קבוצת רכישה לפירמידה: מי ישלוט ומי ימשוך בחוטים של אי.די.בי?

היום יחלו בעלי האג"ח בהצבעות בסיבוב הסופי במכרז על השליטה על אי.די.בי. ככל שמתקרבים לקו הסיום, מתווספים עוד שותפים לקבוצת גרנובסקי־דנקנר, כדי להצליח לגייס סכום גבוה יותר להצעה, ולחלק את הסיכון. אך האם ריבוי השותפים לא יעמוד בעוכריה של הקבוצה אם תזכה במכרז? הקבוצה מסתמנת - לאחר המלצתו של מומחה בית המשפט איל גבאי - כקבוצה המובילה לרכישת השליטה. בין החברים בה קיים הסכם שליטה ברור ומפורט, אך גם בחוזה שמנוסח בקפידה, תמיד ימצאו פרצות וחילוקי דעות.

הקו שמובילה הקבוצה הוא שגרנובסקי ישלוט באי.די.בי. אך התמונה מורכבת בהרבה - בייחוד נוכח הדמויות הדומיננטיות שמרכיבות את הקבוצה. השאלה היא לא רק מי שולט, אלא מי מושך בחוטים. בקבוצה המורכבת משותפים רבים בעלי אינטרסים שונים - גלויים וסמויים - מסתמן כי האתגר הגדול שלה יהיה דווקא להצליח לנווט אחרי המכרז. "כלכליסט" מציג את מפת הזכויות והאינטרסים של קבוצת גרנובסקי־דנקנר.

קבוצת נטו, דודי עזרא

שיעור האחזקה העתידי באי.די.בי - 13.9%

כמה הזרימה? 135.4 מיליון שקל

זכות למנות דירקטורים: דירקטור אחד

עסקים נוספים: מזון

אינטרס: שופרסל מקבוצת אי.די.בי היא אחת הלקוחות הגדולים של נטו

חשיפת הסכם ההשקעה של נטו בקבוצת אי.די.בי הציפה באופן ברור את האינטרס העסקי של משפחת עזרא - בעלת השליטה ביצרנית ויבואנית המזון. כחברה ששופרסל מהווה את הלקוח המרכזי שלה (המכירות של שופרסל ב־2012 היוו כ־28% ממכירות נטו), לדודי עזרא עניין ברור לאחוז בשליטה בחברה־האם של הרשת. עוד בטרם נחתם ההסכם, ניתנה הנחיה ממנהל הסחר באחת מתתי־הרשת של שופרסל, להרחיב את שטח המדף של עזרא בקטגוריית הטונה. הנחיה נוספת - לא כתובה - הובילה לחיזוק כוחה של נטו בקצביות הרשת.

דודי עזרא צילום: נועם מושקוביץ'

ניתן להעריך כי אם זו מידת ההשפעה של עזרא בטרם ההשקעה, למתחרים יש סיבה לדאגה. גם רשתות המזון המתחרות בשופרסל מביעות חשש מכניסה של עזרא, שכן מתוקף היותה של נטו אחת מחברות המזון הגדולות בישראל, הוא חשוף כיום להתנהלות העסקית שלהן, לתוכניות עתידיות ולמהלכי שיווק. האתגר של נטו יהיה להשיג את ברכתו של הממונה על הגבלים עסקיים למהלך.

נורית קדוש

זכות למנות דירקטורים: דירקטור אחד

עסקים נוספים: ייצור ושיווק כלי עבודה לענפי האלקטרוניקה, התעשייה הכבדה, הנגרות והגינון

אינטרס: השקעה עסקית ראשונה בישראל

הצטרפותו לקבוצת הרכישה היא השקעתו העסקית הראשונה של דניאל חוסידמן בישראל. חוסידמן נולד במקסיקו ועסק בתעשייה, יצוא, יבוא ומסחר במדינה זו כל חייו. לפני כשש שנים פרש מניהול קבוצת טרופר שייסד, ומאז הוא מקדיש את זמנו לפעילות פילנתרופית, בייחוד בישראל, באמצעות קרן דניאל שהקים למטרה זו המנוהלת על ידי בנו, יגאל חוסידמן.

דניאל חוסידמן

טרופר נמנית עם היצרניות הגדולות בעולם של פטישים, מעדרים, מכושים ומריצות. הקבוצה פועלת בשווקים הבינלאומיים ביותר מ־30 מדינות באירופה, צפון אמריקה, אמריקה הלטינית ואסיה, והיא מעסיקה כ־5,000 עובדים.

