מיזוג גולן-סלקום יחזיר אותנו לעולם ללא תחרות

חברת סלקום רוכשת את גולן טלקום ותשלם עבורה כ-600 מיליון שקל. מדובר במיזוג הגדול הראשון בענף הסלולר מאז רפורמת כחלון ב-2011, שסימנה את פתיחת השוק לתחרות ותיקון כשל רגולטורי.

מאז הרפורמה, חברות סלולר חדשות מיהרו להיכנס לשוק וצברו מספר גדול של לקוחות. המודל העסקי שלהן התבסס על "ניהול רזה" בכוח אדם ובשירות והורדת מחירים דרסטית, כדי לגייס במהירות לקוחות מהחברות הוותיקות.

מימין: אבי גבאי מנכ"ל סלקום וגיל שרון מנכ"ל גולן טלקום צילומים: עמית שעל , אבי גבאי

מבחינת הצרכן – הרפורמה הצליחה מעבר למצופה וגרמה להקטנת כ-85% בהוצאות הלקוח על שימוש בסלולר. מדובר בשינוי ללא תקדים בישראל. חברות הסלולר התרגלו במשך שנים להרוויח סכומים בלתי מתקבלים על הדעת (הכנסות סלקום ב-2011 היו 8 מיליארד שקל, עם רווח של כ-800 מיליון שקל, לעומת הכנסות של כ-3 מיליארד שקל ב-2019), ולטענתן הרפורמה הובילה את הענף למשבר עמוק.

שלות החברות הוותיקות (סלקום, פרטנר ופלאפון) לא השכילו להתאים את עצמן למהפכת השוק. הן חתכו בתעריפים אך לא התאימו עצמן בהקטנת ההוצאות כנדרש. עם זאת, הן עדיין מחזיקות כ-70% מנתח שוק הסלולר ואם עסקת סלקום-גולן טלקום תאושר, יגיע נתח השוק שלהן לכ-80%.

כעת, מזה מספר חודשים שוק הסלולר פונה לכיוון חדש. התחילו לדון במיזוגים ורכישות שמשמעותם היא שהגדולים יבלעו את הקטנים ובכך תיפגע אנושות התחרות. ברבות הזמן, קיימת סכנה ממשית שהמחירים יטפסו במהירות בגין חוסר תחרות. אם עסקת סלקום-גולן תאושר, הבאה אחריה תהיה רכישת פרטנר ע"י הוט ושלושת החברות הגדולות יגיעו לכ- 95% נתח שוק, כפי שהיה לפני רפורמת כחלון.

האם אנחנו עומדים לחזור לעידן לפני רפורמת כחלון למחירי סלולר גבוהים בהעדר תחרות? האם צפוי שוב מופע האימים של שלושת חברות הסלולר שבזמנו חילקו ביניהן את השוק לכשליש לכל אחת, והמחירים היו בשמיים ללא תחרות אמיתית? התשובה לשתי השאלות היא חיובית.

מי יהיו המרוויחים הגדולים מהמהלך? ברור שלא הצרכנים! המרוויחים המיידיים יהיו אלקטרה צריכה שתרוויח כ-300 מיליון שקל בתוך שלוש שנים לאחר שרכשה את גולן טלקום תמורת 350 מיליון שקל. גם גיל שרון, מנכ"ל גולן טלקום, יקבל כ-60 מיליון שקל על מניותיו אותן רכש בסכום נמוך, כ-2 מיליון שקל לפני כשנתיים. ערכה של חבילת אופציות הנדיבה שמקבל מנכ"ל סלקום אבי גבאי, תעלה הרבה מעבר לשוויה העכשווי שעומד על כ-12 מיליון שקל, זאת בנוסף לשכר חודשי של 110 אלף שקל.

בטווח היותר רחוק, שוק הסלולר צפוי להידמות לשוק המזון, שבו חמש חברות גדולות שולטות על כ-80% מהשוק והמחירים עולים בהתמדה ולחברות אין אינטרס אמיתי להיות תחרותיות.

חברות הסלולר מבינות היטב כי כדי להביא לשיפור ניכר בתוצאות העסקיות שלהן עליהן להקטין את התחרות למינימום ואז יוכלו לעלות את התעריפים וכפי שהיה בעבר – החברות המובילות יתיישרו עם המחירים כלפי מעלה ולא כלפי מטה. והצרכנים? יבכו שוב על מר גורלם אך ללא אלטרנטיבה.

בימים האחרונים "מטפטפים" לעיתונות הערכות לפיהן בכוונת רשות התחרות לאשר את המיזוג כדי להציל את חברות הסלולר. על רשות התחרות לסרב לאשר את המיזוג ולגייס גם את תמיכת משרד התקשורת. אל לה להתרשם מהנתונים שתציג בפניה סלקום, שניהול קטסטרופלי הביא אותה לחוב של כ-2 מיליארד שקל. על רשות התחרות להעדיף את טובת הצרכנים על פני טובת חברות הסלולר.

חייבים לחשוב מחוץ לקופסה. במקום לסייע לחברות הגדולות, על הרגולטור להעצים את כוחן של החברות הקטנות כדי שתהיינה יותר תחרותיות, לטובת הצרכנים. יש לתת לחברות אלה הגנות מפני הטורפים הגדולים - שעיקרן הטבות בהורדת מיסים, הקטנת חסמים רגולטוריים, הטבות מקרנות לייזום עסקים של משרד הכלכלה על ביצועים עסקיים והגנות ינוקא אחרות. מהלך שכזה יעודד גם שחקנים חדשים להיכנס לשוק. המטרה – ליצור שווי משקל תחרותי חדש בתחום בסלולר ולמנוע מהקפיטליזם החזירי לנצח.

אסור לחזור למקרה רכישת בנק איגוד ע"י מזרחי טפחות. שם, עמדתה של המפקחת על הבנקים שתמכה במיזוג כי בראש מעייניה השמירה על יציבות הבנקים גברה על ההתנגדות הרפה של רשות התחרות. התחרות בתחום הבנקאות הפסידה.

הכותב הוא מומחה לניהול התחרות, בית הספר למנהל עסקים, המכללה האקדמית נתניה