שיאן השכר במגזר הציבורי: משפטן מבר אילן עם 250 אלף שקל בחודש

שיאן השכר במגזר הציבורי לשנת 2015 הוא פרופ' גדעון פרחומובסקי, משפטן בעל שם עולמי שנחשב ל"מוח חוזר". כך עולה מדו"ח הממונה על השכר באוצר לשנת 2015. פרחומובסקי קיבל משכרות בסך 252,375 אלף שקל ברוטו בחודש. מדובר בעלייה ניכרת מהשיאן של 2014, רופא מומחה ברפואת נשים העובד בקופת חולים כללית, שקיבל משכורת בסך 127.8 אלף שקל בממוצע בחודש ברוטו. באוצר בודקים בימים אלו אם מדובר בחריגת שכר מצד אוניברסיטת בר אילן בה הוא מועסק.

לצפייה ברשימת שיאני השכר המלאה לחצו כאן .

בכלל, כל 13 המקומות הראשונים קיבלו שכר גבוה יותר נכון לדו"ח הנוכחי ממקבל השכר הגבוה ביותר ב-2014. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא שתאגידי הבריאות נכללו לראשונה בחישוב השכר של בתי החולים הממשלתיים. הרופאים בבתי החולים הממשלתיים מקבלים שני תלושים עבור העבודות הציבוריות שלהם. תלוש אחד עבור העבודה בשעות הבוקר והצהריים בבית החולים הציבורי, ותלוש שני עבור העבודות אחר הצהריים בתאגיד הכלכלי של בית החולים הציבורי, שם הם מבצעים פעילות מחוץ לשעות העבודה הרגילות ולכן מקבלים תלוש אחר. בדו"חות הקודמים של הממונה על השכר לא היה מידע מסודר על תלוש השכר השני, אלא שלראשונה קובצו הנתונים הללו בדו"ח הנוכחי. כתוצאה מכך נדחקו רופאים המועסקים על ידי קופת חולים כללית שנהגו לשלוט בצמרת הרשימה בדו"חות הקודמים (מכיוון שהדו"ח גילם את כל שכרם במערכת הציבורית), על ידי רופאים מבתי חולים ממשלתיים המקבלים שני תלושים.

למעט המשפטן שהגיע למקום הראשון, כל 19 המקומות הראשונים אחריו וגם המשך הרשימה נשלטת על ידי רופאים. למעשה, רק ארבעה מקבלי שכר שאינם רופאים נמצאים במאייה הראשונה. במקום השני ברשימה נמצא רופא מומחה הנחשב ל"כוכב" בתחומו מבית החולים איכילוב עם שכר של 182,279 אלף שקל בחודש ברוטו. לאחריו מופיעים עוד חמישה רופאים מאיכילוב עם שכר של בין 144 אלף שקל בחודש ל-180 אלף שקל בחודש. "רק" במקום השמיני נמצא רופא מומחה ברפואת נשים מקופת חולים כללית שבדו"חות הקודמים רופאיה נהגו להתייצב בראש הרשימה, עם שכר של 143 אלף שקל בחודש ברוטו. אלא שגם כאן מדובר בעלייה מהדו"ח הקודם, אז כאמור קיבל ככל הנראה אותו רופא שכר של 127 אלף שקל בחודש ברוטו.

רופאי איכילוב שולטים בעשרים המקומות הראשונים עם 10 מקבלי שכר, לקופת חולים כללית יש 9 רופאים ונוסף להם, כאמור, המשפטן מבר אילן שהגיע למקום הראשון. השכר הכי נמוך ב-20 הראשונים הוא של רופא מומחה להרדמה מכללית עם שכר של 107 אלף ברוטו בחודש.

גם ביחס לדו"ח עצמו מדובר בשכר גבוה במיוחד, כשבמקום השני נמצא רופא מבית החולים איכילוב בתל אביב שהרוויח באותה שנה שכר בסך 182,279 שקל. הוא גם גבוה ביחס לשיאן השכר בדו"ח הקודם שהוכן על שנת 2014, אז הגיע למקום הראשון רופא גניקולוג העובד בקופת חולים כללית שקיבל שכר של 128 אלף שקל ברוטו בחודש. בכלל, מדובר בפעם הראשונה מזה שנים שצמרת הטבלה מאוישת על ידי אדם שאינו רופא.

פרופ' פרחומובסקי קיבל גם הרבה יותר מנשיא האוניברסיטה שלו, השר לשעבר פרופ' דניאל הרשקוביץ, שהגיע למקום ה-310 ברשימה הנוכחית עם שכר של 82,775 שקל ברוטו בחודש. 