בעבר תרם חוסידמן להקמת מערך המיון, הרפואה הדחופה והטראומה במרכז הרפואי רבין בפתח תקווה, להקמתו של מרכז יד שרה בבאר שבע ולמרכז חוסידמן למדע בבאר שבע בשיתוף עם קרן רש"י ועם אוניברסיטת בן־גוריון.

גולן חזני

שיעור האחזקה העתידי באי.די.בי - 36% 

זכות למנות דירקטורים: ימנה את רוב הדירקטוריון, כרגע תשעה דירקטורים.

עסקים נוספים: תעשייה ותשתיות באוקראינה

האינטרס: כניסה לעסקים בישראל, צבירת מעמד וכוח

אלכסנדר גרנובסקי רוצה לעשות עסקים בישראל לא מהיום, וזו הסיבה שרכש את השלד עתיר המזומנים בי.ג'י.איי מידיו של צביקה בארינבוים. בעסקת המשך רכשה לאחרונה בי.ג'י.איי את אמבלייז, חברה עתירת מזומנים נוספת, והמהלכים יצרו פירמידה נוספת שבאמצעותה ישלוט גרנובסקי באי.די.בי.

על גרנובסקי אמר בארינבוים: "הוא נראה בחור חביב אבל הוא לא פראייר. סאשה הוא איש ריכוזי. אל תתבלבל לשנייה הוא לא ייתן לאף אחד לנהל במקומו". ואכן, ההתנהלות העתידית בינו לבין דנקנר תרכז עניין רב. גרנובסקי רואה באי.די.בי הזדמנות עסקית. הוא מאמין באפשרות מכירת בניין HSBC בניו יורק, ובתמורה ישתמש, ככל הנראה, להרחבת עסקיו באוקראינה ולחיזוק מעמדו במדינה. אין בכוונתו, לפחות לא בשלב זה, לעבור לגור בישראל. הרכישה מבחינתו צפויה להיתקל במשוכה לא קטנה בדמות האישורים לשליטה בכלל ביטוח ובסלקום שהוא אמור לקבל. עם זאת, העובדה שדנקנר, שנשאר עמו בשותפות, מחזיק כבר באישורים אלה, מעניקה לו סיכוי לקבלם. ככל הנראה, גרנובסקי נחשף לסיכויי ההשבחה הגדולים של מכתשים אגן, וכנראה גם של אלרון, והשתכנע שבמהלך של לוליינות פיננסית הוא יקבל, למעשה, סיכוי להפוך לטייקון ישראל. גרנובסקי החל לצבור את הונו בתחום הבנייה לשיפוצים, ובהמשך התרחב לעסקי המלונאות ומכירת חומרי גלם לבנייה ולתעשיות אחרות. עיקר עסקיו מרוכז בחברה לעבודות חפירה בים השחור. הנמלים בים השחור סובלים מאדמת סחף שנצברת בהם ומונעת מאוניות להתקרב, ולגרנובסקי ציוד מכני של אוניות שתפקידו לפנות את הסחף הזה. גרנובסקי מחזיק בזיכיון של אוקראינה לפינוי הסחף בים השחור. כמו כן הוא מחזיק בנמל התעופה של אודסה ובשלושה מלונות פאר באוקראינה.

גולן חזני

נוחי דנקנר

כמה הזרים? 150 מיליון שקל (הלוואה מגרנובסקי)

זכות למינוי דירקטורים: שני דירקטורים

עסקים נוספים: לא ידוע

אינטרס: חוב לבנקים בחברות הפרטיות שדרכן הוא שולט באי.די.בי, ושהוא מקווה להשיבו באמצעות דיבידנדים

"לא אשלוט באי.די.בי, קראתם בעיתון שגרנובסקי סוחב אותי על הגב", כך אמר בסוף השבוע נוחי דנקנר לנציגות מחזיקי האג"ח. ואכן, במתווה קבוצת גרנובסקי־דנקנר, האחרון נשאר עם אחזקה של 15.4% בלבד בפירמידה, כש־150 מיליון השקלים שהוא השקיע כדי להשיג אחזקה זו ניתנו לו על ידי אלכסנדר גרנובסקי.

אולם, קל יותר להגיד מאשר לעשות, ודנקנר יצטרך לעבור תהליך הסתגלות לא פשוט, למצב שבו הוא לא בשליטה. דנקנר הקים עם אבי פישר את חברת גנדן, ויחד עם שותפים חדשים - משפחות לבנת ומנור - רכשו את השליטה בקונצרן אי.די.בי ממשפחות רקנאטי וקרסו ב־2003. דנקנר ושותפיו המריאו עם החברה, וזו חילקה דיבידנדים של מיליארדי שקלים. בעוד השותפים השתמשו בדיבידנדים שקיבלו להחזר חובות ולהשקעות חדשות, דנקנר רכש בהם עוד ועוד מניות אי.די.בי.

