הפערים עצומים: מתכנתות מרוויחות 67% משכר עמיתיהן הגברים
נשים אקדמאיות משתכרות משמעותית פחות מגברים, ובענף המחקר המדעי והפיתוח שכרן הוא 56% מזה של עמיתיהן, כך לפי מדד הגיוון של נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה. מצבם של נשים מקבוצות מיעוט הוא הגרוע ביותר והן השכירות עם ההכנסה הנמוכה ביותר במשק ברוב הענפים
נשים עדיין משתכרות פחות מגברים, במיוחד בעבודות שנחשבות טובות. פערי השכר בין נשים לגברים הם הגבוהים ביותר בענפי הצווארון הלבן שמאופיינים בשכר גבוה ובשיעור גבוה של אקדמאים. באותם ענפים גם הייצוג של נשים הוא נמוך ביחס לענפים אחרים. כך, למשל, בתחום תכנות המחשבים נשים מרוויחות 67% משכר הגברים וייצוגן הוא 66% משיעורן בכוח העבודה בעל השכלה אקדמית, כך עולה ממדד הגיוון לשנת 2017 של נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים שפורסם היום (ד').
- מציאת עבודה: לנשים קשה יותר מחוץ לת"א
- מחקר חדש של האוצר מגלה: פערי שכר בין גברים לנשים - בעיקר בעשירונים העליונים
- התוכנית: להכפיל מספר עובדי ההייטק כדי לצמצם פערי שכר
בענף המחקר המדעי והפיתוח שכרן של הנשים הוא 56% מזה של הגברים. למרות ש-69% מהשכירים בענף הם אקדמאים, ייצוגן של נשים אקדמאיות עומד על 60% משיעורן בכוח העבודה. הסיבה לכך, היא שבתוך הענפים האלה גברים מועסקים בעבודות הליבה והניהול בעלות השכר הגבוה בעוד הנשים מועסקות בעבודות ששכרן נמוך יותר. כמו כן, לפי דו"ח מדד הגיוון, פערי שכר מתקיימים לעתים גם באותה משרה. בענפים רבים יש מרכיבי שכר שבנויים על בונוסים והערכות סובייקטיביות של העובדים שעלולות להיות מוטות נגד נשים.
נשים נחשבות למיעוט בשוק העבודה למרות שמקרב האקדמאים בגילאי העבודה שיעורן הוא 55% ומתוך אוכלוסיית הלא-אקדמאים בכוח העבודה הן מהוות 48.3%. הסיבה לכך היא שהייצוג של נשים בעבודות טובות (עם שכר גבוה) הוא נמוך ופערי השכר שלהן בהשוואה לגברים – גבוהים.
שוק העבודה בישראל מתאפיין בבידול מגדרי, כלומר, יש מקצועות שנחשבים 'נשיים' בהם יש שיעור גבוה של נשים שמועסקות ביחס לייצוגן בכוח העבודה. נשים מועסקות בעיקר בתחומים מסוימים כמו שירותים משפטיים ושירותי חשבונאות, ביטוח, שירותי תעסוקה, מכירה קמעונאית, הוצאה לאור, ייצור טקסטיל ופרסום. ייצוג היתר הגבוה ביותר לנשים ללא השכלה אקדמית הוא בענף השירותים המשפטיים ושירותי החשבונאות ואילו עבור נשים אקדמאיות, ייצוג היתר הגבוה ביותר הוא בענף הפרסום. למרות זאת, בענף הפרסום מרוויחות הנשים רק 65% משכר הגברים.
"המדד מצא כי פערי המגדר של נשים אקדמאיות גבוהים יותר מפערי מגדר של נשים לא אקדמאיות. ההנחה היא שרכישת השכלה אקדמית תסייע לנשים להתקדם ולהגיע למשרות עם שכר גבוה אך לא זה הדבר. המדד מראה כי לנשים יש ייצוג גבוה בעיקר בענפים שבהם משולם השכר הנמוך במשק והן גם חוות פערי שכר גבוהים בענפים אלה המחמירים את מצבן עוד יותר", אומרת עו"ד מרים כבהא, נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. "נשים מקבוצות מיעוט כמו ערביות ויוצאות אתיופיה הן בעלות השכר הנמוך ביותר במשק וברוב הענפים השכר שלהן הוא חצי מהשכר של קבוצת הרוב. לגבי חרדיות, הייצוג שלהן גבוה יותר בזכות תוכניות שילוב אבל פערי השכר שהן חוות גבוהים".
מצבן של הנשים מקבוצות מיעוט הוא הגרוע ביותר, הן השכירות עם ההכנסה הנמוכה ביותר במשק ברוב הענפים ובכך משלמות מחיר כפול על היותן נשים וכן על השתייכותן לקבוצת מיעוט. כך, בקרב שכירים בעלי השכלה אקדמית נשים ערביות נמצאות בעמדה הנחותה ביותר. שכרן הוא הנמוך ביותר ב-12 מתוך 20 הענפים שנבחנו. לדוגמא, בענף הביטוח אישה אקדמאית ערביה מרוויחה 39% משכר הנשים שאינן בקבוצת מיעוט ו-32% משכר הגברים.
מבין הגברים, מצבם של יוצאי אתיופיה הוא הגרוע ביותר
מצבם של גברים יוצאי אתיופיה בשוק העבודה הוא הנחות ביותר. שכרם הוא הנמוך ביותר מבין הגברים ב-11 ענפים בהם כל ענפי הצווארון הלבן והטכנולוגיה העילית ובשניים מהענפים שכרם אף נמוך מזה של הנשים. כך, בענף השירותים המשפטיים ושירותי החשבונאות גברים יוצאי אתיופיה מרוויחים 27% משכר גברים שאינם משתייכים לקבוצת מיעוט. שכרם, 2,485 שקל בממוצע, אף נמוך מזה של נשים יוצאות אתיופיה שמשתכרות 3,414 שקל בממוצע בענף זה.
בענף השירותים הפיננסיים גבר ערבי מרוויח 71% משכרו של גבר מקבוצת הרוב, גבר חרדי מרוויח 64% משכרו של גבר שאינו בקבוצת מיעוט וגבר יוצא אתיופיה – 48%. בענף ייצור התרופות הכנסתם של גברים יוצאי אתיופיה נמוכה מזו של הכנסתן של נשים יוצאות אתיופיה (15,679 שקל בחודש לעומת 16,000 שקל בחודש).
באקדמיה, קידומן של הנשים נעצר וכך גם השכר
נשים מהוות 45% מהסגל הבכיר באוניברסיטאות בדרגת הכניסה אולם ייצוגן יורד משמעותית עם העלייה בסולם הדרגות. מכיוון שהשכר באקדמיה קשור קשר הדוק לדרגה, פערי הקידום גורמים לכך שנשים מרוויחות פחות מגברים במוסדות להשכלה גבוהה.
כך בדרגת מרצה יש באוניברסיטאות 45% נשים, אך רק 33% בדרגת מרצה בכיר, 24% בדרגת פרופ' חבר ורק 15% בדרגת פרופ' מן המניין. הקפיצה הגבוהה ביותר בשכר מתרחשת בין דרגת פרופסור חבר לפרופסור מן המניין ולכן הייצוג הנמוך של נשים בדרגות האלה גורם לפערי שכר גדולים בינן לבין הגברים.
נשים יהודיות מרוויחות באקדמיה 85% משכר הגברים היהודים, גברים ערבים – 84% משכר זה ונשים ערביות מרוויחות 82% מכך.