תיקון החוק מתעכב, שחקני הנוסטרו ממשיכים להרוויח

מדוע מתעכב תיקון חקיקה שמובילה רשות ני"ע, שמאפשרת לשחקני מסחר יום להמשיך ליהנות מעמלות גבוהות בעת השתתפות בהנפקות אג"ח? כפי שנחשף ב"כלכליסט" לפני כשנה וחצי, ברשות ני"ע מתכוונים לבצע שינוי בתיקון חוק שהעבירה הרשות ומאפשר למשקיעים פרטיים להינות מהנחה משמעותית בהנפקות בשוק ההון.

ביוני 2011 נכנס לתוקף תיקון חקיקתי שיזמה רשות ני"ע עוד כשבראשה עמד זוהר גושן. התיקון הרחיב את הגדרת המשקיעים המוסדיים "המתוחכמים" שרשאים להשתתף בשלב המכרז המוסדי בהנפקות ושיכולים לרכוש ני"ע שלא לפי תשקיף, דבר המזכה אותם בהנחה של 0.5% בדמות עמלת התחייבות מוקדמת. ההגדרה המקורית של "משקיע מתוחכם" כללה גופים המנהלים כספים של אחרים (קרנות פנסיה, קופות גמל, חברות ביטוח, קרנות נאמנות, מנהלי תיקים) וכן גופי חיתום וחברות בעלות הון עצמי של לפחות 250 מיליון שקל. עם כניסת התיקון לתוקף רוככו הדרישות משמעותית, כך שכל אדם בעל מומחיות וכישורים, שעוסק בתחום ההשקעות במשך יותר משנה וביצע לפחות 30 עסקאות בממוצע בכל רבעון בשנה החולפת, נחשב למשקיע מתוחכם.

סיבוב מהיר

התיקון ביקש להקל את כניסתם של משקיעים זרים להשקעה בחברות ישראליות, ולאפשר את השתתפותם בשלבי המכרזים המוסדיים, ללא צורך בפרסום. בפועל, מאז כניסתו של התיקון לתוקף, המשקיעים הזרים לא הגיעו בהמוניהם לשוק הישראלי, ומי שנהנו מהכללים החדשים היו דווקא שחקני הנוסטרו, שניצלו את ה"פירצה" כדי להסתער על השלב המוסדי של הנפקות האג"ח, ונהנו בזכות זאת מהנחות. כך, לפתע החלו להופיע בתשקיפים כחלק מרשימת המשקיעים המסווגים, שמות של אנשים פרטיים, חלקם אלמונים, שנוהגים לסחור באופן שוטף.

כפי שנחשף "כלכליסט", שלושה חודשים לאחר כניסתו לתוקף של התיקון ובעת שמונה שמואל האוזר לתפקיד היו"ר, זיהו ברשות את הבעייתיות בתיקון החוק, ולכן הוחלט לצמצם את ההגדרה באופן שלא יאפשר לשחקני נוסטרו פרטיים להשתתף בשלב המוסדי של ההנפקות. הרשות התעוררה והבינה את גודל הטעות לאחר שבאוגוסט 2011, חודשיים לאחר כניסת התיקון לתוקף גייס בנק הפועלים אג"ח, והרשות הופתעה לגלות כי שחקן הנוסטרו דוד אדרי רכש בהנפקה אג"ח בשווי 27.3 מיליון שקל. אדרי, לשעבר בכיר בבית ההשקעות פסגות, נחקר בפרשת הרצת ני"ע על ידי בית ההשקעות וכעת עלול לעמוד לדין. הרשות הבינה שהתיקון חטא למטרתו ולמעשה 'סידר' לשחקני הנוסטרו רווחים קלים ומהירים, באמצעות קניית ני"ע בהנפקה וזריקתם לשוק מיד לאחריה תוך גזירת קופון של ההנחה שקיבלו.

התיקון גרם בנוסף למצב ששחקני היום, שנוהגים לבצע סיבוב מהיר על ההנפקה, הגישו הצעות רכישה לאג"ח שבמכרז בתמחור ריבית נמוך ובכך הצליחו לזכות ברוב הסחורה על חשבון גופי הפנסיה, שהם שחקנים ארוכי טווח ונוקבים בריבית שמטרתה לשקף את הסיכון האמיתי של האג"ח לאורך זמן.

אלא שמסיבה לא ברורה התיקון המתבקש ל'פירצה' בוצע ובינתיים ממשיכים שחקני היום ליהנות מהנחות על רכישת אג"ח בהנפקות ובכך לזכות בעדיפות על הציבור הרחב הרוכש בהנפקה בשלב הציבורי במחיר מלא.

המרוויחים מהנפקת כת"ש

כך למשל, בתחילת השבוע התפרסמו תוצאות השלב המוסדי של גיוס האג"ח שביצעה חברת כלל תעשיות, שביקשה לגייס כ־200 מיליון שקל. על תשקיף ההנפקה מתנוסס בדומה לשורה ארוכה של תשקיפים אחרים שיצאו מאז שינוי החוק שמה של חברת טרסיליון, חברה בבעלות משותפת של דוד אדרי ושותפו שי בן דוד (שאף הוא עבד בפסגות ונחקר בפרשת הרצת ני"ע בפסגות). השניים רכשו אג"ח בהיקף של 8 מיליון שקל בהנפקה ונהנו מהנחה של 0.5%. מדובר בסכום נמוך יחסית לסכומים אותם נוהג לרכוש אדרי בהנפקות. כך למשל בינואר 2012 השתתפה טרסיליון בהנפקת האג"ח של חברת מכתשים אגן בה רכשה אג"ח בהיקף של 108 מיליון שקל. טרסיליון בדומה למשקיעים המסווגים האחרים נהנתה אז מהנחה של 900 אלף שקל ברכישה כתוצאה מעמלת ההתחייבות המוקדמת.

בתשקיף הטרי של כלל תעשיות ניתן למצוא שמות של משקיעים מסקרנים אחרים. כך למשל מופיע שמו של רם בלינקוב, לשעבר הממונה על אגף התקציבים במשרד האוצר. בלינקוב רכש 1.5 מיליון שקל. בלינקוב אינו סוחר יום וסביר שמדובר בהשקעה שנועדה לגוון את תיק ההשקעות שלו. עם זאת, העובדה שהוא מופיע בתשקיף מעידה על כך שהוא מבצע השקעות לפחות שנה וביצע לפחות 30 עסקאות בממוצע בכל רבעון בשנה החולפת.