בלעדי לכלכליסט
לקראת סיכום על תקציב הביטחון: עלות שכר הקבע תקוצץ ב-14%
הישגים נאים לראש הממשלה ואנשיו בהסכם המתגבש על תקציב הביטחון: השקיפות והבקרה התקציבית ישופרו, שירות החובה יקוצר לשנתיים וחצי החל מעוד שנתיים, צה"ל יבחן אפשרות למתן שכר דיפרנציאלי לאנשי הקבע ותקציב האימונים, המחקר והפיתוח ישוריינו. המחלוקת המשמעותית האחרונה נוגעת למודל הפנסיה, כאשר נתניהו וכחלון מהססים אם לבצע בו רפורמה משמעותית
08:0713.11.15
ההסכם לגבי תקציב הביטחון נכנס ליישורת האחרונה: על פי מידע שהגיע ל"כלכליסט" מסתמן כי רוב מוחלט של הנושאים כבר הוסכמו בין הצדדים וכעת המחלוקת העיקרית נוגעת למודל הפנסיה לאנשי הקבע. הדבר העיקרי שכבר סוכם לגבי עניין הפנסיה הוא שיש לתקן את ההסכם שנחתם בין האוצר לבין משרד הביטחון ב-2008. עוד נודע כי סוכם על כך שעלות שכר אנשי הקבע תקוצץ ב-14%.
קראו עוד בכלכליסט:
- המגעים לאישור התקציב: רה"מ ייפגש עם בכירי האוצר
- שקיפות היא תנאי הכרחי לכל שינוי במערכת הביטחון
- רגע לפני אישור תקציב הביטחון: צה"ל מקדם קיצוץ בתקציבו
בהסכם ההוא נקבע כי אנשי הקבע שנכנסו למערך הקבע החל מינואר 2004 לא יהיו זכאים עוד לפנסיה תקציבית מהמדינה, אלא יחסכו לפנסיה כמו כל העובדים במשק. עם זאת, באותו הסכם נקבע כי המדינה תשלם להם פנסיית גישור מיום פרישתם מצה"ל ועד לגיל הפרישה הכללי במשק - כלומר, במשך כ-24 שנה. למעשה, זוהי פנסיה תקציבית לכל דבר ועניין, רק בשם אחר.
כעת, במסגרת ההסכם הנוכחי המתגבש, נראה כי יסוכם שחלקים גדולים מאותו הסכם קודם של 2008 יבוטלו. למשל, בהסכם הקודם נקבע כי עם פרישתם מצה"ל, אנשי הקבע שיהיו זכאים לפנסיית גישור יקבלו מענק בגובה 12 משכורות שייכנסו לתוך הפנסיה שלהם. ההטבה הזו תבוטל כעת.
בנימין נתניהו צילום: אוהד צויגנברג עוד נקבע בהסכם הקודם כי שיעור החיסכון לפנסיה בצה"ל יהיה גבוה מאשר שיעור החיסכון לפנסיה ביתר המגזר הציבורי, כעת גם הפער הזה יבוטל. בנוסף, במהלך הדיונים על תקציב הביטחון התברר כי פנסיית הגישור עתידה להיות גבוהה מאשר הפנסיה התקציבית הרגילה. לכן בהסכם המתגבש הוכנס סעיף שקובע כי פנסיית הגישור לא תוכל להיות גבוהה מאשר פנסיה תקציבית של איש קבע בפרופיל דומה. מי שישרת בקבע במשך 15 שנה לפחות, כלומר מעבר לגיל 36 לגברים, יהיה זכאי לפנסיית הגישור.
על פי חישובים שנערכו במהלך המשא ומתן התברר כי העלות של פנסיית הגישור גבוהה בהרבה מכפי שהעריכו קודם. על פי החישובים, העלות השנתית של פנסיה זו תהיה כ-5 מיליארד שקל בשנה (החל מהשנה שבה אנשי הקבע שזכאים לפנסיית גישור, כלומר אלה שנכנסו לקבע מינואר 2014, יתחילו לפרוש).
אז איפה המחלוקת הפתוחה? דו"ח ועדת לוקר המליץ לבטל כמעט לחלוטין את מודל פנסיית הגישור ולהשאירה לכ-50 אנשי קבע בתפקידים קרביים מובהקים דוגמת מפקדי גדודים, ולהעניק ליתר הפורשים בגיל הפרישה מענק חד פעמי בגובה שיהיה תלוי במספר פרמטרים (כמו ותק השירות במערך הקרבי). המלצה זו של לוקר הייתה אמורה להפחית את עלות פנסיית הגישור מ-5 מיליארד שקל בשנה לכמיליארד שקל בשנה ולתגמל בעיקר את הקצינים הבכירים במערכך הקרבי.
