$
דעות

פרשנות

המנצחים והמפסידים של תקציב 2019

שר האוצר משה כחלון לא התקשה להבטיח את תמיכת השרים בתקציב 2019, אחרי שהרעיון לצמצם כספים קואליציוניים הוקפא, ותוכניות יקרות ללב המפלגות קיבלו מימון נדיב. האתגר האמיתי יהיה לקנות את תמיכת הח"כים הסוררים בכנסת

עמרי מילמן 23:0913.01.18

כמעט יממה של דיונים, ויכוחים ואיומים נדרשה לממשלה לאישור תקציב 2019, אבל הסוף היה ידוע מראש: מסגרת התקציב התרחבה במיליארדי שקלים; אף מפלגה לא מעוניינת בבחירות, והנעלם היחיד היה היקף ההסכמה. וזו היתה גורפת. האתגר הגדול צפוי בכנסת, כשח"כים סוררים בקואליציה יבקשו להתנות את תמיכתם, כרגיל, במימון פרויקטים שיהיו רשומים על שמם.

 

 

 

האוצר נתון בלחץ זמן עצום: כל תזכירי החוק שייכנסו לחוק ההסדרים חייבים להתפרסם עד סוף השבוע כדי להותיר זמן להערות הציבור ולאישור בוועדת השרים לחקיקה. רק אז יתחילו הדיונים בכנסת, במטרה לאשר את התקציב בסוף מושב החורף, באמצע מרץ. כל עיכוב יביא לכרסום שנוי במחלוקת בזמן הדיונים בוועדות. כבר עכשיו נותרו לכנסת רק כ־30 ימי עבודה, כשבדרך כלל מוקצים לתקציב כ־40.

 

מילת המפתח: קיצוץ רוחבי

 

רק לקראת סוף הדיונים בממשלה התבהרה התמונה: קיצוץ רוחבי בבסיס התקציב 2.9% השנה ו־3.9% בשנה הבאה, ובסך הכל כ־5 מיליארד שקל (חרף רעיונות שהושמעו בלילה לצמצם אותו ל־4 מיליארד). יישום הקיצוץ לא יהיה פשוט, לאור הניצול הכמעט מלא של התקציב השנה.

 

האוצר השתמש בטקטיקה הקבועה: לסגור עם ראשי המפלגות בידיעה שרוב השרים הכפופים להם יתיישרו. עם יו"ר הבית היהודי נפתלי בנט נחתמו כמה ימים מראש דילים, שלוו במסיבת עיתונאים, על קיצור ימי החופשה ב־400 מיליון שקל ועל סבסוד הצהרונים ב־600 מיליון שקל.

 

 

כחלון. ללילה אחד חזר להיות חברו הטוב של נתניהו כחלון. ללילה אחד חזר להיות חברו הטוב של נתניהו צילום: יואב דודקביץ

 

 

ליצמן (יהדות התורה) כבר קיבל כחצי מיליארד שקל לרפורמה בסיעוד. צריך היה לרכך את התנגדות משרד הבריאות לדרישת האוצר לפקח על מחיר הניתוחים הפרטיים. הפשרה שהושגה: המשרדים יבקשו נתונים כספיים על הניתוחים ועל מידת הריכוזיות, ורק אם תתגלה בעיה יוטל פיקוח.

 

את המכשול של ליברמן (ישראל ביתנו) צלחו באוצר כבר בבוקר חמישי: שר הביטחון לא קיבל תוספת תקציב, והסתפק בצוות שיכריע לגביה עד הפסח. מצד שני, סכומים שהובטחו לעולים בהסכמים הקואליציוניים הוקדמו בשנה - כמעט 700 מיליון שקל לקצבאות ו־150 מיליון שקל לסיוע בשכר דירה, שתוכננו ל־2020 ול־2019 והוקדמו בשנה.

 

תמיכת שרי כולנו היתה כמובן ניצחון ידוע מראש. ובאשר לנתניהו, גורמים שנכחו בדיונים מספרים כי לאורך כל היום נראו היחסים בין כחלון לראש הממשלה קרובים במיוחד. הרצון לאשר את התקציב הפך אותם לחברים ללילה.

 

 

 צילומים: עמית שעל, עומר מסינגר, אלכס קולומויסקי, ohad_z

 

 

גם את חלק משרי הליכוד הצליח האוצר לנטרל לפני ישיבת התקציב. הבולט בהם הוא שר התחבורה ישראל כץ, שרוב הפרויקטים של משרדו הם ממילא רב־שנתיים, ועיקר תקציבם מובטח לשנה הבאה. גם צחי הנגבי, איוב קרא וגילה גמליאל הגיעו עם סיכום מוכן מראש.

