זריקת מרץ לתעשייה הישראלית: הסכם רכש גומלין בין סימנס למשרד הכלכלה

סימנס העולמית חתמה על הסכם מסגרת עם הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי וקידום השקעות זרות (הרשפ"ת) שבמשרד הכלכלה, במסגרתו תבצע סימנס רכש גומלין מחברות ישראליות אם תזכה במכרזים ממשלתיים, כך נודע ל"כלכליסט".

ההסכם נחתם מייד לאחר ראש השנה. המימוש הראשון שלו יקבל ביטוי עם זכיית סימנס שלשום במכרז למכירת 330 הקרונות החשמליים לרכבת ישראל ב־3.8 מיליארד שקל. במסגרת ההסכם סימנס תבצע רכש גומלין בהיקף של 20% מהעסקה שיושקעו במשק הישראלי.

הסכמי רכש הגומלין קובעים כי חברה זרה שמבצעת עסקה עם גורם ממשלתי נדרשת להשקיע בין 20%–50% משווי עסקה ברכישה כלשהי מחברות מקומיות. בעוד שיש מדינות המתעקשות כי רכש הגומלין ייעשה באמצעות רכישה של סחורה הקשורה לעסקה המקורית (למשל כפי שיצרנית המטוסים האמריקאית לוקהיד מרטין רוכשת מאלביט קסדות ייעודיות) בישראל הגישה של הרשפ"ת היא דווקא לאפשר לחברות הזרות לבצע עסקאות באופן רחב יותר במטרה לחשוף אותן יותר למשק הישראלי, ולא להפוך את שיתוף הפעולה לעול כפי שקורה לעתים רבות סביב רכש גומלין.

סימנס ביצעה בעבר רכש גומלין בישראל בעקבות זכייה במכרזים של חברות ממשלתיות וביניהם חברת החשמל, דואר ישראל, רכבת ישראל, בתי חולים ונמלי ישראל, בהיקף שעבר עד כה את ה־1.2 מיליארד אירו. בין התעשיות הישראליות שנהנו מאותו רכש גומלין נמצאות תעשיות מנועי בית שמש, חברת ארדן, טכנולוגיית להבים, א.ל אלקטרוניקס ועורב מערכות אלקטרוניות.

זיוה איגר. הזדמנות להפוך לספקי משנה צילום: יוסי זמיר

הסכם המסגרת החדש מהווה למעשה מעין אשראי עבור החברה כך שהיא יכולה להמשיך לרכוש מחברות ישראליות גם ללא עסקה ספציפית כשהרכישות הללו נספרות לה לרכש הגומלין עבור עסקאות שהיא תעשה בהמשך, ומאפשר לה לבצע רכש גומלין לא פר עסקה אלא לסכום את כל הפעילות שלה בארץ יחד. מה שבפועל מעודד אותה להמשיך לקיים עסקאות עם חברות ישראליות גם אם לא היתה נדרשת נקודתית לבצע רכש גומלין.

ד"ר שמואל פלדל, מנכ"ל סימנס ישראל אמר ל"כלכליסט" כי "לסימנס יש מגוון רחב של תחומי פעילות מול המדינה, רצון ויכולת לתרום לתעשייה המקומית. לסימנס יש בישראל עודף גדול של מימושים על התחייבויות לשיתוף פעולה תעשייתי, ויחד עם הרשפ"ת, נמשיך להשקיע בתעשייה המקומית, ולהביא את הידע והאיכות של סימנס

לישראל".

עוד נודע ל"כלכליסט" כי בחודש שעבר נחתם הסכם מסגרת דומה עם חברת מוטורולה סולושנס. בשונה מסימנס, מוטורולה היתה למעשה פטורה עד לאחרונה מרכש גומלין זאת מכיוון שלפני כמה שנים פטרה הרשפ"ת את החברה בעקבות מימושי עבר גבוהים. ההסכם קובע שיעור רכש גומלין של 20% בעסקאות אזרחיות ו־50% בעסקאות ביטחוניות. מבחינת מנהלת הרשפ"ת, זיוה איגר, המטרה היא להפוך את החובה החוקית להזדמנות עסקית עבור החברות הזרות וכך לסייע לתעשיות הישראליות שכדי למכור לאותן חברות נדרשות לעמוד בתקנים מסוימים, להיפתח לפעילות בשווקים הבינלאומיים דרך הפיכתן לספקי משנה לאותן חברות זרות.

דו"ח: התחייבויות של 2.8 מיליארד דולר בשנתיים

מדו"ח שפרסמה הרשפ"ת לפני כשבועיים עולה כי בשנתיים האחרונות נרשמו 334 התחייבויות חדשות של חברות זרות לרכש גומלין בישראל, בהיקף כולל של 2.8 מיליארד דולר. מדובר בחברות שהתקשרו עם 22 גופים ממשלתיים. לפי נתוני הרשפ"ת, היקף ההתחייבויות לרכש גומלין של חברות זרות בישראל עומד על 11.2 מיליארד דולר. עוד עולה מנתוני הדו"ח שב־2016 הסתכמו המימושים של חברות זרות לרכש גומלין בישראל עד 2.1 מיליארד דולר. שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן אמר ש"הסכמי רכש הגומלין הם מכפיל כוח לתעשייה הישראלית. הגברת האכיפה והפיקוח על יישום רכש הגומלין מתחילת השנה נותנת את אותותיה, מחזקת את התעשייה ומסייעת לעמוד ביעדי הייצוא שהצבנו לעצמנו".