבטיח להן יציבות רגולטורית. ברגע שזה קרה, אז חזרו חברות הגז לחפש גז במימי מצרים. והנה, הם מצאו גז חדש.

"איך זה משפיע עלינו? קודם כל, התגלית הזו כרגע היא רחוקה מלספק את הצרכים הגדלים של מצרים. מצרים צורכת 50 BCM בשנה, אבל לפני האביב הערבי הם צרכו 60 BCM בשנה. ממשלת מצרים מתכננת להגדיל את הביקוש לגז ולהגיע לרמת ביקוש של 100 BCM עד שנת 2020 כולל הגז שמיועד לייצוא. יש פה הזדמנות פה ליצור זיקה כלכלית אמיתית בין ישראל, מצרים וירדן. שר האנרגיה המצרי הודיע שהיא עדיין זקוקה לייבא גז מישראל.

"למרות שהתגלית הזו לא משנה באופן מהותי את המצב בינינו לבין מצרים ואת הצורך של מצרים להגיע לשיתוף פעולה אנרגטי עם ישראל ולקנות מאיתנו גז, אם נמתין עוד שנה או שנתיים ויהיו בינתיים תגליות נוספות בקפריסין או במצרים, ויתגלו עוד שניים שלושה לוויתנים, אז באמת יכול להיות מצב שלא יזדקקו יותר לגז הישראלי במצרים. במקרה כזה אנחנו נאבד הזדמנות לא רק מדינית אלא גם כלכלית אנרגטית. כי אם לא יהיו לנו שווקים חדשים לייצוא גז מלווייתן, המשמעות היא שלא תהיה אפשרות לפתח את לווייתן".