אוניברסיטת בר אילן, שאליה חזר שיאן השכר לפני כעשור צילום: יריב כץ

פרופ' פרחומובסקי נחשב לאחד המומחים הגדולים ביותר בעולם בתחום דיני הקניין, וכשחזר לישראל לפני מעל לעשור לאוניברסיטת בר אילן זכה בחבילת הטבות המוענקת ל"מוחות חוזרים". הוא סיים תואר ראשון בהצטיינות בפקולטה למשפטים בעברית, תואר שני באוניברסיטת ברקלי שבקליפורניה, ואת הדוקטורט באוניברסיטת ייל. נושא הדוקטורט שלו היה ניתוח כלכלי של שוק זכויות היוצרים.

כשסיים את לימודיו הצטרף לסגל של אוניברסיטת פורדהם בניו יורק. אחר כך נהיה פרחומובסקי פרופ' מן המניין בביה"ס למשפטים של אוניברסיטת פנסילבניה, בארה"ב. גורמים המכירים את פרחומובסקי הגדירו אותו בשיחה עם "כלכליסט" כ"אדם השווה כל אגורה", וציינו כי העדיף את בר אילן על פני מוסדות אקדמיים מובילים בעולם.

אלא שעל אף הרקורד המרשים והפרגון מצד מי שמכיר אותו, חשוב לציין שבבר אילן ישנה היסטוריה של חריגות שכר שאף עלתה בדו"ח חריף שחיבר מבקר המדינה ב-2013. אז כתב המבקר, בין השאר, כי נשיא האוניברסיטה לשעבר, פרופ' משה קוה, הוא ש"קבע בפועל את שכר הבכירים באוניברסיטה, והוועדה לקביעת שכר בכירים שימשה למעשה חותמת גומי להמלצותיו. יתרה מזו, כשהוועדה לקביעת שכר בכירים קיבלה החלטות שלא תאמו את רצון הנשיא, הן לא הוצאו אל הפועל אלא שונו למפרע לפי הנחיותיו".

פרופ' גדעון פרחומובסקי. בפעם הראשונה מזה שנים שצמרת הטבלה מאוישת על ידי אדם שאינו רופא צילום: אוניברסיטת בר-אילן

המבקר כתב עוד כי "בעניינים מסוימים פעל נשיא האוניברסיטה למתן תנאים חריגים לנושאי משרה בכירים, שלא באמצעות הוועדה לקביעת שכר בכירים ואף בלא להביא את הדבר לידיעתה. הוועדה לקביעת שכר בכירים ובראשה פרופ' יעקב נאמן, לא מילאו את תפקידם בקביעת שכר הבכירים באופן אפקטיבי ואפשרו לנשיא האוניברסיטה להכתיב את עמדותיו בנושא זה".

מבר אילן נמסר בתגובה כי "התשלום לפרופ' פרחומובסקי הינו תשלום מענק מקרן מיוחדת למצטיינים שהוקצתה לפני עשר שנים על ידי האוניברסיטה לקליטת סגל מצטיינים, באישור ות"ת (הוועדה לתכנון ותקצוב) ובתיאום עם הממונה על השכר באוצר. עם הצטרפותו של פרופ' פרחומובסקי לבר-אילן ב-2005, הוא קיבל הלוואה בסך 500 אלף דולר אשר על פי הכללים שנקבעו לקרן הנ"ל, הפכה בתום 10 שנים למענק". אלא שבאוצר טענו מנגד כי "הנושא מוכר ונמצא בבדיקה של הצוות המסדיר. ככל שבסיום הבדיקה יתברר כי מדובר בחריגת שכר, הנושא יועבר להמשך הטיפול של יחידת האכיפה".

הרופאים עדיין שולטים ברשימת מקבלי השכר הגבוה

למרות שנושלו מהמקום הראשון על ידי משפטן מהאקדמיה, הרופאים הבכירים עדיין שולטים באופן כמעט מוחלט ברשימת מקבלי השכר הגבוה במגזר הציבורי. עד כמה מוחלט? רק ארבעה מבין 100 המקומות הראשונים ברשימה העדכנית הם אינם רופאים – שני עובדי רפאל, עובד אלתא ואיש האקדמיה ששובץ במקום הראשון.

