אקטיביות בלי מוסדיים

אספן, דויטשה בנק, קרן מוסטנג ובי.ג'י.אי. כשארבעה מתמודדים שונים מתחרים על הזכות להשתלט על חבס ולהעמיד לה אשראי, אין צורך בהערכות שווי מפולפלות ובמצגות צבעוניות כדי להבין שבפגר שמשאיר הרצל חבס נותר עוד הרבה בשר.

בנקודה זאת מסתיימות החדשות הטובות. כי מכל זווית שבוחנים את ההצעות שקיבלו מחזיקי האג"ח של חבס מהמתמודדים השונים, תגלו שציבור המשקיעים יוצא בשן ועין.

השאלה המתבקשת היא כיצד קורה דבר שבין מגוון המתמודדים, אין ולו גוף מוסדי אחד. חוסר ההיגיון זועק כשבתי ההשקעות שבעבר הלא רחוק ניאותו לרכוש אג"ח של חבס בחפץ לב, נמנעים היום מלהציע הצעות שיתחרו באלו של ארבעת הגופים. האם הגופים המוסדיים המקומיים לא רואים את הפוטנציאל שמזהים אחרים?

הרצל חבס צילום: אוראל כהן

ההתנהלות של המוסדיים במקרה של חבס מצביעה על כך שהאקטיביזם המוסדי, שאותו חרתו על דגלם בגאווה, מסתכם בעיקר בהודעות בורסה חריפות ואמירות נוקבות בתקשורת. לעת עתה, נראה שהם קצת שכחו שאקטיביזם, מעצם שמו, מסתכם במעשים.