חקר ביצועים: השבוע של הממונה על היבוא, השופט גרוסקופף ו"מלחמת הכוכבים"

ניעור לתביעות הייצוגיות

כבר התרגלנו לכך ששופטים אוהבים לקצר תהליכים ולשלוח את הצדדים להשיג פשרה, וגם לכך שהם לא ממש אוהבים תביעות ייצוגיות. גם העובדה שתביעות כאלה לא ממש מועילות לציבור, אלא בעיקר לעורכי הדין שגוזרים קופון, כבר ידועה לכל. השבוע הצליח עופר גרוסקופף, שופט בית המשפט המחוזי בלוד, לערער את הכמעט־אקסיומות האלה, כשסירב לאשר פשרה בתביעה ייצוגית מול חברות ביטוח וקבע כי הפיצוי לציבור צריך להיות גבוה הרבה יותר. הרגע הנדיר הזה צריך לשנות את כללי המשחק - להוביל את משרד המשפטים והכנסת לאסור על שופטים לאשר פשרות בתביעות ייצוגיות, להגביל את התשלומים לעורכי הדין ולהבטיח לציבור את הייצוג המכובד המגיע לו. בינתיים, השופטים עצמם צריכים להבין את מה שגרוסקופף היטיב להפגין השבוע: כרגע, הם היחידים באולם שבאמת מייצגים את הציבור. זו אחריות כבדה וחשובה, ואסור למעול בה.

גלית חמי

גרוסקופף. לשנות את הכללים צילום: אתר בתי המשפט

מי אחראי לכשלי היבוא

שמעתם את השם אנואר חילף? ידעתם שיש ממונה חדש על היבוא בישראל? אפילו היבואנים לא ידעו שהמדינה יצרה רגולטור שיפקח, ינסה להסיר חסמים, להוריד את יוקר המחיה. כששלוש ממשלות שונות הבטיחו הבטחות גדולות מאז מחאת הקוטג' אבל לא עשו כלום, זה לא מפתיע שאדם שנכנס רק לפני חצי שנה לתפקיד שזה עתה הומצא לא הספיק הרבה. אבל כן מפתיע לגלות, בדו"ח שפורסם השבוע, שהאוצר מאשים את היבואנים הגדולים בהפקעת מחירים חמורה. זה לא שהיבואנים צדיקים. אבל בדיוק בשביל לטפל בהם כבר מיניתם ממונה. מה הוא עשה? ואיפה היו משרדי הכלכלה, האוצר, מכון התקנים, ראש הממשלה? על זה לא תקראו בדו"ח האוצר.

נעמה סיקולר

חילף. יש כתובת

 

נתונים חדשים מהמעצמה

כל העולם נשא השבוע עיניים לסין. כשהנתונים פורסמו, התברר שברבעון השלישי של השנה צמחה המעצמה ב־6.9% - רק טיפה פחות מהיעד הממשלתי (7%), וקצת יותר מהתחזיות. ובכל זאת, זה היה הרבעון עם הצמיחה הנמוכה ביותר מאז 2009. איש אינו יודע להעריך אם הנתון הזה מבוסס, או שהוא פרי פיתוחה של ממשלת סין. החשד גובר כשמסתכלים על שאר הנתונים: קצב הצמיחה של הייצור התעשייתי צונח, וקצב הצמיחה של המכירות הקמעונאיות סטטי. או כמו שאמר השבוע פטריק צ'ובאנק, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות סילברקרסט ואחד ממבקרי הממשל הסיני: "אז ב־24 השעות הקרובות כולנו נדבר על 6.9% כאילו מדובר במספר אמיתי". לא משנה כמה מדברים בבתי הספר לכלכלה ומינהל עסקים על ניהול ומסחר בתנאי אי־ודאות; אף אחד לא יכול היה להכין את העולם לערפל הגדול שסין מפזרת על הכלכלה שלו.

גולן פרידנפלד

סין. הצמיחה - רק לשם השעשוע צילום: בלומברג

הבורסה מחלקת פרסים

והפעם במסגרת המאמצים הממש מתאמצים של הבורסה בראשות יוסי ביינארט להגדיל את מחזורי המסחר: משחק נושא פרסים, שבו סוחר האופציות שיתרום הכי הרבה להגדלת המחזורים יקבל תגמול כספי. יצירתי, בהחלט. אבל בכל זאת ראוי לתהות: למה לעודד דווקא את סוחרי האופציות הספקולנטים, שיכולים לא רק להגדיל את המחזורים אלא גם את התנודתיות? האם השוק המקומי מספיק מפותח ומתוחכם בשביל להכיל פעילות הולכת וגדלה של סוחרי אופציות? בסופו של דבר, אם יש חברות טובות ואיכותיות שרשומות בבורסה, שטומנות בחובן אפשרויות לרווח למשקיעים, המחזורים יגדלו בלי שום גימיקים. עדיף למשוך חברות כאלה, מלמשוך ספקולנטים רעבים לפרס.