הרופא בעל השכר הגבוה ביותר הוא מומחה מאיכילוב המרוויח שכר של 182 אלף שקל ברוטו בחודש. במקום השמיני נמצא מומחה לרפואת נשים מהדרום, המרוויח הגדול ביותר בקופת חולים כללית, עם שכר של 143 אלף שקל בחודש. כמעט כל הרופאים הנמצאים במאייה הראשונה מקבלים שכר של 100 אלף שקל ברוטו ומעלה בחודש, רובם מועסקים על ידי כללית ואיכילוב.

גם שאר הרשימה נשלטת באופן די מובהק על ידי רופאים מומחים, בייחוד אלו הנחשבים ל"כוכבים בתחומם"; וכן רופאים מומחים המתעסקים בתחומים מניבים דוגמת רפואת נשים וכירורגיה וכן כאלו העוסקים במקצועות במצוקה, דוגמת רופאים מרדימים. כלומר, אם אתה רופא מומחה במקצוע שאין רבים העוסקים בו – ערכך עולה ובהתאם לכך המשכורת.

מאפיין נוסף שניתן להבחין בו בצמרת הוא רופאים המועסקים בבתי חולים ובמרכזים רפואיים קהילתיים בפריפריה, שכן קשה יותר לגייס אנשי מקצוע למקומות אלו – והדרך לפתות אותם היא באמצעות משכורת אטרקטיבית במיוחד. במלים אחרות, אם אתה רופא מומחה, שלא נאמר "כוכב", שתחום התמחותו נחשב למניב או במצוקה, ובחרת לעבוד בפריפריה – סביר להניח שאתה מופיע בטבלה המתפרסמת כעת.

אלא שגם הטבלה הזו, מנקרת ככל שתהיה, לא מגלמת את מלוא השכר שמקבלים חלק ניכר מהרופאים המופיעים בה. למעשה, במקרים מסוימים מדובר יחסית ב"כסף קטן" לעומת מה שמקבלים חלק מהרופאים המומחים מעבודה נוספת בשעות אחר הצהריים במערכת הבריאות הפרטית, שנחשבת לאטרקטיבית ומתגמלת הרבה יותר עבורם מהמערכת הציבורית. כך למשל, במקרי קיצון ישנם רופאים המקבלים סכומים הקרובים למיליון שקל ברוטו בחודש כתוצאה מעבודה משולבת במערכות הפרטית והציבורית.

הרשימה מדגישה גם את הפער בין רופאים הנחשבים ל"כוכבים" בתחומם, לבין שדרת הניהול במערכת הבריאות. כך למשל מנכ"ל בית החולים הראשון שצץ ברשימה הוא פרופ' אהוד דודסון מנכ"ל סורוקה, בית החולים הגדול ביותר שבבעלות קופת חולים כללית, במקום ה-95 עם שכר של 100 אלף שקל ברוטו בחודש. לאחריו ניצב מנכ"ל בית החולים איכילוב שבבעלות עירונית-ממשלתית, פרופ' רוני גמזו במקום ה-135, עם שכר של 94 אלף שקל ברוטו בחודש. כלומר, במקרים רבים נוצרת אנומליה שבה המנהלים משתכרים פחות מהרופאים שהם מנהלים, כשלעתים הפערים הם עצומים (כמעט 90 אלף שקל ברוטו בין המשתכר הגבוה ביותר באיכילוב לבין המנכ"ל).

המשכורות הגבוהות שכאמור, אינן בהכרח מגלמות את שכרם המלא של חלק מהרופאים ה"כוכבים", גם מצביעים על פערים עצומים בינם לבין השכר הממוצע לרופאים בישראל. כך למשל השכר הממוצע של רופאים בשירות המדינה הוא 33,890 שקל ברוטו לחודש, כשהשכר הממוצע עבור אלו המועסקים גם על ידי בית החולים וגם בתאגידי הבריאות שליד בית החולים הוא 38,579 שקל ברוטו לחודש.

גמזו. מקום 135 עם 94 אלף שקל בחודש - פחות בהרבה משכרו של הרופא הבכיר באיכילוב שהרוויח 182 אלף שקל בחודש צילום: מירי גטניו

באופן כללי ממוצע השכר לרופאים מומחים נמצא בעלייה בשנים האחרונות והוא בין הגבוהים במדינות ה-OECD, כשאחת הסיבות המרכזיות היא התחזקות מערכת הבריאות הפרטית והניסיונות לתגמל רופאים במערכת הציבורית בניסיון להתמודד עם התופעה הזו. דו"ח של הארגון מ-2011 מראה שישראל היא בין המדינות עם השכר הממוצע הגבוה ביותר לרופאים מומחים, מעל ל-100 אלף דולר בממוצע לשנה.