כעת מסתמן כי שר האוצר משה כחלון ויתר על המלצה זו כמעט לחלוטין, ומוכן כי פנסיית הגישור תישאר על כנה. עם זאת, כחלון מבקש לצמצם מעט את אוכלוסיית הקצינים שתהיה זכאית לקבל את פנסיית הגישור ולהחריג ממנה את אנשי הקבע בתפקידי כלכלנים ומשפטנים. לפי עמדת כחלון, לאלה תבוטל פנסיית הגישור והם יקבלו במקומה מענק חד פעמי בהתאם להמלצת ועדת לוקר.
המלצות אלה אמורות להפחית את העלות התקציבית של פנסיית הגישור לכ-3 מיליארד שקל בשנה. העלות האקטוארית הכוללת - כלומר, השווי של כל ההתחייבויות העתידיות של המדינה לפנסיית הגישור - מוערכת בכ-200 מיליארד שקל (זאת נוסף על העלות האקטוארית של הפנסיה התקציבית שנהוגה כיום, שמגיעה במערכת הביטחון לכ-300 מיליארד שקל).
גורמים במערכת הפוליטית העריכו כי ראש הממשלה היה מוכן ללכת עד הסוף ולהכריע בעניין הפנסיה לטובת מודל הדומה להמלצות ועדת לוקר, אולם הוא מתקשה לעשות זאת מאחר שכחלון מציג עמדה רכה יחסית. לו כחלון היה מציג עמדה נוקשה יותר, בדומה להתעקשות שלו במשא ומתן לגבי חקיקת ששינסקי 2 להטלת מס על מפעלי ים המלח, נתניהו היה חובר אליו אל מול עמדת שר הביטחון.
כל עוד כחלון מוכן להתפשר, המשמעות היא כי פנסיית הגישור לא תבוטל ברובה המוחלט אלא תקוצץ מעט, מה שיפגע באופן אבסורדי באותם קצינים בכירים במערך הקרבי שדו"ח לוקר ביקש לתגמל באופן מועדף. ובכל מקרה, אם לשפוט לפי התנהלות תקציב הביטחון בעבר, סביר להניח שמה שיקוצץ כיום מפנסיית הגישור יוחזר אליה בהדרגה בעתיד, כי בלא פיקוח מתאים משרד האוצר לא באמת יכול לדעת מה קורה בתוך תשלומי הפנסיה.
הקבינט צפוי להתכנס במוצ"ש
השרים ייפגשו הבוקר לדון בנושא תקציב הביטחון - כמו גם בנושא הדרישות התקציביות של השותפות הקואליציוניות ובראשן דרישתו של יו"ר ש"ס אריה דרעי לפטור ממע"מ על מים, חשמל ותחבורה ציבורית לשכבות החלשות.
צילום: איי אף פי אם יושגו הסכמות סופיות לגבי תקציב הביטחון, הקבינט הביטחוני צפוי להתכנס במוצאי שבת בשביל לדון בעניין ואף להכריע, לפני ההצבעות הסופיות בכנסת שעתידות להתקיים ביום ראשון.
מלבד עניין הפנסיה, הנה הדברים הנוספים שככל הידוע כבר סוכמו לגבי תקציב הביטחון, או שנמצאים ממש בשלבי סיכום אחרונים:
תקציב הביטחון לשנת 2016 יעמוד על כ-60-59 מיליארד שקל. הכנסת תחוקק תקציב מסגרת תקציבית רב-שנתית למערכת הביטחון לחמש שנים בגובה זה, תוך הצמדה למדד המחירים לצרכן (כלומר, גידול של כ-2% בשנה, על פי התחזיות). בנוסף, תינתן נקודות יציאה תקציביות במקרה של מיתון חריף במשק או מלחמה או אירוע ביטחוני גדול. במקרים כאלה, על פי החלטת ממשלה, תקציב הביטחון יספוג קיצוץ או יקבל תוספת.
בהתאם להמלצות דו"ח לוקר, תקציב האימונים ותקציב המחקר והפיתוח יהפכו לקשיחים ובשביל לקצץ בהם תדרש החלטת ממשלה או קבינט ביטחוני. זאת בניגוד למצב הנוכחי שבו צה"ל מקצץ דווקא בתקציב האימונים משום שהוא התקציב הגמיש.
