הבנקים: מחיר האשראי יתייקר בגלל הוועדה להגברת התחרות

איגוד הבנקים הגיב היום (ב') בחריפות על המלצות הביניים של ועדת שטרום להגברת התחרות בבנקים תוך שהוא תוקף את אופן פעולת הוועדה. באיגוד, בראשותו של משה פרל, מתריעים על אפשרות ייקור מחיר האשראי, פגיעה בזמינות שלו, מה שיוביל לבסוף לפגיעה במשקי הבית – אם תיושם המלצת הוועדה לפיה יש לאסור על הבנקים להנפיק כרטיסי אשראי למשך כארבע שנים. את טענותיו גולל האיגוד בספר עב קרס ששלח לוועדה, תוך שהוא מלווה בחוות דעת כלכלית ובחוות דעת משפטית התומכות בעמדתם.

האיגוד טוען כי הוועדה פסחה על בחינה חשובה של מצב השוק ואם צוללים לנתונים מתברר כי משקי הבית בישראל לא משלמים מחירים יקרים עבור האשראי שהם צורכים בהשוואה למדינות גוש היורו למשל. האיגוד מסתמך על נתוני מצגת הפיקוח על הבנקים מיוני 2015 שלא נכללה בסקירת המלצות הביניים אולם כן נידונה בדיונים.

בהתאם לכך, נטען, גובה הריבית הממוצעת על הלוואות שמשקי בית לוקחים מחברות כרטיסי אשראי בישראל נמוך מאשר בגוש האירו בין השנים 2010–2015, שם עומדת הריבית הממוצעת על קצת מעל 16% ליולי 2015. ואילו לפי הדו"חות הכספיים של חברות כרטיסי האשראי ובהתאם לנתוני מרכז המחקר של הכנסת, שיעור הריבית בישראל במגמת ירידה על פני השנים ועמד ביולי 2015 על 8% בממוצע. גם דו"ח מקינזי שהוזמן על ידי אגף התקציבים באוצר בשנה שעברה מראה כי הריבית בכרטיסי אשראי למשקי בית ב־2013 היא 10% – הנמוכה מבין כל המדינות שנבדקו.

עוד טוען האיגוד כי אם מתייחסים לפרמיית הסיכון של הלווים עולה כי הריבית בישראל היא קצת מעל הממוצע אך לא יותר מכך. בנוגע לעמלות, מציין האיגוד, עולה מנתוני בנק ישראל ל־2016 כי 14.6 שקל זוהי העלות החודשית הממוצעת לחודש למשק בית לחשבון עו"ש כאשר מדובר על ירידת מחירים של 18% מאז 2010.

לטענת האיגוד הוועדה מציגה נתונים לא מעודכנים, משמיטה נתונים ולא בדקה את ההשלכות של המלצותיה. "בניתוח שנציג נפנה את תשומת ליבכם לפגמים החמורים שנפלו בעובדות שאליהן בחרתם להתייחס ואשר בהן נעשה שימוש לצורך המלצות הביניים, וגם לעובדות מהן בחרה הוועדה להתעלם", מסביר האיגוד במכתבו. האיגוד תוהה מדוע בחרה הוועדה להציג בסקירה שלה את חוסר היעילות של הבנקים באמצעות נתוני יחס היעילות לשנים 2009–2011 – יחס המציג את היקף ההכנסות שנבלע בהוצאות השכר ובהוצאות תפעוליות של הבנק. לפי האיגוד, מאז ועד 2015 חל שיפור ביחס והוא עומד בממוצע על 65% ולא ברמה של 80% שהיתה נכונה ללפני כמה שנים.

עוד טוענים באיגוד בהתייחסות לריכוזיות בענף כי הוועדה בחרה להציג את היקף ריכוזיות הבנקים במתן אשראי בסקטורים מסוימים כאשר היא התעלמה מכלל הסקטורים ולכן התמונה אינה שלמה. לפי הטענה, הסתכלות על כל מגזרי האשראי חושפת כי מגזר משקי הבית ללא משכנתאות הוא הכי פחות ריכוזי (ככל שפיזור תיק האשראי בין חמשת הבנקים הגדולים הוא גבוה יותר כך המגזר פחות ריכוזי).

האיגוד טוען ל"חוסר מקצועיות מצידה של הוועדה". במכתב מצוין כי "הוועדה בחרה להגיש המלצות דרמטיות לשינוי מבני בשוק כרטיסי האשראי, שינוי שאם ייושם יהיה קיים רק בישראל מכיוון שלא נמצאה עוד מדינה בעולם בה חברות כרטיסי האשראי מופרדות הבנקים – וזאת מבלי שהוועדה הציגה ניתוח של השוק הזה, לא הצביעה על כשל שקיים בו, ונמנעה מניתוח ההשלכות של איסור הנפקת כרטיסי אשראי על הבנקים".

