דואר אדום ועידות

לא עוד לבנה בחומה

בתי ספר חדשים שצומחים בעולם ובישראל כבר אינם מבנים אפרוריים ומשמימים, אלא מתחמים מלהיבים וחדשניים המיועדים לקהילה כולה. הם מציעים בנייה ירוקה, פינוקים כמו מרחבי מנוחה, רהיטי יוקרה ואפילו קולנוע, ועל הדרך משפרים את רמת הלימודים

רוני דורי 08:3609.05.16

רובנו זוכרים את בית הספר כמבנה מדכדך: שתיים־שלוש קומות של מסדרונות ישרים שמהן יוצאות כיתות זהות, ובהן שולחנות מלבניים, לוח מלבני וחלונות מלבניים. הקופסאות האלה שירתו את האג'נדה שהולידה את בתי הספר: ייצור שיטתי של אדם שישתלב בחברה כאזרח יצרני, ושעד אז לא יפריע להוריו. אחידות, משמעת, אילוף הרצון הפרוע של הילד לתוך סדר לאומי ואזרחי - כל אלה ניבטו מכל קיר בבתי ספר בעולם כולו.

קראו עוד בכלכליסט:

אבל התפיסה משתנה. המהות האנושית מגוונת יותר וגם החינוך שלה, והחדשנות החינוכית מתבטאת גם בחדשנות תכנונית. "כשמידע זמין גם במחשב הביתי, בתי הספר כבר אינם מקום להקניית ידע”, אומר האדריכל צדיק אליקים, המתמחה בתכנון מבני ציבור. “בית הספר הפך למקום של חקירה, שאלת שאלות, הסקת מסקנות ועבודה משותפת. ככזה, הוא גם הופך יותר ויותר למרכז רב־תחומי לכל הקהילה, ולא רק לתלמידים. לכן, האתגר המרכזי בתכנון בתי ספר הוא עיצוב מקום מסקרן, מגרה וחברותי, שישמש בסיס ללימוד ויצירה משותפים".

לדברי אליקים, כיתות הלימוד המסורתיות כבר מפנות את מקומן למרחבי לימוד בשיטות הוראה חדשות: "בעתיד הלא רחוק יהיה נדיר לפגוש 30 תלמידים שיושבים בשולחנות זוגיים ומביטים ללוח אחד. נפגוש יותר קבוצות לימוד רב־גילאיות, שעוסקות בו־זמנית בנושאים קשורים באותו מרחב”.

אז איך ייראו הכיתות של מחר? "מגזין כלכליסט" מציץ בחמישה בתי ספר בישראל ועוד שניים בעולם, כולם בחזית העיצוב החינוכי, ובוחן את מה שיהפוך לדגם הרווח של מערכת החינוך.

בית ספר הדו־לשוני קינג סולומון; הכפר הירוק

מגן דוד על הקיר וחברים באפל

תכנון: שושני אדריכלים ושרית שני חי; נוסד: 2014; שטח: 2,900 מ”ר; עלות הקמה: 30 מיליון שקל

צילום: טל ניסים

מאפיינים ייחודיים: מעצבת הפנים שרית שני חי, המתמקדת בעיצוב לילדים, חקרה את חזון החינוך ההוליסטי המנחה את בית הספר, ותרגמה אותו לסביבה מוחשית המתייחסת לא רק להישגיו הלימודיים של התלמיד אלא למכלול מאפייני חייו.

נוסף על כך, בית הספר מתאפיין בזיקה ליהדות ופרשנותה של שני חי לכך מתבטאת בפירוק של סמל המגן דוד ושימוש בצורת הליבה שלו, משושה, כאלמנט מרכזי בבית הספר. השולחנות מעוצבים כטרפזים המשלימים למשושה ושאפשר לצרפם בדרכים שונות לפי קבוצת הלמידה, ועל קיר חדר האוכל מככבים שבעת המינים בתוך משושים.

בבית הספר, שהלימודים בו הם בעברית ובאנגלית ועולים 4,000 שקל בחודש, לומדים באמצעות אייפדים ובית הספר נמצא בהליך להפוך לבית ספר ניסויי של אפל. "בפגישות עם אנשי אפל הם ביקשו לאתגר את כל מה שאנחנו יודעים על כיתה קונבנציונלית", אומרת שני חי. כך למשל הוצבו ספסלי רביצה מרופדים בכיתות, ולכל כיתה צמוד שטח נוסף בן 10 מ"ר שמופרד בקיר זכוכית ומשמש ללמידה אישית, משחק ושיחה. "בעולם, תחום העיצוב לילדים צובר תאוצה", אומרת שני חי. "בישראל זה עדיין לא קורה, אבל זה עוד יבוא".