 

אחד האגוזים הקשים לפיצוח היה כרגיל יו"ר ש"ס אריה דרעי. המחלוקת העיקרית נגעה לכספי רשות שדות התעופה: דרעי, כשר הפנים, רצה שנתב"ג ישלם ארנונה לרשויות המקיפות אותו, ואילו האוצר תבע את התקציב לתקציב המדינה שבשליטתו. במשרד הנגב והגליל של דרעי דרשו באוצר לקצץ כ־100 מיליון שקל, בשל התנפחותו אחרי שדרעי הוסיף לו את סעיף הפריפריה החברתית (שמגיע בחלקו הגדול לערים החרדיות).

 

דרעי נעדר במחאה מהדיונים, אולם עם אנשיו נערכו שיחות ליליות שהתפוצצו כמה פעמים. אחרי שעות של ויכוחים זכה דרעי זכה לשמור על היקף התקציב, אם כי לא הגדיל אותו. במקום ארנונה מנתב"ג, דרעי התפשר על תוספת של כ־100 מיליון שקל שתגיע בעיקר לרשויות הנפגעות.

 

 

 

 

אחת התוכניות שהאוצר לא הצליח לממש הוא צמצום הכספים הקואליציוניים. האוצר ביקש לקצץ אותם בחצי, ל־680 מיליון שקל בלבד, אבל בסופו של דבר הוקצו למפלגות הקואליציה כ־1.3 מיליארד שקל. לפי הסיכום, הכסף יתחלק בין מפלגות הבית היהודי, ש"ס ויהדות התורה לפי מספר חברי הכנסת שלהם (8, 7 ו־6 בהתאמה). הליכוד, שחתם עם המפלגות האלה על ההסכמים, לא מקבל כספים כאלה, אבל זכה בתוספת של 200 מיליון שקל לבניית כבישים ביהודה ושומרון כסיכום קואליציוני. בישראל ביתנו זכו בהגדלת הסיוע לעולים, אבל לאחר הפרשה בה הסתבכה פאינה קירשנבאום נזהרים כנראה מחלוקת כספים לפי ח"כים. מה שהצליחו להשיג באוצר הוא סיכום שלפיו כלל דרישות התקציב שיגיעו מחברי הכנסת במהלך דיוני הכנסת יקוזזו מהכספים קואליציוניים.

 

15 נציגויות בחו"ל ניצלו

 

בקואליציה מורגש חסרונה של דמות מייצבת: היושב הראש הקודם ביטן. גורמים שנכחו בליל הדיונים סיפרו כי מי שדאגו לכבות שריפות היו השר להגנת הסביבה זאב אלקין ושר התיירות יריב לוין.

 

בסופו של דבר, מי שגררו את הממשלה לשעות הבוקר המוקדמות היו בעיקר השר לביטחון פנים גלעד ארדן, שדרש עוד מיליארדים למשרדו והרחבה של מצבת השוטרים, ושר המדע אופיר אקוניס, ששאף להודיע על תקציבים חסרי תקדים. התוספת של ארדן היתה קטנה מזו שביקש, ואקוניס לא קיבל מה שרצה. חיים כץ זכה בהבטחת האוצר שיעמוד בסיכום לגבי קצבאות הנכים (4.2 מיליארד שקל) אבל יצטרך להמתין לאישור הממשלה.

 

עוד עמדו במוקד הדיונים תוכניות האוצר לקיצוצים במשרדי הממשלה. הכוונה לסגור 22 נציגויות של משרד החוץ הסתיימה בסגירתן של 7 בלבד. עוד מהלך שבוטל היה תיקון העיוות בסל הקליטה, כך שעולים עם הון רב לא יקבלו עשרות אלפי השקלים, ואילו עולים זכאים יקבלו תוספת של 10%. ליברמן ושרת הקליטה ממפלגתו סופה לנדבר התנגדו בטענה שעולים עניים מרוסיה יחששו להגיש הצהרת הון וייאלצו לוותר על סל הקליטה.

 

ניצחון משמעותי של האוצר היה הוצאת מימון הספורט מידי הטוטו. למרות התוקפנות של שרת התרבות והספורט מירי רגב, וטענותיה שמנכ"ל האוצר שי באב"ד "נוקט שיטות של מאפיה", היא התרצתה ותמכה במהלך לאחר שסוכם כי התקציב שיקבל משרדה עבור הספורט יעמוד על מיליארד שקל במקום 750 מיליון. לצד זה אושרה גם הפחתת תקרת הפטור בהימורים מ־50 אלף שקל ל־10 אלפים שקל, לאחר שניסיון דומה נכשל בתקציב שעבר.

 

השאלה שעדיין נשארה פתוחה היא אם התקציב שהוגש יצלח גם את מסכת הלחצים שתופעל בכנסת.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x