הפיקוח על הבנקים מקל על שחקנים חדשים קטנים שייכנסו לשוק הסליקה

מחודש פברואר הקרוב, ייהנו שחקנים חדשים קטנים בשוק הסליקה ושחקני הסליקה הקיימים של חברות כרטיסי האשראי, משורה של הקלות. כך הודיעה היום (א') המפקחת על הבנקים חדוה בר. ההקלה העיקרית נוגעת להיקפי ההון שיש עליהם להחזיק.  

שחקנים חדשים וקטנים בשוק הסליקה עם מחזור חודשי של עד 2 מיליארד שקל ומחזור שנתי ממוצע של 25 מיליארד שקל, ידרשו להחזיק הון עצמי של 12-11 מיליון שקל בלבד. לשם השוואה חברות כרטיסי האשראי היום עם מחזור ממוצע של 250 מיליארד שקל בשנה נדרשות להחזיק הון של מעל 2 מיליארד שקל כדי לעמוד בדרישות הפיקוח על הבנקים.

חברות אלו (ישראכרט, לאומי קארד וויזה כאל) אומנם מחזיקות ברובן בנתח שוק גדול בהרבה (מעל 20%) מנתח השוק שצפוי להיות לשחקנים החדשים והן גם לוקחות על עצמן סיכון אשראי גבוה יותר מכיוון שהן מעבירות לבתי העסק סכומים גדולים בהרבה ביחס לסולקים חדשים וקטנים יותר- סכומים שטרם הגיע מועד החיוב החודשי שלהם. לכן, עליהן להחזיק היקפי הון רחבים יותר כתלות במחזור ובסיכון. אך גם אם נתחשב במחזור הגדול יותר ובסיכון השחקניות החדשות יוכלו להחזיק היקפי הון הנמוכים פי 5 ויותר ביחס לחברות כרטיסי האשראי היום.

חברות כרטיסי האשראי נדרשות לעמוד בדרישות של הפיקוח על הבנקים והוראות באזל 3. מפברואר חברות כרטיסי האשראי שבבעלות הבנקים יקבלו גם הן הקלה בהיקף ההון שהן נדרשות להחזיק - הורדה של 1% בהיקף ההון. הוראות באזל דורשות מחברות כרטיסי האשראי להחזיק הון בהיקף של 9%-12.5%.

ההקלה תאפשר להן להחזיק הון בהיקף של 8%-11.5%, כתלות בהיקף הנכסים המסוכנים שיש להן: אשראי שנתנו ללקוחות, כספים שעליהן לשלם לבתי עסק ושטרם נגבו מהצרכנים ועוד. ישראכרט, לאומי קארד וויזה כאל מרכזות מחזור חודשי גבוה מ-2 מיליארד שקל.

אילוסטרציה צילום: shutterstock

ל"כלכליסט" נודע כי מאז נובמבר השנה, אז פרסם בנק ישראל את המתווה לכניסת שחקנים חדשים לשוק הסליקה, הגישו מספר גורמים בקשה להיכנס לשוק הסליקה והבקשות נבחנות בימים אלה.

יצוין כי ההקלות לשחקני הסליקה יינתנו ללא קשר ליישום מסקנות ועדת שטרום - מאחר וצעדים אלו של שינוי שוק הסליקה

הם באחריותו של בנק ישראל שמקדם תחרות בשוק הסליקה.

חברות כרטיסי האשראי מבצעות כיום את פעילות הסליקה שמהווה את מקור ההכנסה העיקרי שלהן, ולאו דווקא מהעמלות הגבוהות שהן גובות מהצרכנים. כך למשל הכנסות ישראכרט ב-2014 הסתכמו ב- 1.56 מיליארד שקל כשנתח ההכנסות מעמלות בתי עסק עמד על מעל מיליארד שקל. הכנסות הריבית נטו לשם השוואה עמדו על 144 מיליון שקל - סכום נמוך בהרבה.