קבוצת אלשטיין: "משקיעים עומדים אצלנו בתור"
בבוקר שלאחר הצבעת הנושים באי.די.בי, בקבוצת אלשטיין-בן-משה כבר מתהדרים בשותפים פוטנציאליים חדשים. מהצד השני, נוחי דנקנר עדיין משוכנע כי נפלה טעות בספירת הקולות, והוא מוכן ללכת עד לבית המשפט העליון כדי לערער על ההחלטה
שעה קלה אחרי ההודעה על התבוסה של הצעת החברה בהצבעות ההסדר באי.די.בי אחזקות, יצאו בכירי הקונצרן לפאב בתל אביב. האירוע - פרידה משני מנהלים, שוני אלבק ואיל סולגניק, שהודיעו באוגוסט על פרישה. האירוע נקבע עוד לפני שנודע על לוח הזמנים להצבעות ההסדר באי.די.בי. נוחי דנקנר עצמו לא הגיע. את התוצאות הוא קיבל בחדרו, כשמסביבו מנכ"ל בי.ג'י.איי ויד ימינו של השותף אלכסנדר גרנובסקי, יוסי שניאורסון, חתנו טלאור ארדן, מנכ"ל אי.די.בי אחזקות חיים גבריאלי ורוני מאנה. האחרון היה זה שתפר את החיבור בין דנקנר לגרנובסקי. האנשים שדנקנר רומם לאורך שנות השליטה שלו באי.די.בי - כולל חלק מהמנהלים שהתעשרו לצדו - מתרחקים אט אט.
- האם זה הרגע לפרק את אי.די.בי
- נוחי דנקנר יישאר עם חוב אישי של מאות מיליוני שקלים לבנקים
- לאחר ההצבעה הדרמטית באי.די.בי: ההכרעה עוברת לשופט אורנשטיין
דנקנר סירב לקבל את ההכרעה גם אתמול. הוא משוכנע שהתוצאה עוד תתהפך, וכי נפלה טעות בספירת הקולות שהביאה לאדוארדו אלשטיין ומוטי בן־משה את הזכייה. במקביל, הוא בונה על הדיון אצל השופט איתן אורנשטיין לגבי הגילוי של בן־משה על אודות מקורותיו הכספיים. בן־משה מתנה הזרמות עתידיות לאי.די.בי פתוח בכך שלא יידרש לגלות את מקורות ההון שלו.
הבוקר אמורים רשות ני"ע והמומחים מטעם בית המשפט חגי אולמן ואייל גבאי להציג את עמדתם בנושא. עד מחר אמורות חברות הקבוצה של גרנובסקי־דנקנר להגיש התנגדויות לתוצאות ולדרוש את נטרול ופסילת הקולות של המצביעים שהפריעו להם. גם אם השופט אורנשטיין יקבע ביום ראשון שההסדר בתוקף, הוא צפוי לערער לבית המשפט העליון.
"המטוס לא יתרסק שוב"
ביום שאחרי אישור סופי של ההסדר ימצא עצמו דנקנר מול אינספור חזיתות - החל מהתביעות הייצוגיות על רכישת מעריב, עסקת ישראייר והדיבידנדים, ועד לבנקים לאומי והפועלים שיבקשו לעקל את נכסיו האישיים (כולל הווילה בהרצליה פיתוח).
"התביעות נגדו (נגד דנקנר - ג"ח) זה דבר שיקח שנים והוא ינסה להתמודד. הבעיה תהיה עם הבנקים", אמר מקורב לאי.די.בי, "הוא לא בהכרח יבקש מהבנקים למחול על חובותיו אלא ינסה לפרוע אותם בהדרגה".
אותו גורם מספר על אנשי עסקים מבוססים שכבר פונים לדנקנר להיות בעל מניות מיעוט בחברה שלהם ולנהל אותן. "אולי הוא היה מתנשא, ריכוזי וכוחני, אבל יש לו כישורים. אומרים שהדבר הכי בטוח זה לטוס בחברת תעופה שמטוס שלה התרסק - וזה המקרה. גם ביבי היה כבר עם 12 מנדטים וחזר".
דנקנר עשוי לנסות להגיע להסדר עם הבנקים. חובותיו הפרטיים נאמדים בכ־800 מיליון שקל, אולם על חלקם, כמו בחברה הפרטית גנדן, ישנו שיעבוד גם של השותפים שלו, כמו משפחת שימל, ובנק לאומי - בעל החוב הגדול בגנדן - צפוי להפעיל שיעבוד זה.
הסדר של דנקנר מול הבנקים יהיה כרוך בהבאת מזומן תמורת ויתור של הבנקים על חלק מהחוב. מהיכן דנקנר יביא את הכסף? להבדיל מנוחי, אביו יצחק דנקנר, נשאר אדם עשיר. בניגוד לבנו, הוא לא השתמש בדיבידנדים שמשך מאי.די.בי במשך השנים כדי לרכוש מניות נוספות של הקונצרן.
