דו"ח ה-OECD: ישראל מושחתת, ענייה ומאושרת

הישראלים לא מרוצים מרמת החיים שלהם, לא מהמחירים ולא מהיצע הדיור, יש להם הסתברות גדולה יותר להיפגע ממעשי תקיפה, הם עובדים שעות ארוכות ונושמים אוויר מזוהם. ולמרות זאת הם שבעי רצון מחייהם, כך עולה מדו"ח מדדי איכות החיים בישראל של ה-OECD.

לפי הדו"ח, בישראל שבעי רצון מהחיים במדינה, במצב בריאותי טוב יותר והשכלה גבוהה יותר, אך עם רמות הכנסה נמוכות יחסית ואיכות נמוכה יותר של דיור ואוויר. על פי הדו"ח, שביעות הרצון הכללית של אזרחי ישראל גדולה מסך המשתנים שמרכיבים אותה והרגשתם באשר לגורמים ספציפיים כמו דיור, הכנסה וביטחון אישי. למרות התפיסה של הישראלים את עצמם כחברה משפחתית וידידותית, שיעור הישראלים שאמרו כי יש להם מישהו לסמוך עליו בשעת צרה נמוך במעט מזה של יתר מדינות ה-OECD, ועומד על כ-85%, בדומה לזה של מדינות כמו צרפת או פורטוגל.

צילום: שאטרסטוק

אם בוחנים את מגמת שביעות הרצון הכללית של ישראלים מחייהם לאורך זמן, רואים שזו עולה ב-2008, יורדת שוב ב-2010 ועולה שוב ב-2012. במדינות אחרות ב-OECD שביעות הרצון הכללית נותרת באותה רמה פחות או יותר במשך אותה התקופה, והיא נמוכה מזו של הישראלים.

ה-OECD מצביע על שוני מהותי בדפוסי שביעות הרצון בין שלושה מגזרים בחברה הישראלית: הערבי, היהודי-חרדי והיהודי-חילוני-מסורתי. המדדים האובייקטיביים מציבים את החרדים והערבים ברמת חיים נמוכה יותר מאשר המגזר החילוני-מסורתי, אך למרות הדמיון בין החרדים והערבים בשיעורי העוני וצפיפות המגורים למשל, החרדים מגלים רמת שביעות רצון גבוהה יותר מחייהם. ה-OECD זוקף את ההבדלים לזכות שוני במערכת הערכים של שתי האוכלוסיות. בשעה שרבים מהחרדים בוחרים לוותר על רמת חיים גבוהה יותר שאליה הם יכולים להגיע באמצעות יציאה לעבודה, למשל, במגזר הערבי נראה שהבחירה כלל לא קיימת.

מהדו"ח עולה כי שיעור העניים בקרב היהודים עומד על כ-25% לפני תשלומי מסים והעברות, ועל כ-17% לאחר העברת מסים אלו. כאשר מפלחים את הסקטור החרדי מהאוכלוסייה היהודית מגלים שכ-80% מהחרדים חיים בעוני לפני מסים והעברות, ולאחר מסים והעברות מדובר בכ-70% מתוכם. כ-60% מהערבים מוגדרים כעניים, לפני מסים והעברות (כ-55% לאחר מסים והעברות). תדירות העוני מתייחסת לשיעור האנשים החיים מתחת לקו העוני, שמוגדר כמחצית ההכנסה הכספית הזמינה החציונית.

מעניין לראות כי בקרב האוכלוסייה היהודית חילונית והערבית, ניתן משקל יחסי גבוה להכנסה כקריטריון קובע לאיכות חיים גבוה, ואילו בקרב האוכלוסייה החרדית מדורגת קבוצה זו בתחתית. איכות סביבה מדורגת בקרב האוכלסייה היהודית חילונית והערבית במקום השני בחשיבות כקריטריון בעל משקל גבוה בקביעת רמת איכות החיים ובמקום השלישי ניתן משקל לקשרים חברתיים (ברמה מעט גבוהה יותר בקרב האוכלוסייה החרדית).

