נושי החברה לישראל הגבילו דיבידנדים

אסיפת מחזיקי אג"ח של החברה לישראלהתכנסה אתמול במשרדי החברה ברחוב הארבעה, במטרה לפגוש את הנהלת החברה ולדון עמה בשינויים שהוכנסו במתווה הפיצול של עסקי החברה לישראל לשתי חברות נפרדות - החברה לישראל וקנון.

אף שלכאורה החברה לישראל לא היתה זקוקה לאישורם של מחזיקי האג"ח לפיצול החברה, היא ניהלה בשבועות האחרונים מו"מ עם המחזיקים שביקשו כי החברה תגביל את חלוקת הדיבידנדים והרכישות העצמיות כדי להבטיח שהחברה לישראל תוכל לשרת את חובה למחזיקים. ככל הנראה הוספת המגבלות על עצמה, כגון הגבלה על חלוקת דיבידנד ועמידה בהתניות פיננסיות, מעידה כי החברה לישראל ביקשה להימנע מעימות עם המחזיקים וכי היא מוכנה להתגמש כדי לאפשר לעבור לפיצול לעבור בצורה חלקה.

החוב נשאר בישראל

מהלך הפיצול צפוי להשאיר את החברה לישראל עם שתי אחזקות בלבד, כיל ובזן, כשיתר האחזקות, בהן טאואר, קורוס, איי.סי פאואר וצים, ייכנסו לתוך קנון שתונפק בארה"ב. המשמעות תהיה הפחתת עלויות ההנהלה של החברה לישראל באופן מהותי. אחרי הפיצול החברה לישראל תישא על גבה חוב של 4.27 מיליארד שקל למחזיקי האג"ח.

כחלק מההתניות הפיננסיות של החברה לישראל, החברה לא תישא בהתחייבויות פיננסיות בהיקף העולה על 1.85 מיליארד דולר במועד הפיצול. בנוסף, החברה לישראל לא תחלק דיבידנדים או תבצע רכישה עצמית אלא אם ההתחייבויות הפיננסיות יהיו נמוכות מ־1.8 מיליארד דולר ב־2015, מ־1.6 מיליארד דולר ב־2016 ומ־1.4 מיליארד דולר ב־2017. היקף ההתחייבויות של החברה לישראל עמד על 2 מיליארד דולר בסוף הרבעון השלישי.

עידן עופר. מפרידים בין החברות היציבות לחברות הצמיחה צילום: אוראל כהן

בנוסף, לא יחולק דיבידנד אלא אם היקף החוב נמוך ממחצית מערך הנכסים של החברה. אם החברה לישראל תמכור נכסים בשווי העולה על 250 מיליון דולר, לא יחולק דיבידנד אם היקף החוב יהיה נמוך מ־35% מערך הנכסים הנותרים. לבסוף, לא יחולק דיבידנד שיוביל לכך שהיקף הדיבידנדים שחולקו על ידי החברה יעלה מעל ל־75% מהרווח המצטבר של החברה. עוד התחייבה החברה לישראל שלא לבצע השקעות חדשות או להעמיד הלוואת בעלים כל עוד לא נפרעו האג"ח. בנוסף, בנוסף, אם החברה לישראל תחליט להעניק הלוואות לקנון, אלו לא ייחשבו כנכס נזיל.

בעקבות הפיצול יוכלו מחזיקי המניות של החברה לישראל לבחור אם להמשיך ולהחזיק בנכסים שמצד אחד, מהווים פוטנציאל להשבחה, כגון קורוס, איי.סי פאואר וצים, אך מצד שני, היוו עד כה משקולת על צווארה ומקור להשקעות רבות שביצעה החברה לישראל. כעת יוכלו חברות תחת המעטה של קנון לבצע גיוסי כספים בשוק ההון ולפטור את החברה לישראל מלבצע בהן השקעות שעשויות לרדת לטמיון אם הפוטנציאל לא ימומש, כפי שקרה בעבר בבטר פלייס.

כל האתגרים בסל אחד

ההחלטה לפצל את אחזקות החברה לישראל לשתי חברות נפרדות נבעה מהדיסקאונט שבה נסחרה מניית החברה לישראל, זאת על רקע עלויות המימון לחברות הצמיחה, ביניהן קורוס, צים וההשקעה בחברות נוספות. עם ההפרדה תוכל החברה לישראל ליהנות מתזרים המזומנים מכיל ומבזן ולאפשר לחברות הזקוקות לגיוסי הון לבצע את הגיוסים בשוק בנפרד ובעצמן.