מאגר דירוג האשראי: לא להפקיר את החלשים

כולם משלמים היום מחיר גבוה על היעדר תחרות. כשלקוח טוב - כזה שלא נמצא במינוס גדול, שיש לו חסכונות ותמיד עמד בהחזרי המשכנתא - ירצה לקחת הלוואה, הוא יגלה שהבנקים האחרים מציעים לו ריבית גבוהה יותר מאשר הבנק שלו, כי הבנק שלו מכיר את ההיסטוריה שלו והאחרים לא. לקוחות פחות טובים, אלה שיש להם היסטוריה פיננסית בעייתית, בכל מקרה יקבלו הלוואות בריביות גבוהות, גם בבנק שלהם.

כך יוצא ש־80% מנוטלי ההלוואות לקחו הלוואה מהבנק שלהם (כך לפי סקר "כלכליסט" שנערך במרץ), כי אין באמת תחרות. עוד 16% לקחו הלוואה מבנקים אחרים, וקרוב לוודאי שילמו ריבית גבוהה בהרבה ממה שהיו יכולים לשלם לו היה מאגר נתוני אשראי רציני.

לקוחות לא טובים מצליחים לקחת הלוואות שיהיה להם קשה לעמוד בהחזרים שלהן, וכך נכנסים למשבר גדול יותר צילום: שאטרסטוק

לקוחות לא טובים מצליחים לקחת הלוואות שיהיה להם קשה לעמוד בהחזרים שלהן, וכך נכנסים למשבר פיננסי גדול יותר. אילו היה מאגר נתוני אשראי רציני, הבנקים היו יודעים שהלקוחות האלה לוקחים הלוואות מכל בנק שהם רק יכולים כדי להחזיר הלוואות אחרות, וכך מתגלגלים הלאה עד שמסתבכים. זו התמונה שהתגלתה כשפרסמנו ב"כלכליסט" לפני כשנה את הסרט "נשואים + מינוס".

העניין הוא שאף רגולטור לא באמת יודע מה היקף הישראלים שמסובכים בחובות ולוקחים הלוואות שעדיף שלא ייקחו. לכן אחת ההמלצות במסגרת הדו"ח הנוכחי היא להשתמש במאגר נתוני האשראי החדש, שיוקם לצורך עריכת מחקר מקיף על הרגלי האשראי של הישראלים.

אבל זה לא מספיק. כי ברגע שיהיה מאגר נתוני אשראי רציני, אותם ישראלים לא יוכלו יותר לקחת הלוואות בקלות. המדינה צריכה להציע להם כלים משלימים, כפי שממליץ הדו"ח. למשל, כפי שחברות הביטוח חויבו להקים פול ביטוחי בשביל רוכבי האופנועים, כך אפשר ליצור פול אשראי בשביל הלקוחות האלה בריבית מפוקחת ותוך כדי הצעת כלים משלימים של ליווי פיננסי. בלי יישום ההמלצה הזו, המדינה פשוט תפקיר את האנשים האלה לגורל של חיים בעומק נבכי ההוצאה לפועל.