בארגון מציינים כי למרות שמשאביה הכלכליים של ישראל מצומצמים ביחס למדינות אחרות,מעמדה משתפר עם השנים. לעומת מדינות אחרות בארגון, וכי למשבר הכלכלי של 2008 הייתה השפעה מועטה על הייצור הכלכלי ועל הצמיחה בישראל.

ביחס לרמת ההון האנושי בישראל, הנמדדת לפי רמת השכלה ושיעורי השתתפות בשוק התעסוקה, מסבירים בארגון כי היא נמצאת באופן משמעותי מתחת לממוצע של ה-OECD. הסיבה לכך לדבריהם נעוצה בעיקר בהשתתפות המצומצמת של הציבור הערבי והציבור החרדי בשוק התעסוקה במדינה.

במסיבת עיתונאים של מזכ"ל ה-OECD אנחל גרייה והשר להגנת הסביבה אבי גבאי, אמר אנחל "יש 4 סוגים של משאבים - הכלכליים כמו מכונות, אנרגטיים כמו גז או שמש, אנושיים כמו יכולות וכישורים וחברתיים כמו נורמות ואמון. כל אלה צריכים להיות מקודמים מחוזקים ולשמר אותם. אנחנו לא משקיעים מספיק, ישראל צריכה לתת דחיפה להון האנושי שלה - כאשר מדברים על חרדים וערבים, 25% מהאוכלוסייה זקוקים לדחיפה הזו. ב-2050 חצי מהאוכלוסייה תהיה חרדית או ערבית. דיברנו כבר ב-2010 על החרדים וערבים, חוקים הוצעו אך לא קודמו, לכן התוכנית שהכרזתם עליה בדצמבר היא הכרחית".

גורייה התייחס לתוכנית שאמורה להקצות 15 מיליארד שקל לטובת צמצום הפערים באוכלוסייה הערבית. גבאי התייחס לסוגיות שעלו בדו"ח ואמר "תקציב 2016 משקף הרבה נושאים שתוארו כאן, הרבה כלים למלחמה בעוני בסקטורים שונים. 15 מיליארד שקל למגזר הערבי, הפחתת יוקר המחייה. אי אפשר לפתור הכל דרך התקציב, אלא גם דרך רפורמות. כי תקציב בסוף זה מסים, זה לא מספיק להכל".

גורייה התייחס גם לנושא השחיתות ואמר "בישראל תפיסת השחיתות, היא אחד האלמנטים שצריך להתייחס אליהם, אך במקביל זה תחום שיש בו התקדמות רבה. בגלל ההתקדמות, מקרים צפים למעלה שיוצרים הרבה רעש ולכן זה מזין חלק מהתפיסה. אני חושב שאם תסתכלו על הפן החיובי, יותר ויותר מהמקרים האלה מזוהים ונענשים".

גם גבאי התייחס לכך והשיב לו כי "דיברת בבוקר על פחות רגולציה, ואמרת שיותר מידי רגולציה גורמת לשחיתות", על כך השיב גורייה "אם ציות הוא כבד מדי, אנשים ינסו למצוא קיצורי דרך".

עוד אמר גורייה במסיבת העיתונאים כי "אני מאמין שהרכב האוכלוסייה ישפיע על תחושת האזרחים. יש בעיה אחת שהיא אריתמטית, אם רבע מהאוכלוסיה היום יהפוך לחצי, ויש לו אינדיקטורים שנמוכים מאלה שאתם שואפים אליהם כחברה, בהגדרה זה לא יהיה טוב בחברה, זה יוריד את האינדיקטורים, אלה לא יהיו תוצאות טובות. מרבית הבעיות הן באוכלוסיות הרגישות יותר - ערבים, אתיופים, בדואים, חרדים וכו', אתה שם את כל הקבוצות האלו יחד ורוצה לגשת אל כולם, בכלים שונים, השאלה היא האם שאר האוכלוסייה לוקחת בכך חלק? כן. משום שיותר משאבים צריכים להיות מוקצים כדי להרים את האוכלוסיות האלה למשחק. אז כל מצבה של כל האוכלוסייה תשתפר".