"אם נעכב את המתווה ב-2020 לא יהיה גז, לא ביטחון אנרגטי ולא הכנסות ממיסוי"
במהלך הדיון הראשון בעתירות שהוגשו נגד מתווה הגז הציגו העותרים, נציגי המדינה וחברות הגז את עמדותיהם. המדינה ביקשה לאפשר לנתניהו להגיע לדיון בהתראה קצרה, אך ראש הרכב השופטים רובינשטיין דחה את הבקשה
בית המשפט העליון, בשבתו כבג"ץ, דן הבוקר (ד') בחמש העתירות שהגישו חברי כנסת ושורת ארגוני חברה נגד יישום מתווה הגז הממשלתי. הדיון יערך בהרכב של חמישה שופטים בראשות המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, השופט אליקים רובינשטיין.
- הנפט מסכן גם את מתווה הגז האיראני
- שאלה של איפוק מול אקטיביזם
- לידיעת בג"ץ: גדל הפער בין מתווה הגז למציאות
על פי החלטת בית המשפט באי כוחם של העותרים יזכה ל-20 דקות להציג את עמדתם. לאחר מכן יעלו באי הכוח מטעם המדינה, הכנסת וחברות הגז וישיבו מצידם. כבר בתחילת הדיון הציעו השופטים לנהל את הדיון כאילו הוצא צו על תנאי במטרה לזרז את הליכי הדיון. מצב זה למעשה מעביר את נטל הצדקת מתווה הגז למדינה ומבטל את הצורך בהוצאת צו, פיזור הדיון, קבלת מסירת התשובות ותצהירים וכו'. לאחר שבאי כוחה של המדינה יצאו להתייעצות שגררה הפסקה ארוכה הם החליטו להגיב בחיוב להצעת השופטים ולנהל את הדיון כאילו הוצא צו על תנאי. בנוסף, ביקשה המדינה לאפשר לבנימין נתניהו בכובעו כשר הכלכלה להגיע לדיון ולדבר מול השופטים. השופט רובינשטיין לא אישר את הבקשה ומבקש שנתניהו יגיש תצהיר ויגיע רק לישיבה הבאה.
מתווה הגז הממשלתי אושר בדצמבר האחרון ולאחר שלושה אישורים קודמים (קבינט, ממשלה וכנסת) ולא לפני שראש הממשלה נתניהו חתם בכובעו כשר הכלכלה על סעיף 52 לחוק ההגבלים שמאפשר עקיפת סמכות הממונה בטענה שהנושא שעל הפרק בעל חשיבות מדינית בטחונית ששיקוליה גוברים על שיקולי התחרות.
ביום חמישי האחרון הגישה המדינה את תשובתה לעתירות נגד המתווה. השורה תחתונה של המסמך בן 150 העמודים העמוס בנתונים ופרטים היא כי לבית המשפט אין כל סיבה להתערב בנושא המתווה שהוא נושא מדיני-כלכלי-חברתי. באותו היום הגיבו גם החברות נובל אנרג'י וישראמקו. נובל תקפה בתגובתה את הממונה על ההגבלים העסקיים, רשות החשמל וממשלת ישראל שבהתנהלותם הביאו את המשקיעים בחברה למצב של אי ודאות. בישראמקו היו עדינים יותר וטענו כי העתירות נגד המתווה מביאותלאי יציבות במאגר תמר.