אתי אפללו

ביינארט. שולף עוד שפן צילום: אוראל כהן

אזהרת רווח לקמעונאית הענק

ענקית הקמעונאות האמריקאית וולמארט פרסמה בסוף השבוע שעבר אזהרת רווח, שנגזרת ברובה מההחלטה להעלות את שכר המינימום של עובדיה מ־7.25 דולר לשעה ל־10 דולר, סך הכל עוד 20 דולר ביום. בעקבות פרסום האזהרה צנחה מניית החברה ב־15%, הירידה החדה ביותר זה עשור, והיא איבדה 20 מיליארד דולר משוויה. זה שיעור מאלף במתח שבין סוציאליזם לקפיטליזם: בין עוד 20 דולר ביום לעובד לפחות 20 מיליארד דולר מכספי ציבור המשקיעים, בין הרווח של השכירים במעסיק הפרטי הגדול בארצות הברית (באחד מכל 80 משקי בית אמריקאים יש עובד וולמארט) לבין ההפסד של האמריקאים, חובבי השקעות גדולים, באחת המניות הלאומיות שלהם. האם סוציאליזם מאוזן וקפיטליזם לא חזירי יכולים להיפגש בנקודה כלשהי או שלעולם מדובר במשחק סכום אפס?

סופי שולמן

וולמארט. קטבים מנוגדים? צילום: אי פי איי

תאגיד הקוסמטיקה מבטיח

פרוקטר אנד גמבל, ענקית הקוסמטיקה והניקיון (ועוד), חתמה השבוע בבית הלבן על התחייבות לצמצום פליטת גזי חממה ממפעליה. במקביל הודיעה כי תשתתף בהקמת חוות טורבינות רוח, תתחיל לייצר גם באמצעות אנרגיה ירוקה ואפילו תישאר עם עודפי אנרגיה שתוכל למכור לאחרים. קשה לחשוד בתאגיד הזה באהבת העולם והס ביבה; קרוב לוודאי שהוא פשוט מנסה להתחבב על צרכנים עם מצפון חברתי, שמספרם גדל והולך, ועל ארגונים סביבתיים. אבל לפי ארגון PETA לזכויות בעלי חיים, בחדרים האחוריים, אלה עם התאורה האקולוגית שמשתדלים לזהם פחות, פרוקטר אנד גמבל ממשיכה בניסויים אכזריים בחיות, בדרך לשיפור השמפו. ייתכן שהאירוע השבוע בבית הלבן הוא מצעדי הגרינווש הציניים והמביכים ביותר.

תמר טוניק

פייסבוק נגד האקרים

פייסבוק הודיעה השבוע כי תחל להזהיר גולשים אם היא חושדת שהאקרים מטעם הממשלה, כל ממשלה, מנסים לתקוף את החשבון שלהם. היא אפילו רמזה שגם ה־NSA האמריקאי לא יהיה חסין, אחרי ששיתפה איתו פעולה בעבר. כשמוסיפים לכך את שירות ההצפנה שהשיקה ביוני ואת פסיקת בית המשפט של האיחוד האירופי שעשויה להגביל את יכולתה להעביר מידע על אזרחיו, נראה שמארק צוקרברג מסתגל לעידן חדש, שבו, לכאורה, הפרטיות שלנו נשמרת קצת יותר. התגובה "טוב, חוץ מהפרטיות ביחסים שלנו עם פייסבוק" היא המובן מאליו, אבל הבעיה עלולה להיות אחרת: בחברה לא מפרטים איך בדיוק יזהו מתקפות האקרים ממשלתיים. אם השיטות לא יהיו טובות מספיק, המהלך הזה עלול ליצור תחושת ביטחון כוזבת למשתמשים, שיבנו על זה שפייסבוק כבר תתריע כשאיזה מרגל יושב להם על הזנב.

דור צח

צוקרברג. מסתגל, תחת ערפל צילום: רויטרס

הטריילר לסרט הבא יצא

דת אבירי הג'דיי רגשה השבוע. הטריילר החדש של סרט "מלחמת הכוכבים" הבא פורסם, שותף, לויקק ונותח מכל הכיוונים, והכרטיסים להקרנות הבכורה נחטפו, גם בישראל, חודשיים לפני יציאתו. קל להיות ציניים - בכל זאת מדובר במפלצת מרצ'נדייז שכבר כמעט 40 שנה עולה למעריציה הרבה כסף ואכזבות, בדמות אינספור הוצאות מחודשות וטרילוגיית פריקוולים ידועה לשמצה. אבל כל אלה נשכחים כשעל המסך מבליחים שוב הדמויות, החלליות והצלילים המוכרים. אולי זו רק נוסטלגיה לימים שבהם כל סרט תרם תרומה תרבותית אדירה, אולי זה החיבור הרגשי העמוק למאבק בין הכוח לצד האפל, אבל הנה מתעוררת התקווה שהפעם, עם יוצרים אחרים ודמויות שעונות על ציפיות פוליטיקת הזהויות המודרנית - הסדרה הזאת שוב תחולל מהפכה.

רעות מרים כהן

"מלחמת הכוכבים". בכל זאת יש תקווה