למשקיעים תספורת, למנכ"ל סופר־משכורת

לפני כשנתיים, בלב המשבר הפיננסי, הופתעו המשקיעים בבורסה בתל אביב לגלות שחברות ציבוריות רבות, וביניהן אפריקה ישראל שבשליטת לב לבייב וצים החברה־הבת של החברה לישראל, יתקשו לעמוד בפירעון של איגרות חוב בהיקף של יותר מ־15 מיליארד שקל.

אלופי הברוטו

• ליגה משלהם: השיאנים של 2010
  
• תורת הפערים: כשהמנכ"ל מרוויח פי 60 מעובד ממוצע
  
• שדרת הטייקונים: איזה בעל שליטה הכי נדיב ומי הכי קמצן?
  
• החגיגה לא עוצרת במנכ"לים: חבילות התגמול של הסמנכ"לים
  

כחלק ממאמצי ההתייעלות, שנקטו הנהלות החברות כדי להתמודד עם החוב האדיר שהעיב על המאזן שלהן, הן בחרו לקצץ במצבת כוח האדם ולחתוך בשכר העובדים שנותרו בחברה. חלק מהמנכ"לים אף נרתמו בעצמם למאמץ והתנדבו לוותר על עשירית משכר המיליונים שמשכו מהחברה עד אותו זמן.

ביום שישי האחרון פרסמו אחרונות המדווחות את תוצאותיהן הכספיות לשנת 2010. בחינת גובה השכר שלו זכו מנכ"לי החברות הציבוריות שהיו מעורבות בהסדרי חוב ב־2009 מצביעה על תופעה מדאיגה ואולי גם מרגיזה. ישנם מנהלים ששכרם נחתך בחדות בעקבות הסדר החוב, ומצאנו בין הדו"חות גם מנכ"לים שנהגו באחריות והסכימו שלא למשוך את שכרם, עד אשר רמת הנזילות בחברה שאותה הם מנהלים תאפשר את מתן השכר. אך נראה שמחצית מהמנכ"לים הנכבדים שכחו את התספורת שביצעו למחזיקי האג"ח, את אזהרת ה"עסק חי" שעיטרה את הדו"חות הכספיים וגם את הסדר החוב שעליו חתמו. אותו הסדר שאולי הציל את החברה שבניהולם ממצב של חדלות פירעון.

"המענק שלי הוא על המהפך באפריקה ישראל"

דעה שכר הבכירים הוא רק סימפטום ההתעסקות התקשורתית והציבורית בשכר הבכירים מרדימה את הדיון הציבורי ואת הטיפול בגידול בעוני אלה אלקלעי, 3 תגובות לכתבה המלאה 

איזי כהן, מנכ"ל אפריקה ישראל שחבה למחזיקי האג"ח כ־7.4 מיליארד שקל, לא ישכח את הדיונים הליליים שקיים עם הגופים המוסדיים. למרות זאת,ב־2010 זינק שכרו ב־94% לעומת 2009 והסתכם בעלות של 12.3 מיליון שקל. הקפיצה בשכר נובעת בעיקרה ממענק בגובה 6.5 מיליון שקל שקיבל כהן בשל "תרומתו להשגתו וליישומו של הסדר החוב של אפריקה".

האם סביר שמנכ"ל העומד בראש חברה, שחתמה על הסדר החוב הגדול ביותר בתקופת המשבר הפיננסי בסך 7.4 מיליארד שקל, יזכה להכפלת שכר? בשיחה עם "כלכליסט" מסביר כהן כי את ההחלטה צריך להשאיר לדירקטוריונים. "רשות ניירות ערך עשתה עבודה מאוד טובה ונתנה הנחיות מאוד מדויקות לדירקטוריונים כיצד יש לאשר תגמול", מסביר כהן.

"יש היום הנחיה שאפילו אם לא שינית את תנאי הכהונה - צריך לדון בתנאים פעם בשנה ולנמק למה התגמול הולם. הדיונים הם מאוד רציניים. היום אף אחד לא רוצה לשחק עם הרשות, ולראיה מה שקרה באל על (רשות ני"ע מצאה כי בעת כהונתו קיבל מנכ"ל אל על לשעבר חיים רומנו בונוסים של 4.7 מיליון דולר שלא אושרו כדין בדירקטוריון - ש"ה). מאוד לא נעים. תגמול נכון מביא יוזמה ודחיפה ולאותם הגורמים העוסקים בעשייה. קל מאוד לגרום למנהל דמורליזציה. עקרון הסבירות צריך להישמר אך לא דרך חוקים - הצעות החוק בנושא הן דמגוגיות - רק באמצעות הדירקטוריון", מוסיף כהן.

מנכ"ל אפריקה ישראל לא מתבייש בשכרו ואף מנמק: "מנכ"ל של חברה שלא מרוויחה לא צריך לקבל בונוס. המענק שלי הוא על המהפך באפריקה שהיה מהפך מאוד קשה להשגה. באפריקה היה צריך לעשות שינוי מאוד רדיקלי ולטפל ב־2,000 נושאים במקביל. לא באתי בשביל הסדר חוב. באתי בשביל לייצר ערך ואני שמח שעזרתי לחברה לעשות את השינוי".

מה יהיה התגמול שלו יזכה כהן עבור כהונתו כמנכ"ל ב־2011 עוד מוקדם לדעת, אך "תגמול ארוך הטווח של אפריקה צריך להיות קורלטיבי להצלחה", מציע כהן.

