שקיפות היא תנאי הכרחי לכל שינוי במערכת הביטחון

צה"ל כבר הציג מיוזמתו מחוות וצעדים יזומים לקיצוץ בכוח האדם במפקדות ("קיצוץ בשומנים וחיזוק השרירים", כמו שאוהבים לקרוא לזה בצה"ל), העיקר שלא יגידו שהם לא עושים דבר. עכשיו תור הממשלה ומשרד האוצר להציג את כוונותיהם הטובות. בתכל'ס, זה קצת כמו עם הפלסטינים, רק בגרסה יותר ידידותית.

זאת לא הפנסיה, זאת הבקרה

בחודשים שחלפו מאז הצגת דו"ח ועדת לוקר לבחינת תקציב הביטחון אמרו ראש הממשלה ואנשי מערכת הביטחון כי יש חפיפה של 80% בין הדו"ח של הוועדה ובין תוכנית העבודה הרב־שנתית של צה"ל, ועל כן אין בעיה ליישם 80% מדו"ח לוקר.

יוחנן לוקר מגיש לראש הממשלה בנימין נתניהו את הדו"ח

אפילו אם האמירה הזאת נכונה, קיים חשש שהפשרה המפא"יניקית של ראש הממשלה, שר האוצר ושר הביטחון תאמץ 80% מהמלצות ועדת לוקר, אבל לא את ה־80% הנכונים. כי בדו"ח לוקר, כמו בכל מסמך מדיניות אחר, יש דברים חשובים יותר וחשובים פחות. לעתים לקורא החיצוני קשה להבין מה חשוב יותר ומה פחות, ולכן עשתה ועדת לוקר מעשה חריג וסימנה בעצמה את מה שמבחינתה הוא החשוב ביותר, הראשון במעלה - השקיפות.

וכך כתבו חברי ועדת לוקר בעמוד 14 בסעיף 47 להמלצות: "הוועדה ממליצה על יצירת שקיפות מלאה ומוחלטת של משרד הביטחון וצה"ל מול משרד ראש הממשלה, משרד האוצר והמועצה לביטחון לאומי, ונקיטת כל הצעדים הדרושים למימוש השקיפות. הוועדה מייחסת חשיבות ראשונה במעלה להמלצה זו". הוועדה לא הסתפקה רק באמירה הזאת והדגישה שוב בעמוד 27: "הוועדה ממליצה כי מימוש ההמלצות בנושא שקיפות יהיה תנאי לאישור תקציב הביטחון ל־2016". במילים אחרות, עם כל הכבוד לריר שאגף תקציבים במשרד האוצר מזיל על ההמלצות של דו"ח לוקר בענייני הפנסיה, שאפילו אם יתקבלו לא יחסכו שקל בשש השנים הקרובות, המלצות השקיפות חשובות יותר.

כדי לקבל מושג על מהי שקיפות בעיני משרד הביטחון, הנה סיפור קטן: בדיון שנערך באוגוסט בוועדה לביקורת המדינה, זמן קצר לאחר פרסום דו"ח לוקר, הציג מנכ"ל משרד הביטחון דן הראל דו"ח של חברת הייעוץ מקינזי על תוכנית ההתייעלות שהיא גיבשה עבור צה"ל. הדו"ח, שלדברי הראל "לא היה נחמד" עם צה"ל, חלק מחמאות לתוכנית ההתייעלות שצה"ל ביצע. בתום הדיון פנה "כלכליסט" להראל בבקשה לקבל את הדו"ח כדי לפרסם את חלקו הבלתי מסווג. הראל אישר זאת, אך משרד הביטחון נתקל בקשיים תמוהים להעבירו. לכן בספטמבר הגיש "כלכליסט" בקשה למשרד הביטחון לפי חוק חופש המידע לקבל את הדו"ח, שעלות הכנתו יותר מ־100 מיליון שקל, ולפני שבועיים נענה כי צה"ל הוא שצריך לטפל בזה. כעת לצה"ל יש עוד 30 יום כדי להעברת הדו"ח, והוא יכול להאריך את התקופה הזו ב־30 יום נוספים. שקיפות למופת.

תקציב המדינה ישלם את המחיר

המלצות השקיפות חשובות מאוד, כי בלי שקיפות ובקרה תקציבית כל הפעולות האמיצות שהרמטכ"ל גדי אייזנקוט כבר החליט עליהן עלולות להיות לשווא. או כמו שאמר קצין בכיר מתוך המערכת שלא רצה להיות מצוטט בשמו: "גם אם תקצץ עכשיו את כוח האדם שהם מתכננים לקצץ, הוא גדל מעצמו בכל שנה, ובתוך כמה שנים יחזור בדיוק לאותו המקום".

אחד הדברים החשובים שוועדת לוקר המליצה עליהם הוא לאפשר למשרד האוצר לקבל את מלוא הנתונים הנוגעים לתקציב ההתקשרויות של צה"ל. התקציב הזה הוא סוג של תקציב שופינג, התקציב האמיתי שעל בסיסו היחידות השונות עובדות, שמאפשר לצבא להתחייב עוד ועוד על סמך כסף שיש לו בהווה - כאשר מי שמעריך את הסיכון הוא צה"ל, בלי מעורבות חיצונית; אבל אם ישתבש משהו בהערכות, תקציב המדינה כולו הוא שישלם את המחיר. כדי שתהיה בקרה על השיטה הזאת, ועדת לוקר המליצה כי הכל יהיה שקוף למשרד האוצר בזמן אמת.

בלי אימוץ ההמלצות האלה כמעט כל רפורמה שתכניסו לתוך תקציב הביטחון פשוט תתבטל מעצמה בתוך כמה שנים, ושוב נמצא את עצמנו באותו המצב שבו למשרד הביטחון חסר כסף והוא פשוט חייב עוד.