לראשונה: תאגידי הבריאות של בתי החולים הממשלתיים מככבים בדו"ח

דו"ח הממונה על השכר הנוכחי כולל לראשונה את תאגידי הבריאות בבתי החולים הממשלתיים, וחושף בדרך ניסיון מעניין של בית החולים איכילוב בתל אביב להתמודד עם זליגת הרופאים והמטופלים ממערכת הבריאות הציבורית למערכת הבריאות הפרטית.

הרופאים בבתי החולים הממשלתיים מקבלים שני תלושים עבור העבודות הציבוריות שלהם. תלוש אחד עבור העבודה בשעות הבוקר והצהריים בבית החולים הציבורי, ותלוש שני עבור העבודות אחר הצהריים בתאגיד הכלכלי של בית החולים הציבורי, שם הם מבצעים פעילות מחוץ לשעות העבודה הרגילות ולכן מקבלים תלוש אחר. בדו"חות הקודמים של הממונה על השכר לא היה מידע מסודר על תלוש השכר השני, אלא שלראשונה קובצו הנתונים הללו בדו"ח הנוכחי.

כתוצאה מכך נדחקו רופאים המועסקים על ידי קופת חולים כללית שנהגו לשלוט בצמרת הרשימה בדו"חות הקודמים (מכיוון שהדו"ח גילם את כל שכרם במערכת הציבורית), על ידי רופאים מומחים, "כוכבים" מבית החולים איכילוב. למעשה, שש המקומות הבאים לאחר שיאן השכר במשק ל-2015 מאוכלסים על ידי רופאים מאיכילוב. גם בהמשך הרשימה מופיעים רופאים רבים מאיכילוב, כשהרופא הבא שאינו מאיכילוב או מכללית המופיע ברשימה הוא במקום ה-77 – מומחה לכירורגיית לב ילדים מתל השומר המקבל משכורת של 102 אלף שקל ברוטו בחודש.

אז מדוע דווקא איכילוב ולא בתי החולים הממשלתיים האחרים? בשנים האחרונות מגביר איכילוב את הפעילות בשעות אחר הצהריים על מנת לקצר תורים ובמקביל לשמור על רופאים כוכבים העובדים אצלו גם בשעות אחר הצהריים. מדובר בהשקעה כספית גדולה מאוד, בייחוד לבית חולים הממוקם בלב האזור המאוכלס ביותר בישראל.

כך למשל בשנה שעברה השקיע איכילוב 20 מיליון שקל בקיצור תורים, כשהמטרה המוצהרת היא להתחרות בבתי חולים פרטיים דוגמת אסותא והרצליה מדיקל סנטר ובדרך לשמור את הרופאים הכוכבים שלו כ"פולטיימרים", כלומר להעסיק אותם במשרה מלאה אך ורק בבית החולים כשהם מבצעים פרוצדורות במסגרת המערכת הציבורית בלבד. השורה התחתונה היא שזה עולה הרבה מאוד כסף לבית החולים, מה שבא לידי ביטוי במשכורות המשולמות המופיעות בדו"ח הנוכחי.

בית החולים איכילוב. התמריצים לקיצור תורים הקפיצו את רופאי בית החולים לראש טבלת השכר צילום: שאול גולן

אחד הצעדים שנקט בית החולים במסגרת המאמצים הללו עוד ב-2009, כשהמנכ"ל הנוכחי פרופ' רוני גמזו שימש כמנהל בית החולים הכללי באיכילוב (מתחת למנכ"ל הקודם פרופ' גבי ברבש), היה לאפשר לחולים לבחור מצנתר בחינם. לחולה עצמו הבחירה לא עלתה עוד כסף וההליך בוצע באופן ציבורי, כלומר באמצעות טופס 17, אך בית החולים הוא זה ששילם לרופאים על ביצוע הצנתורים סכום נוסף.

בעקבות הצעד הזה צמרת המשתכרים בדו"ח השכר הנוכחי כוללת כמה מומחים לצנתורים וקרדיולוגיה מאיכילוב, ובהם בין השאר פרופ' שמואל בנאי, פרופ' אריאל פינקלשטיין וד"ר יצחק הרץ. אלא שחשוב להדגיש שבשונה מרופאים אחרים ברשימה, אלו עובדים, כאמור, באופן מלא אך ורק בבית החולים ובמערכת הציבורית, בעוד אחרים עובדים גם במערכת הפרטית ומקבלים שכר נוסף שאינו מופיע בדו"ח. במלים אחרות, הניסוי של איכילוב מראה כמה כסף נדרש עבור בית חולים ציבורי שמראש נדרש להתמודד עם גירעונות ותחת שמיכה קצרה בניסיון להתמודד עם המערכת הפרטית. רמז: מדובר בהרבה מאוד כסף.