ניר גלעד צילום: דמיטרי שביצ'נקו

צים: מחוב של מיליארד לזינוק של 125% בשכר

באחד הנימוקים לעלות שכרו של מנכ"ל החברה לישראל ניר גלעד, מציין הדירקטוריון את הישגיו כיו"ר החברה־הבת צים ואת "התהליך המרשים שהיא עוברת בהנהגתו". אמנם את 2010 סיימה צים עם רווח נקי של 54 מיליון דולר, ואין ספק שמדובר בשנה מוצלחת לחברת הספנות שנהנתה מהתאוששות הענף, אך גלעד היה גם זה שהוביל את החברה בשנת 2009 להפסד של 428 מיליון דולר, וגם ב־2008 להפסד של 332 מיליון דולר. הפסדים אלה אילצו את בעלי השליטה בצים סמי ועידן עופר לפנות להסדר חוב בהיקף של 1.1 מיליארד שקל.

בנובמבר 2009 קיבלו מפגינים את פניהם של המוסדיים בבואם לאשר את הסדר האג"ח עם צים. "צים של כולנו נמכרה בגרושים לעופר בתירוץ של התייעלות", נכתב בניירות שחילקו המפגינים למחזיקי האג"ח, "הוא עשה עליה קופה ודרדר אותה לכישלון מוחלט, ובמקום לקחת אותה בחזרה, אנחנו מסבסדים לו את ההפסדים מהכיסים שלנו?", התרעמו המפגינים על סמי עופר. עם פרסום דו"חות 2010 נדהמו המוסדיים לגלות שמנכ"ל החברה לישראל משך שכר בעלות של 23.5 מיליון שקל - זינוק של 125% לעומת 2009.

אפריקה וצים הן לא הדוגמאות היחידות לחברה שבה שודרג שכרם של הבכירים לאחר הסדר החוב שעברה החברה. כך למשל, באוסיף של שלמה אייזנברג הגדילו להיטיב עם הבכירים כאשר יצחק חברון, מנכ"ל החברה־הבת ארנסון, משך שכר בעלות של 2.4 מיליון שקל. לשם השוואה, ב־2009 עלות שכרו של חברון הסתכמה ב־522 אלף שקל בלבד עבור חצי שנת עבודה.

רקנאטי קיצץ ב־14% והסתפק בשכר בן 6 ספרות

שמעון מנחם

בחברת סקורפיו נדל"ן של בני שטיינמץ, שהיקף החוב שלה עמד על 526 מיליון שקל, שכר המנכ"ל שמעון מנחם זכה ליציבות יחסית לאחר שמשך שכר בעלות של 984 אלף שקל, עלייה של 1% לעומת 2009. בחברת טי.אר.די, עלות שכרו של המנכ"ל רמות ישראל נותרה ללא שינוי, 480 אלף שקל.

ישנם גם מנכ"לים שקיצצו את שכרם, אך הם עדיין מסיימים את השנה עם שכר נאה למדי. כך למשל עמיחי קרופיק, מנכ"ל משותף בגמול השקעות של ליאון רקנאטי, נאלץ להסתפק בשכר בעלות של 1.3 מיליון שקל - הנמוכה ב־14% מזו שקיבל ב־2009.

חברת הנדל"ן אפיק הירדן שבשליטת יאיר ושלמה עיני גייסה אג"ח בהיקף 243 מיליון שקל ונאלצה לפנות להסדר נושים לאחר שהתקשתה לעמוד בהתחייבויותיה. שנה אחרי ההסדר, עלות שכרו של המנכ"ל יאיר עיני קוצצה משמעותית ובשנה החולפת הוא הסתפק בשכר בעלות 193 אלף שקל - ירידה של 68% לעומת שכרו ערב ההסדר. הסיבה לירידה החדה: החל מ־1 באפריל 2010 משולם לעיני שכר חודשי בגובה שכר מינימום במקום שכר בעלות של 31.7 אלף שקל לחודש שלו הוא זכה לפני עדכון השכר.

אר.או פיוצ'ר מנסה להגיע להסדר חוב נוסף

יוצא הדופן בטבלת השכר של מנכ"לי החברות שעברו הסדר חוב הוא מריו לזניק, בעל השליטה ומנכ"ל אר.או פיוצ'ר הפועלת בתחום הנדל"ן ברומניה. לזניק זכאי מתוקף תפקידו לשכר בעלות של 5,000 יורו לחודש ול־4.5% מרווחי החברה. היות שב־2010 נצברו לחברה הפסדים, לזניק לא זכה למענק בגין רווחים. בעקבות הסדר החוב, לזניק גם אינו מושך את שכרו עד אשר תאפשר זאת רמת הנזילות של החברה. אלא שבמקרה של אר.או.פיוצ'ר, גם ההסדר לא הספיק ובאוקטובר האחרון חזרה החברה למשקיעים והודיעה להם כי היא לא תוכל לעמוד בפירעון הסדרה הקרובה, מאחר שקופתה התרוקנה וכל תקוותיה לממש נכסים עלו בתוהו. נכון להיום לחברה אין מקורות כספיים להמשך תשלום הוצאותיה השוטפות, היא הפסיקה את מרבית תשלומי החברות־הבנות לבנקים והיא מנסה להגיע להסדר חדש עם בעלי האג"ח.