עוד מלין האיגוד גם על כך שהוועדה ניסתה להצדיק את המלצותיה בכך שרפורמות אחרות כשלו. באיגוד מציינים כי שורת רפורמות ומהלכים שאושרו או שהם בהתהוות דווקא צפויים להשפיע לחיוב על התחרותיות והתנהלות השוק. בין המהלכים הם מציינים את חוק נאוי שיאפשר לגופי אשראי גופי בנקאיים לגייס הון ממוסדיים ומהציבור; תעודת הזהות הבנקאית שתסייע בהשוואת עמלות, ריביות ועלויות בנקאיות נוספות בעת בחינת האפשרות למעבר לבנק אחר; ומאגר נתוני אשראי.

"התוצאה – פגיעה בצרכן"

האיגוד חושש מתסריט לפיו אם יחול על הבנקים איסור הנפקת כרטיסי אשראי אזי החברות המפוצלות לא יהיו עם הגב של הבנקים, יציעו אשראי יקר יותר, מסגרות אשראי מצומצמות יותר – בגלל דרישות ההון הגבוהות ככל הנראה לא יהיו יותר משלושה שחקנים – התחרות לא תתגבר והצרכן הסופי רק ישלם יותר. הם תומכים במתן אפשרות לבנקים להפיץ מוצרי ביטוח פנסיוניים כדוגמת ביטוחי מנהלים, בהתאם להמלצת ועדת בכר ובדומה למה שמתרחש באירופה, ארה"ב וקנדה. זה יאפשר לטענתם את הגברת התחרות בתחום.

מימין: דרור שטרום, משה כחלון וקרנית פלוג, בהגשת מסקנוטת הביניים של הוועדה צילום: עומר מסינגר

גורמים בוועדה מסרו אתמול ל"כלכליסט" כי "איגוד הבנקים כתב דברים מופרכים ברמת העובדות הבסיסיות. כל מקום שבו כתוב שהוועדה לא בדקה היא כן בדקה. זה שבאיגוד המייצג את הבנקים לא מעוניינים ברפורמה זה ברור וזה שהם רוצים דחייה כמה שיותר זה גם ברור". מהאוצר נמסר: "איגוד הבנקים צפוי להציג את עמדתו במסגרת שימועי הוועדה, לאחר השימועים הוועדה תדון בכלל העמדות שהוצגו ותבחן אותן במסגרת גיבוש הדו"ח הסופי".

הבנקים עשו שימוש בתגובתם למסקנות הביניים של הוועדה להגברת התחרויות בחוות דעת של שני בכירים לשעבר ברשות ההגבלים ומשרד היועמ"ש. בנק הפועלים בניהולו של ציון קינן הסתייע בשירותיו הכלכליים של הכלכלן הראשי לשעבר של רשות ההגבלים העסקיים, שלומי פריזט. פריזט גם שסייע לחבר את חוות הדעת הכלכלית של איגוד הבנקים נגד מסקנות הביניים של הוועדה. גם בנק לאומי ובנק דיסקונט הסתייעו בהגשת עמדותיהם בשירותיהם של יועצים חיצוניים.

עו"ד מייק בלס צילום: אוהד צויגנברג

"ההמלצה לאסור על בנקים שימכרו את חברות כרטיסי האשראי שלהם להנפיק ללקוחותיהם כרטיסי אשראי פוגעת בזכויות יסוד מוגנות של הבנקים, חופש העיסוק וזכות הקניין, כמו גם בזכות לשוויון, והן בכבוד האדם ובזכות הקנין של הלקוחות". כך כותב עו"ד מלכיאל (מייק) בלס, לשעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, בחוות דעת שכתב לבקשת איגוד הבנקים. פגיעה זו, טוען בלס היתה מוצדקת אילו היתה מידתית ולתכלית ראויה, והיא אינה כזו. השימוש במונחים אלה צופים פני בג"ץ עתידי שיגישו הבנקים נגד ההמלצה, מכיוון שאלה בדיוק הטיעונים שנועדו לאתגר החלטת ממשלה או חוק. על התכלית, כותב בלס, חלוקים בבנק ישראל, במרכז המידע של הכנסת ואף בוועדת שטרום עצמה.

ההמלצה אינה מידתית מכיוון שיש חלופות פוגעניות פחות להרחבת שוק כרטיסי האשראי לאחר הפרדתו מהבנקים. בלס מדגיש גם את הפגיעה בלקוחות – "באוטונומיה של כל אדם להחליט בעצמו עם מי הוא רוצה להתקשר בחוזה". בכפיית אזרחים להתקשר עם חברות אשראי חוץ־בנקאי "יש מימד פטרנליסטי", הוא מציין.

משה גורלי ורעות שפיגלמן