תגובת היועמ"ש בפרשת לאומי: בלון ניסוי או בלון כיסוי?
היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט אמור לפרוש מעל ההסדר עם בנק לאומי את יריעת האינטרס הציבורי, ומכיוון שלא ברור מהו אותו אינטרס היועמ"ש מנסה לתפוס את השור גם בקרניו וגם בזנבו
- פרשת העלמות המס בלאומי ארה"ב: כבוב דחה את הבקשה לביטול הסכם הפשרה
- "הבקשה לפסילת דו"ח הוועדה ללאומי הזויה"
- בקשה לפסול את הסכם הפשרה בלאומי בשל קשר בין יו"ר הוועדה לעו"ד כספי
שתיים מהתובנות ראויות לציון. היועץ מעדכן את השופט חאלד כבוב שמלוא האמת לא תיפרש בפניו בגלל שלא יתקיים בירור אמיתי באולם. כבוב הוא חסיד גדול של ועדות תביעה בלתי תלויות שמשמעותן לאפשר לגוף הנתבע בתביעה נגזרת לקחת אחריות ולהציע פתרון באמצעות ועדה עצמאית. אלא שבפרקליטות, שכתבה את העמדה, לא ממש מאמינים בעצמאות הוועדות האלה ומזהירים את השופט: קח את ההסדר בעירבון מוגבל כי הוועדות משקפות את האינטרס של הבנק.
אבל 92 מיליון דולר זה סכום מכובד ולכן היועץ לא שש לסכן את ההסדר, אלא מנסה ללחוץ כדי להגדיל את הסכום. אז חוץ מזה שמזהירים את השופט שהאמת המלאה לא תופיע באולמו, מספר היועץ שצריך לקחת בחשבון אפשרות להחמרת האחריות של הבנק ושל נושאי המשרה כתוצאה ממידע קיים שאולי יבשיל למסקנות חמורות. מה יש במידע ומתי יבשיל? אין לדעת. מה יעשה איתו כבוב? אולי ילחץ על הבנק שילחץ על המבטחים להגדיל את הצ'ק. בלון ניסוי או כיסוי תחת מצד היועץ? "בלון ניסוי־כיסוי", הציע אחד הבכירים בבנק.