בהסדר שהציע נוחי דנקנר לרכישת השליטה באי.די.בי קיבל יצחק דנקנר אופציה להזרמה של 148 מיליון שקל. סביר להניח שסכום זה נמצא בידי האב, ואולי אף סכום גבוה יותר. דנקנר האב לא הזרים את הסכום בסופו של דבר והוא נשאר רק כאופציה בהסדר. ההערכות הן שהאב ביקש לשמור את הסכום ליום סגריר ונהג באופן שמרני יותר מבנו.
יתכן שהבנקים ינסו, אבל באופן חוקי איש לא יכול לדרוש מיצחק דנקנר לשלם את החובות של בנו, וכך - גם במקרה של פשיטת רגל של נוחי דנקנר - יוכל יצחק דנקנר לספק לו את ההון הראשוני לדרך חדשה.
בכל מקרה, ההליך המשפטי באי.די.בי יכול לארוך עוד חודשים. אתמול שיגרו נאמני האג"ח של סדרות 1, ב', ג' וה', מכתב לחברי דירקטוריון והנהלת אי.די.בי אחזקות, שבו דרשו מהדירקטוריון להודיע כי הוא מקבל את ההכרעה של נושי החברה ומנחה את הנהלת החברה להעניק לבעלי התפקידים מטעם בית המשפט את כל הכלים לביצוע יעיל ומהיר של ההסדר.
הנאמנים גם דרשו מהדירקטורים להימנע מכל פעולה שמטרתה סיכול או עיכוב הוצאתו לפועל של ההסדר, וכן להימנע מהוצאות נוספות מקופת החברה שישמשו לדנקנר כדי לנסות ולשמר את מעמדו כבעל שליטה. הנאמנים מאיימים בתביעות אישיות נגד הדירקטורים עבור כל הוצאה כזו. בנוסף, הדירקטורים והנהלת אי.די.בי אחזקות מוזהרים כי עיכוב בלוחות הזמנים של ההסדר מסכן את ההסדר עם קבוצת אקסטרה־אלשטיין.
משפחת המריבה מארה"ב
אלשטיין ובן־משה נסעו בינתיים לחו"ל. אלשטיין נמצא בארגנטינה ויחזור ב־15 בחודש לקראת הדיון בבית המשפט. העוינות בינו לבין דנקנר גדולה והיתה חלק מהמניע שלו לחבור לבן־משה ולהציע הצעה גבוהה - ולא בהכרח הגיונית כלכלית - למחזיקי האג"ח, שכללה הפקדה של כמיליארד שקל.
איש העסקים הארגנטינאי נהנה מתקופה טובה בעסקים שלו - הנדל"ן בארה"ב פורח ומאזן את האחזקות שלו בנדל"ן בארגנטינה שנמצא בשפל. ב־2007 הוא רכש 75% מבניין הליפסטיק בניו יורק לפי שווי של 600 מיליון דולר.
לפני העסקה התייעץ אלשטיין עם הרב יאשיהו פינטו שמלווה אותו כבר יותר מעשר שנים, ואף יצר את הקשר בינו לבין דנקנר. אלשטיין מקורב מאד לרב, והוא אחד משני אנשי העסקים הקרובים אליו (השני הוא בנצי סוקי הפעיל בתחום הנדל"ן בארה"ב יחד עם היהודי־מכסיקני סולי אסא). העסקה נעשתה באמצעות החברה הציבורית של אלשטיין הנסחרת בנאסד"ק, אירסה, ו"לכלכליסט" נודע כי בשבועות האחרונים קיבל אלשטיין הצעה מאוליגרך רוסי לרכוש את המבנה ב־950 מיליון דולר, וכי ישנה סבירות לא קטנה שיבצע את העסקה.
משפחת אזרוול היא נושא רגיש ביחסים אלשטיין ודנקנר. מקורבים לשניים יודעים לספר כי אלשטיין שמע ביולי האחרון שדנקנר מסתובב בניו יורק, ובחיפושיו אחר מחליף לאלשטיין הוא הציע למשפחת אזרוול להצטרף אליו לעסקה. אלשטיין רתח ומאותו רגע היחסים בינו לבין דנקנר כבר לא היו אותו דבר.
מהצד השני טוענים גורמים אחרים כי אלשטיין סחב וסחב את דנקנר - היה סוגר איתו דבר אחד ולמחרת שולח פקס עם פרטים אחרים. "הוא היה אמור להעביר כספים לצורך ההסדר, אבל משך ומשך את דנקנר שיצא לא אמין מול המוסדיים", אמרו אותם גורמים.