נוחי דנקנר צילום: יריב כץ

באמצעות השליטה בחברות תפעוליות וצרכניות כמו שופרסל, סלקום, מכתשים אגן, כלל ביטוח ונכסים ובנין, הפך דנקנר למלך הבלתי מוכתר של הכלכלה היישראלית וריכז בידיו כוח אדיר, שעה שניהל בדומיננטיות מובהקת את הקונצרן. כוח זה הפך אותו, מצד אחד, לדמות משפיעה בכלכלה הישראלית ומעבר לה, אולם מצד שני, גם עורר בהמשך התקוממות מאחר שהשיג אותו באמצעות הון מצומצם יחסית ודרך מבנה פירמידאלי.

בעוד למשבר של 2008 נערך דנקנר בצורה טובה יחסית, ב־2010 הגיעה אי.די.בי אחזקות לחדלות פירעון. לדנקנר לקח זמן להפנים את המצב ולהתפנות למו"מ על הסדר חוב. המו"מ הקודם שלו להסדר, שבמסגרתו חבר לאדוארדו אלשטיין, התפוצץ ברגע האחרון כשאלשטיין דרש לשנות את מתווה השליטה.

גולן חזני

קבוצת אלון, יוסי נוימן

שיעור האחזקה העתידי באי.די.בי - 12.3%

כמה הזרימה? 120 מיליון שקל

זכות למנות דירקטורים: דירקטור אחד

עסקים נוספים: תחום הרכב

אינטרס: מעוניינת להיכנס "למגרש של הגדולים"

בעלת השליטה בקבוצת אלון, משפחת נוימן, שמרה על עצמה מחוץ לאור הזרקורים בזמן שבנתה את הונה מאז שנות התשעים כאימפריה של מוסכים ונדל"ן. שכני המשפחה מספרים כי גם חברי ילדות של יוסי נוימן לא שיערו שיש בידיו ההון הנדרש לביצוע רכישה כמו אי.די.בי. משפחת נוימן לא פיתחה קשרים פוליטיים, ואפילו הקבוצה המצומצמת של החברים הקרובים מהסביבה לא ממש מודעת להיקף העסקים של המשפחה.

מימין: צחי נוימן, יוסי נוימן, חן נוימן

אף שבהודעת החברה נכתב כי היא מנוהלת על ידי צחי וחן נוימן - בניו של יוסי נוימן המייסד - כמה גורמים המכירים את התנהלות ועסקי המשפחה ידעו לספר כי האב עדיין אוחז במשוכות.

נוימן האב הוא זה שחתום על ההתעשרות המהירה של המשפחה, שהחלה דרכה במוסך בגדרה לפני 30 שנה. הוא היה זה שהוביל מהלכים דוגמת רכישת קרקעות מסיבית בשנות התשעים, שנרכשו בעשרות אלפי דולרים ונמכרו לאחר מכן במאות אלפי דולרים.

גיל קליאן

נץ בונדס, המנכ"ל צבי איציק

שיעור האחזקה העתידי באי.די.בי - 6.6% 

כמה הזרימה? 64.6 מיליון שקל

זכות למנות דירקטורים: קיימת, ובנוסף זכות למנות יו"ר לאחת החברות־הבנות הציבוריות של דסק"ש

עסקים נוספים: נדל"ן, מלונאות ותעשייה

אינטרס: הקבוצה מתמחה בהשקעה בעסקים במצוקה והשבחתם

צבי איציק

נץ בונדס נשלטת על ידי קבוצת משקיעים, כשהדומיננטיים מתוכם הם היהודים האירופים טוני אלישע וז'אק אמויאל אלברט, ותא"ל במיל' שלמה אליה. מי שמוביל את פעילות הקבוצה הוא צבי איציק. החברה מתמחה בהשקעה בחברות שנמצאות במצוקה, כשהחברה־הבת נץ ארה"ב עוסקת ברכישה, השבחה והשכרת נדל"ן בארה"ב באמצעות Netz USA, תאגיד אמריקאי בבעלותה המלאה של נץ ארה"ב.

לאחר המשבר בקבוצת אפריקה ישראל ב־2009, אלישע ואליה זיהו את ההזדמנות ורכשו 50% ממניות מלונות אפריקה בתמורה ל־180 מיליון שקל. מלונות אפריקה (מאפ"י) מחזיקה בשבעה בתי מלון בישראל הנושאים את שמות המותגים קראון פלאזה והולידיי אין, וב־37.1% מפארק האטרקציות עיר המלכים באילת. הרכישה הגדולה האחרונה של הקבוצה היתה של חברת מנדלסון, העוסקת בתחום תשתיות הולכת המים.

אסף גילעם