חבילות הסלולר: יש לא מעט מגבלות בתוכניות "ללא הגבלה"

היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין הגיש אתמול התנגדות לאישור הסכם פשרה בתביעה ייצוגית שהוגשה נגד סלקום, בנושא תוכניות סלולר שמשווקות כ"ללא הגבלה", וקבע כי החברה מטעה את הצרכנים. בית המשפט יצטרך להכריע בנושא. אך מבדיקת "כלכליסט" עולה כי גם יתר החברות הגדולות פועלות באופן דומה, וכי החבילות שמשווקות כך מכילות, למרות שמן, מגבלות מסוימות.

התביעה נגד סלקום הוגשה על ידי לקוח שמנוי לתוכנית ללא הגבלה וגילה חיוב בחשבונית שלו על סך 1,434 שקל בגין "שיחות פנים־ארציות בשימוש שאינו הוגן וסביר בתעריף התוכנית". בהסכם הפשרה שהושג נקבע כי סלקום תשיב את הסכומים שגבתה בתוכנית "ללא הגבלה" אך רק למנויים שלא קיבלו התראה בהודעה קולית או בהודעת טקסט לפני שחויבו עבור תשלומים נוספים. כמו כן הוסכם כי בהסכמי ההתקשרות של סלקום מעתה יוגדר באופן ברור מהו המדד לאותו "שימוש שאינו הוגן וסביר". אף שההסכם עדיין לא אושר, סלקום כבר הוסיפה הגדרה ברורה זו לאתר האינטרנט שלה.

וינשטיין קבע בעמדתו כי הסדר הפשרה אינו ראוי, הוגן וסביר ואין לאשר אותו במתכונת הנוכחית. לדבריו, סלקום לא הבהירה באופן בולט וברור מספיק מהו בדיוק השימוש המקסימלי שמעבר אליו יחויב הצרכן בתעריפי חריגה, ומה יהיה תעריף החריגה שייגבה במקרה כזה. העובדה ששלחה ללקוחות הודעה על חריגה מהחבילה, סבור היועמ"ש, אינה מפצה על כך. "סלקום מפרה את הוראות הדין ומטעה באופן חמור צרכנים בכל הנוגע לתוכניות 'ללא הגבלה', וזאת הן בשלב השיווק והפרסום והן בשלב ההתקשרות החוזית. בכך גורמת סלקום נזקים לצרכנים שחויבו שלא כדין בסכומי כסף גבוהים", כתב וינשטיין.

עמדתו של וינשטיין אמנם מתייחסת לסלקום אך נוגעת לכל חברות הסלולר, שמציעות כולן חבילות ללא הגבלה שמכילות בתוכן סייגים מסוימים. מבדיקה מהירה של שבע השחקניות הגדולות בשוק הסלולר עולה כי חלקן אינן מציינות כלל אם קיימות הגבלות או שלא (רמי לוי), ואחרות אינן מציינות את התעריף שישולם לאחר החריגה מהרף שנקבע בתוכנית (גולן טלקום, HOT mobile ו־YouPhone).

וינשטיין אינו הסתפק בהגדרת מהו "שימוש שאינו הוגן וסביר", וקבע כי על סלקום לשנות מיידית את שם התוכנית המטעה. לתפיסת וינשטיין, סלקום יוצרת מצג שווא בכך שהיא מכנה מסלול "ללא הגבלה" בעוד בפועל הוא אינו כזה. למעשה היועץ המשפטי קובע כי על כל חברות הסלולר להפסיק להשתמש במונח "ללא הגבלה" לתיאור החבילות שלהן. אם תתקבל עמדתו בבית המשפט, יידרש שינוי מהותי במונחים שבהם משתמשות כל החברות.

מימין: היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין ומנכ"ל סלקום ניר שטרן. התנגדות להסכם הפשרה צילומים: חיים צח, נמרוד גליקמן

למרות הכוונות הצרכניות הנכונות עולה השאלה אם עמדת היועץ המשפטי לא הולכת רחוק מדי. חברות הסלולר מגדירות "שימוש סביר" ככזה שנע בין 5,000 דקות ל־10,000 דקות שיחה בחודש. בחישוב יומי מדובר על 2.7–5.5 שעות שיחה ביום, הרבה מעל לממוצע הדקות שצורך לקוח סלולר טיפוסי. הסיבה למגבלה היא רצונן של החברות להגן על עצמן משימוש מסחרי בקו הסלולרי לצורך הפעלה למשל של שירותי תוכן מסוימים.

גם אם עבור כל שיחה נוספת בתוך הרשת שלה לחברת סלולר אין עלות שולית נוספת והנזק אינו גדול, עבור שיחות לרשתות אחרות עליהן להעביר תשלום של 5.5 אגורות לדקה. סביר שבכל מקרה חברות הסלולר יעדיפו להגן על עצמן משימוש לרעה במכשיר, ולכן אם תתקבל עמדת היועץ המשפטי הן ינקטו הגבלה קשיחה יותר ולפיה הלקוח ייחסם לשיחות או הודעות יוצאות כשהגיע לרף. חלק מחברות הסלולר נוקטות גישה דומה של חסימה דרך האטת מהירות לאחר שהלקוח מגיע למכסת הגלישה המוגדרת בתוכנית, שהרף המקסימלי שלה כן מצוין בתיאור החבילה.

אפשרות נוספת היא שמשרד התקשורת יצטרך להתערב בנושא, ולקבוע רף מוסכם שמעליו יוכלו חברות הסלולר להגדיר את התוכנית "ללא הגבלה".