המנכ"ל פרופ' גמזו הסביר בשיחה עם "כלכליסט" כי "באיכילוב יש את הרופאים הטובים ביותר והדבר מהווה עבור הנהלת בית החולים אתגר לשמר אותם וליצור מצב עבודה של 'פולטיימרים'. יש לנו לא מעט רופאים שהתחייבו לא לעבוד במערכת חיצונית ולהשקיע את כל זמנם בבית החולים. בסך הכל הם מרוויחים פחות מחבריהם שמחלקים את השעות שלהם בין בית החולים הציבורי לבית החולים הפרטי".

לדבריו, "אנחנו פועלים בצורה הכי מסודרת והכי גלויה ואנחנו שמחים על הפרסום שמראה שגם בבתי החולים הציבוריים אנחנו מוצאים את הדרך לשמר את הרופאים". יחד עם זאת, פרופ' גמזו שכיהן בתפקיד הקודם כמנכ"ל משרד הבריאות, מוסיף ומזהיר כי "המערכת הפרטית דוהרת ויוצרת שיאי שכר שלאורך זמן המערכת הציבורית לא תוכל להדביק אותם, וזו משימה לרגולטורים".

גם הרחק מראש הטבלה מרוויחים לא רע

מדו"ח הממונה על השכר עולה כי גם מי שאינו ממוקם בראש טבלת השכר מרוויח שכר שמסתכם במאות אלפי שקלים בשנה. למקום ה-180 בטבלה הגיע מנכ"ל הביטוח הלאומי פרופ' שלמה מור יוסף שהרוויח ב2015 כ-90 אלף שקל לחודש ברוטו. עלות ההעסקה שלו הגיעה לכ-111 אלף שקל לחודש.

טייס בתעשיה האווירית מקבל לפי דו"ח הממונה על השכר כ-87 אלף שקל בחודש ברוטו, כאשר עלות ההעסקה החודשית הכוללת שלו מגיעה לכ-102 אלף שקל לחודש.

מנכ"ל פי גלילות אבי דותן שהתייצב במקום ה-233 מרוויח כ-86 אלף שקל בחודש ברוטו. מתחם פי גלילות הוקם בשנת 1959 על מנת לאפשר אחסון מרוכז של מלאי תזקיקים ולהפיץ אותו ברחבי הארץ. המדינה החליטה להפריט/למכור את המסופים. כיום המתחם מושכר לחברות העוסקות בתחום הרכב ומשתלה. 

שלמה מור יוסף, מנכ"ל הביטוח הלאומי. 90 אלף שקל בחודש ברוטו צילום: עומר מסינגר

נשיא האוניברסיטה הפתוחה - בעל השכר הגבוה ביותר בין נשיאי האוניברסיטאות

מבין נשיאי האוניברסיטאות, מקבל השכר הגבוה ביותר הוא פרופ' קובי מצר מהאוניברסיטה הפתוחה במקום ה-243 עם שכר של 85 אלף שקל ברוטו בחודש, הבא אחריו הוא נשיא הטכניון פרץ לביא שבדו"ח הקודם היה ראשון בין הנשיאים, הפעם הוא במקום ה-272 עם שכר של 84 אלף שקל ברוטו בחודש. לאחריהם נשיאת בן גוריון פרופ' רבקה כרמי במקום 276 עם שכר של 84 אלף גם כן, ונשיאי מכון ויצמן (283), בר אילן (310), תל אביב (358), העברית (372) ואריאל (650).

בכלל, מבין האוניברסיטאות השכר הממוצע הגבוה ביותר הוא בטכניון – 19,898 שקל ברוטו בחודש. לאחריו בר אילן הכוללת כזכור את המשתכר הגבוה ביותר במשק עם ממוצע של 18,137 שקל ברוטו בחודש. אוניברסיטאות תל אביב, חיפה והפתוחה עם שכר ממוצע של 17 אלף שקל בחודש, העברית הנמצאת בהליך הבראה עם שכר ממוצע של 16 אלף שקל בחודש, בן גוריון עם שכר של 15 אלף בחודש ואוניברסיטת אריאל עם שכר ממוצע של 13 אלף שקל בחודש ברוטו.

פרופ' קובי מצר. שכר של 85 אלף שקל ברוטו בחודש