התרגיל שיאפשר לאשר הגדלת תקציב הביטחון

תקציב הביטחון יובא הבוקר לאישור בוועדת הכספים, ללא התוספות שדורשים במערכת הביטחון. התקציב ל־2015 עומד בשלב זה על 57 מיליארד שקל, ואילו התקציב ל־2016 על 56 מיליארד. התוספות שדורש שר הביטחון משה יעלון יביאו את התקציב ל־61–64 מיליארד שקל בשנה. ראש הממשלה בנימין נתניהו כבר הבטיח שיינתנו תוספות, אך לא נקב במספר. נתניהו ויעלון צפויים להיפגש עם שר האוצר משה כחלון בסוף השבוע ולסכם ביניהם את היקף התוספת.

ובינתיים, נמצאה בכנסת הדרך שבמסגרתה יוכלו לאשר את ההגדלה התקציבית בשבוע הקרוב, אחרי אישור התקציב הבסיסי. כיוון שעל התקציב לעבור את ועדת הכספים תינקוט הבוקר הקואליציה בתרגיל: חברי הקואליציה הוסיפו שורה של הסתייגויות לתקציב הביטחון. כלומר, כשיעלה התקציב להצבעה, הוא יעלה תחת הסתייגויות של הקואליציה עצמה, כאשר כל הסתייגות תצביע על כוונת חברי הקואליציה לאשר תקציב ביטחון אחר: האחד בגובה של 59 מיליארד, השני בגובה של 60 מיליארד וכך הלאה. הסיבה? מערכת הביטחון דורשת הגדלה של התקציב לסך 61 מיליארד. כיום כאמור התקציב עומד על 56 מיליארד. איפשהו באמצע, ייקבע נתניהו את התקציב הסופי.

לאחר שיועלו ההסתייגויות והוועדה תצביע על תקציב הביטחון, יעבור הדיון בעניין למליאת הכנסת - בשבוע הבא. בינתיים, עד שהדיון במליאה יתקיים, יהיו לנתניהו, כחלון ויעלון זמן לסגור הסכמים. ואז כאשר התקציב יעלה להצבעה במליאה, תיבחר הקואליציה את ההסתייגות המתאימה לתקציב שיקבע (ותפיל את יתר ההסתייגויות שלא רלוונטיות), ובאישור כלל הקואליציה תשנה את המספר של תקציב הביטחון.

גורמים בכנסת אמרו כי מדובר בתעלול "מעניין" וייחודי, אך לא ברור עדיין משפטית כיצד הדבר ייעשה, שכן ברגע שמשנים במליאה את תקציב הביטחון ומגדילים אותו, צריך להצביע על מקור תקציבי, ובכך בעצם פותחים מחדש את הדיון בתקציב. אחת האפשרויות היא שלצד אישור הגדלת תקציב הביטחון, תעלה להצבעה גם הצעה להגדלת הגירעון. בכך קונים לעצמם נתניהו כחלון ויעלון עוד קצת זמן לדיונים על תקציב הביטחון. 

על רקע הדיונים על תוספות תקציב, וכדי שיאשרו כמה שיותר מהן, ממהרים בצה"ל להודיע על קיצוצים צפויים שמבוססים על התוכנית הרב־שנתית גדעון שהוצגה בסמוך למתווה לוקר. הרמטכ"ל גדי אייזנקוט הודיע אתמול על קיצוצים של כ־6% במערכי החינוך, מדעי ההתנהגות, הצנזורה והפרקליטות הצבאית. בכוונת הצבא "לאזרח" את התפקידים הללו וכך להוזיל את עלויות פנסיית הגישור המשולמת לפורשים. כמו כן מתוכנן קיצוץ של 25% במערך הגששים, שיוחלף בטכנולוגיות מתקדמות ובגדודים מעורבים של גברים ונשים. בצבא מעוניינים להוציא את גל"צ מתחום אחריותם ומתקציבם, אך מאחר שמדובר בהחלטה של הדרגים הפוליטיים נמנעו מלעסוק בכך בתוכנית. עוד הוחלט על קיצוץ של 5 אלופים במטכ"ל, וכן נשקלת אפשרות לבטל חטיבה מרחבית אחת בגבול מצרים. השאיפה בצה"ל היא לצמצם עד סוף 2017 את מספר אנשי הקבע ל־40 אלף, לאחר שלפני כמה שנים הגיעה מספרם לשיא של 45 אלף. ההחלטות בנוגע לאנשי הקבע טעונות אישור של הממשלה.

גדי אייזנקוט צילום: עמית שעל

דרישות מערכת הביטחון למה שהם מגדירים "התמודדות עם האיומים" נעות סביב 61–64 מיליארד שקל. בין מערכת הביטחון לבין המדינה שוררת הבנה כי יש להגיע לסיכום תקציבי מלא כבר כעת כדי לאפשר ודאות למערכת, ומאידך למנוע את תופעת ההעברות התקציביות החוזרות על עצמן שוב ושוב, כשבאמצע השנה טוענים נציגי מערכת הביטחון שנגמר הכסף.

ברקע הסיכומים על הגדלת התקציב עומדות מחלוקות בין משרד האוצר למשרד הביטחון, משום שהאחרון מתעקש שלא להחיל על עצמו, כפי שרוצים באוצר, את המלצות ועדת לוקר, בטענה שהתוכנית הרב שנתית גדעון חופפת בחלק מהסעיפים להמלצות לוקר. המחלוקות נסבו סביב כמה נושאים ובהם השקיפות התקציבית, הפנסיה ואחרים.