כך חברות המזון נלחמות ברפורמת הקורנפלקס
ל"כלכליסט" נודע שאיגוד חברות המזון ישכור לוביסט, יועץ ופרויקטור ביותר מחצי מיליון שקל כדי להשפיע על הרפורמה בשוק המזון
איגוד חברות המזון מנסה לגייס 550 אלף שקל מהחברות בו, כדי לשלם ליועצים וללוביסטים שייצגו אותו במאבק ברפורמת הקורנפלקס, כך נודע ל"כלכליסט". התקציב מיועד למימון פעילותו של היועץ רוברט סגל מחברת שר יועצים וכן לגיוס לוביסט ופרויקטור שיצטרפו אליו ויעסקו ברפורמה ובפרויקט "אפשרי בריא". השלושה יפעלו במקביל ליועצת הקבועה של האיגוד עו"ד רוית ארבל ממשרד עמית פולק מטלון ושות'.
קראו עוד בכלכליסט:
- אפילו היבואנים לא יודעים שיש להם ממונה חדש
- הוציאו את העזים: מכל הרפורמות בתחום המזון, נותר הקורנפלקס
- רפורמת הקורנפלקס אושרה בוועדת השרים לחקיקה
איגוד חברות המזון חבר בהתאחדות התעשיינים, ובראשו עומד מנכ"ל קוקה־קולה ישראל איציק תמיר. במכתב ששלח האיגוד לחברות הסביר כי הוא מבקש לגייס את הסכום נוסף על דמי החבר הקבועים. "בחודשים האחרונים ובעת הקרובה עוסק איגוד המזון בשני נושאים עיקריים: הצעת חוק בריאות הציבור (רפורמת הקורנפלקס - נ"ק) ופרויקט 'אפשרי בריא'. שתי המשימות קריטיות ומשפיעות על חיי היומיום של תעשיית המזון", נמסר במכתב. האיגוד הזהיר כי אי־תמיכה בגיוס הכספים תמנע את האיגוד מלטפל בסוגיות האלה.
צילום: רוני שיצר
זהירות, קנסות
מטרתה העיקרית של רפורמת הקורנפלקס היא להקל יבוא מקביל של מזון לא רגיש. יבואן המייבא מוצר שכבר מיובא לארץ על ידי יבואן רשמי, לא יצטרך עוד לקבל את אישורי הבריאות מראש, ובדיקת האיכות תבוצע כשהמוצר כבר בשוק. ההקלה אמורה להחדיר מוצרים זולים שיתחרו ביצרני המזון המקומיים וביבואנים הרשמיים. ואולם החוק המקיף מסדיר גם את ענף המזון ואת האחריות המפוצלת כיום בין עשרות רגולטורים.
במכתבו כתב האיגוד כי "חוק בריאות הציבור כולל 300 סעיפי חוק המקיפים את כל שרשרת הערך... החוק עוסק בייצור, אחסנה, הובלה, שיווק, יבוא ויצוא של מזון ומדובר ברפורמה רוחבית אשר לא התבצעה זה מספר עשורים, בעלת השפעה ניכרת על כל מפעל מזון ומשקאות קטן כגדול ומשמעויות כספיות לא מבוטלות". הוא אף מזהיר כי "החוק משית חבות פלילית וחבות של קנסות מינהליים רחבים בגין הפרתו".
רפורמת הקורנפלקס כלולה בחוק ההסדרים, שצריך לעבור בקריאה שנייה ושלישית עד 19 בנובמבר. הדיונים בו מתקיימים בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת בראשות אלי אלאלוף.
מנהלת האיגוד עו"ד גליה שגיא ביקשה את התגייסותם של חברי האיגוד "על מנת שנוכל לטעון ולהעיר לגבי כל בעיה קיימת והשלכותיה על התעשייה". שגיא גם ביקשה להוסיף דוגמאות מעשיות לבעיות שהחוק מעלה, "שכן יו"ר הוועדה ח"כ אלי אלאלוף הבטיח לאיגוד כי יקשיב להערותיו על כל סעיף".
עד כה השיג איגוד המזון שני הישגים בולטים במגעיו עם הגורמים המחוקקים. הראשון הוא שמשרד הבריאות התייעץ עמו עוד לפני שהועבר החוק לכנסת. את ההישג השני אישרה ועדת העבודה לפני כשבועיים, כשהתירה ליצרני המזון להשתמש בתנאים מסוימים בחומרי גלם לא רגישים גם לאחר שפג תוקפם.
שותפים למשרד הבריאות
האיגוד עדכן את חבריו כי הוא זומן ל־16 ישיבות של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות וכן לישיבות פנימיות עם משרדי הממשלה. "לאור המשמעות הרוחבית הענפה של החוק, אנו מציעים שהאיגוד ירכז וינהל את ההליך מול ועדת העבודה והרווחה בכנסת".
באיגוד הוסיפו כי "המהלכים מתוכננים לצאת לפועל והנכון ביותר עבורנו שנהיה שותפים לדרך. כדי שנוכל לעשות זאת באופן המקצועי והטוב ביותר, הכרחי שנהיה מלווים על ידי אנשי המקצוע הטובים והנכונים ביותר לנושא".
נוסף על כך האיגוד מתכונן לפרויקט "אפשרי בריא" של משרד הבריאות, המוגדר תוכנית לאומית לחיים בריאים. התוכנית כוללת שינויי חקיקה הנוגעים לסימון מוצרים, הפחתת השימוש בשומן טרנס והגבלת פרסומות של מוצרים בעלי ערך תזונתי נמוך בתוכניות ילדים. האיגוד מציין כי "כל אלה (כלולים) בתוכנית העבודה של משרד הבריאות שאנו רוצים להיות שותפים אליה ולהתווייתה ככל האפשר", נאמר במכתב. "המשמעות היא עבודה רבה ושוטפת מול משרד הבריאות בשלב הראשון, ומול המפעלים בהמשך. לצורך כך עלינו לגייס פרויקטור שיסייע בקידום שיתוף הפעולה".