גיל הפרישה בצה"ל יפחת (לקצינים) לגיל 43 (במקום המתווה הנוכחי שאמור להעלות אותו ל-50). בגיל 36-35 יתווסף שער פרישה נוסף, שבו צה"ל יוכל לשחרר קצינים שלא צפויים לקבל קידום בדרגה, תוך מתן מענק חד פעמי (בצה"ל היו מעוניינים במענק של כחצי מיליון שקל, אולם ספק אם יקבלו זאת).
הוצאות השכר של צה"ל על מערך הקבע יופחתו בכ-1.5 מיליארד שקל בתוך שלוש שנים. בשנת 2014 הוצאות השכר של צה"ל על אנשי הקבע הסתכמו בכ-11 מיליארד שקל, כך שמדובר בקיצוץ של כ-14%. הקיצוץ יתבצע הן על ידי צמצום תקני כוח אדם והן על ידי הורדת גיל הפרישה והוספת שער פרישה נוסף בגילאים 36-35.
עוד סוכם, בהתאם להמלצות ועדת לוקר, כי תוקם ועדה שתבחן לראשונה לשנות את מודל השכר בצה"ל, כך שהרמטכ"ל יוכל להעניק שכר שונה לאנשי קבע בתפקידים שונים, על מנת לתגמל יותר את מערכי הקבע החשובים לו יותר (מודל שכר דיפרנציאלי). עד כה התנגדו בצה״ל להמלצה זו, אולם לאחרונה הבינו כי מדובר בכלי חשוב שאמור לאפשר לצה"ל להילחם על השארת קצינים זוטרים חיוניים, במיוחד במערכים שבהם השכר שאותם קצינים יכולים לקבל בשוק הפרטי הרבה יותר גבוה.
היקף אנשי הקבע יפחת לכ-39 אלף אנשי קבע, מעט פחות מאשר היעד שהרמטכ"ל הציב בתוכנית הרב שנתית שלו, כלומר קיצוץ של כ-3,500 תקנים. עם זאת, ההחלטה כיצד להפחית את כוח האדם תישאר בלעדית בידי צה״ל והרמטכ"ל.
בנוסף צה"ל יפעל לאזרח חלק מהמערכים שלו, למשל מערכי שיקום ואחזקה.
שירות החובה בצה"ל יקוצר. חיילים שיתגייסו החל משנת 2018 ישרתו רק שנתיים וחצי (30 חודשים), לעומת שנתיים ושמונה חודשים כיום (32 חודשים). ייתכן שבהמשך שירות החובה יקוצר אפילו יותר.
בתחום אגף השיקום לנכי צה"ל, המלצות ועדת גורן מ-2010 יאומצו שוב (בפעם השלישית) על ידי הממשלה, בהתאם להסכם שכבר נחתם מול ארגון נכי צה"ל לפני שלוש שנים. המשמעות היא כי מעתה ואילך הקריטריונים לזכאות לנכות צה"לית ולטיפול באגף השיקום של משרד הביטחון יהיו קשיחים יותר, והיתר יטופלו בידי אגף השיקום של הביטוח הלאומי. החיסכון התקציבי הוא שולי (כ-200 מיליון שקל בשנה), אולם המהלך צפוי להפחית את העומס באגף השיקום של משרד הביטחון ולאפשר לו לטפל טוב יותר במי שמוגדר נכה צה"ל.
בתחום השקיפות והבקרה הצליחו משרדי ראש הממשלה והאוצר להשיג הישגים מרשימים ביותר: ראשית, כל הנתונים הכספיים ונתוני כוח האדם והשכר של צה"ל ומשרד הביטחון יהיו זמינים במלואם לאנשי משרד האוצר וראש הממשלה בזמן אמת. גם הפריסה לתשלומים של התקציבים וההתחייבויות לעתיד שמשרד הביטחון מבצע על תקציב צה"ל יהיו גלויים בזמן אמת.
עוד בתחום הבקרה התקציבית, משרד הביטחון לא יוכל יותר להעביר באופן עצמאי תקציבים מסעיפים אחדים לסעיפים אחרים, אלא באישור מפורש של משרד האוצר או בהחלט ממשלה. כיום משרד הביטחון מאשר את תקציבו בכנסת, ולאחר מכן מעביר תקציבים מתקציבי פרויקטים מסוימים בשביל לממן הוצאות שוטפות כמו שכר. תופעה זו תיפסק, דבר שיקנה לממשלה בקרה תקציבית משמעותית על תקציב הביטחון.