חלל מרכזי: חלל הכניסה לבית הספר, שכולו שיר הלל למשושה.

אשכול גני ילדים; כפר שמריהו

החיים יפים בכפר

תכנון: שושני אדריכלים ושרית שני חי; נוסד: 2013; שטח: 2,000 מ"ר; עלות הקמה: 23 מיליון שקל

צילום: עמית גרון

מאפיינים ייחודיים: טביעת ידה של שרית שני חי מורגשת היטב גם בפרויקט הזה, שמתאפיין בצבעוניות רב־גונית ובדגש על חומרים טבעיים, ובפרט עץ.

הקונספט העיצובי גם כאן הוא שבעת המינים, וכך כל גן מעוצב בהשראת מין אחר, כשחלק מהאלמנטים מזמינים את הילדים להיכנס לתוכם ולהתחבא. כיאה לפרויקט יוקרתי ביישוב כה עשיר, ילדי ששת הגנים באשכול יושבים על כיסאות איימס. בעתיד הם ילמדו בבית ספר יסודי שייבנה במתחם.

חלל מרכזי: הלובי המשותף לגנים שמעוצב בדמות כפר, וגם מרכז ההעצמה שמציע בין היתר חדרי טיפול פרא־רפואי וסיוע פסיכולוגי.

בית הספר האמריקאי; אבן יהודה

ברוכים הבאים לקאנטרי

תכנון: חיים דותן ופלסנר אדריכלים; נוסד: 1958 (במשכן החדש מ־2007); שטח: 74 דונם; עלות הקמה: 150 מיליון שקל

צילום: עמית גרון

מאפיינים ייחודיים: התואר "בית ספר" לא עושה צדק עם קומפלקס בית הספר האמריקאי באבן יהודה, ממוסדות החינוך המוכרים ביותר ולבטח אחד היוקרתיים והוותיקים שבהם. בית הספר נוסד ב־1958 בכפר שמריהו כדי לשרת את ילדי הדיפלומטים הזרים בארץ, וב־2007 נחנך משכנו החדש באבן יהודה, שעלות הקמתו כ־150 מיליון שקל.

המתחם מתפרס על 74 דונם - בהשוואה לבית ספר ישראלי ממוצע שמסתפק ב־10 דונמים - ודומה יותר לקאנטרי קלאב מפואר, שבו משובצות גם כיתות לימוד. הוריהם של 550 התלמידים, שרק חמישית מהם ישראלים, משלמים שכר לימוד של כ־100 אלף שקל בשנה. בתמורה, הם נהנים בין היתר מבריכה, מגרשי טניס, חדר כושר, חדר משחקים, ספרייה רחבת ידיים, אמפיתיאטרון, אודיטוריום וקפיטריה מעוצבת.

חלל מרכזי: מפאת גודלו של בית הספר, כמעט כל חלל בו הוא חלל מרכזי. אך אם ניאלץ לבחור, תהיה זו הספרייה, השוכנת במבנה דמוי חרוט המשתרע על 2,600 מ"ר. 17 אלף הכותרים באנגלית זכו לכבוד מיוחד כשהוקפו בפטיו מוצף אור טבעי, שבו מקומות ישיבה לילדים ולמבוגרים.

הגימנסיה הריאלית; ראשון לציון

גורד השחקים של בתי הספר

תכנון: אליקים אדריכלים; נוסד: 1939. שלב א' של השיפוץ הושלם ב־2015, שלב ב' נמצא בביצוע; שטח: 22 אלף מ"ר; עלות הקמה: 120 מיליון שקל (כולל מבנים ציבוריים ובהם תיאטרון, אולם ספורט, כיתות מכללה וחניון)

צילום: תומר פדר

מאפיינים ייחודיים: הגימנסיה היתה התיכון הראשון בעיר, ובנייתו המחודשת היא דוגמה להתמודדות יצירתית עם מגבלות שטח ועירוב שימושים. אף שבית הספר נמצא במגרש קטן יחסית, האדריכלים התבקשו להוסיף כיתות מעבדה ושטחים לשימוש תושבי האזור כמו אודיטוריום, ספרייה וחניון בן 200 מקומות.

האילוצים הביאו לתכנון "בית הספר הגבוה הראשון בישראל", לדברי האדריכל אליקים, כשבסיום תשתרע הגימנסיה על שש קומות. ארבע מעליות ישרתו את התלמידים והמורים, אולם התנועה אמורה להתנהל בעיקר במדרגות המרכזיות. המבנה מגיע עד גבול המגרש, כך שאין גדרות לבית הספר והכניסה היא מהרחוב.

חלל מרכזי: גגות המבנים משמשים חצרות ביניים זמינות ונוחות לרווחתם של התלמידים, גם בזמן הפסקות קצרות.

בית הספר הירוק; הוד השרון

אוורור טבעי (וגם מזגן, ליתר ביטחון)

תכנון: קנפו כלימור אדריכלים; נוסד: 2011; שטח: 15 דונם; עלות הקמה: 20 מיליון שקל

צילום: מיכאל יעקובסון

מאפיינים ייחודיים: זהו בית הספר הירוק הראשון בישראל והוא תוכנן תוך שמירה על עקרונות סביבתיים. בית הספר מתאפיין בבנייה המתחשבת באקלים המקומי, כולל חלונות כפולים, פתחים עליונים לאוורור ותאורה טבעיים (למקרה שתהיתם, מותקנים בו גם מזגנים לימים חמים ממש), קומה שנייה שמעניקה הצללה לקומה שמתחתיה, גג ירוק וצמחייה מקומית המושקית, בין היתר, על ידי מי המזגנים.

"אין כמו ילדים כדי להנחיל את הנושא הסביבתי מהיום הראשון", אומרת האדריכלית תגית כלימור ממשרד קנפו כלימור אדריכלים, המתמחה בבנייה ירוקה. "אנחנו עושים את זה דרך האדריכלות אבל גם מבחינת התוכן, בית הספר הפך לבית ספר ירוק, גם אם לא הוגדר ככזה מלכתחילה".

חלל מרכזי: בית הספר מוקף משלושה צדדים בחצרות רחבות ידיים, שבהן פורחים שלל פרחים וצמחים עונתיים.

בית הספר Vittra Telefonplan; שטוקהולם, שבדיה

בית קולנוע וחדרי מנוחה

תכנון: Rosan Bosch Studio; נוסד: 2011; שכר לימוד: חינם; שטח: 1,900 מ"ר

צילום: KIMWENDT.COM

עקרונות עיצוב: דמיינו בית ספר שאת כיתות הלימוד הקונבנציונליות מחליפים חללי למידה מגוונים, לצד בית קולנוע קטן המעוצב בדמות קרחון וחדרי מנוחה ובילוי. נשמע טוב? זה לא הכל: הלימודים הם בחינם, כולל הכל.

רשת בתי הספר הבינלאומיים Vittra בשבדיה, הפועלת לחדשנות בחינוך, פיתחה קונספט שבו התלמידים לומדים בקבוצות המותאמות לרמות ההישגים שלהם, בהתבסס על עקרונות חינוכיים כדוגמת "מעבדה", "מדורה" ו"מערה". בנוסף, יש דגש על שילוב מדיה דיגיטלית בלימודים, ואמצעי הלמידה החשוב ביותר הוא הלפטופ, המשמש את התלמידים בישיבה, רכינה ועמידה.

חלל מרכזי: כל אחד ואחד מחללי הלמידה הבלתי שגרתיים בבית הספר, שכל אחד מהם מיוחד בדרכו - מחללים אינטימיים ללמידה עצמית ועד חללים ללמידה משותפת, שבהם התלמידים יושבים זה מול זה עם לפטופ.

הקומפלקס החינוכי ניקי דה סן־פאל; סן־דני, צרפת

ללמוד בתוך מוח האדם

תכנון: Paul le Quernec Architects; נוסד: 2015; שטח: 4,800 מ"ר; עלות הקמה: 12 מיליון יורו

מאפיינים ייחודיים: מתחם בית הספר קרוי על שם האמנית ניקי דה סן־פאל המוכרת בישראל בזכות מגלשת המפלצת שיצרה בירושלים. בבית הספר לומדים מהגן ועד התיכון בשני אגפים דומים אך שונים, שהוקמו בהשראת המוח האנושי שבו שתי האונות נראות זהות אך מתפקדות באופן שונה.

האתר מחולק לשישה חלקים המחוברים בהול מרכזי: שלושה חללי חוץ - הכניסה, חצר הגנים ובית הספר היסודי; ושלושה חללים פנימיים - גן הילדים, בית הספר והקפיטריה. התוצאה: שלושה אגפים המחוברים במסדרונות אקולוגיים וחיבור בין חוץ לפנים שבו שלל נקודות מבט, גישה והתמצאות.

חלל מרכזי: הספרייה, שבה איגלואים קטנים לקריאה המעלים בדמיון בועות מרחפות.