חוק הפיקוח על חברות הדירוג: ניגודי עניינים זה שם המשחק

חוק הפיקוח על חברות הדירוג, שצפוי להיכנס לתוקף ב־1 באפריל השנה, עבר בשקט יחסי בשתי חברות הדירוג הפועלות בישראל, מעלות S&P ומידרוג. במעלות טענו כי הם ממילא מיישמים הוראות חוק דומות במסגרת היותם חלק מקבוצת דירוג האשראי הבינלאומית S&P, ובמידרוג בחרו לשמור על זכות השתיקה. בחינת סעיפיו של החוק והתקנות מעלה שורה של מגבלות ודרישות חדשות החלות על חברות הדירוג, שמטרתן לדאוג לעצמאות עבודתן, למנוע הטיית דירוגים ולהגביר את שקיפות העבודה. החידושים נוגעים בעיקר לחובות דיווח לרשות ני"ע ולציבור, לתשלומי אגרות ולסנקציות כספיות ואחרות על הפרות החוק.  

1. תנאי רישום: יריית פתיחה לניגודי עניינים

ספק אם יש מקום בישראל לחברת דירוג שלישית. זאת במיוחד לנוכח אובדן האמון הציבורי בפעילות חברות הדירוג אחרי שאיחרו להגיב במשבר 2008 לשורה של חברות ישראליות שנקלעו להסדרי חוב; חברות ישראליות שזכו לדירוגים גבוהים רגע קודם לכן. עם זאת, החוק מגדיר דרישות סף של ביטוח נושאי משרה להקמת חברת דירוג וכן תשלום של 30 אלף שקל על אגרות רישום. חברה שמעוניינת להיות חברת דירוג צריכה להציג בפני הרשות שורה של פרטים הנוגעים לעמידתה בתנאי הרישום, ובכלל זה העתקי מסמכי ההתאגדות שלה, פירוט חברי הדירקטוריון והרקע שלהם וגילוי אם יש קשר בין דירקטור לבעל עניין בחברת הדירוג או אם הדירקטור ממלא תפקידים בחברת הדירוג. על חברת הדירוג לדווח לרשות ני"ע על בעלי השליטה בה ונושאי המשרה בהם — אם הורשעו בעבירות, הוגשו נגדם כתבי אישום או מתנהלת נגדם חקירה, ואם קיבלו דרישה לכספים או שילמו כספים כחלופה להליך פלילי במסגרת הליך אכיפה מנהלית.

בכל מקרה, בתי השקעות, חברות ביטוח ובנקים לא יוכלו להחזיק בחברות דירוג. זאת משום שגופים אלה מנהלים כספי ציבור או מייעצים בנוגע להשקעות כספי ציבור, ובין היתר משקיעים או מייעצים בנוגע לניירות ערך שהם נשוא של פעולת דירוג.

הרשות זכאית לבטל רישום של חברת דירוג בדיעבד אם הוא נעשה על בסיס מידע כוזב, או אם היא חדלה מעיסוק בדירוג במשך תקופה רצופה של 12 חודשים או שהתקיימו נסיבות שמעידות כי היא לא ראויה לשמש חברת דירוג בשל פגם במהימנות של נושאי משרה בה.

שמואל האוזר צילום: עמית שעל

2. אגרה: יממנו את עלויות הפיקוח

חברת הדירוג תידרש לשלם לרשות ני"ע כל שנה, מיום שנרשמה, אגרה שנתית של 200 אלף שקל ואגרה משתנה של 600 שקל כנגד כל מכשיר פיננסי מדורג. אגרות אלה אמורות לשמש את הרשות למימון עלות הפיקוח והאכיפה של החוק.

3. הדירקטוריון: הבטחת עצמאות לשומרי הסף

החוק מגדיר תנאי סף ברורים שדירקטורים צריכים לעמוד בהם. רוב חברי דירקטוריון חברת הדירוג חייבים להיות בעלי מומחיות פיננסית ושליש מהם לפחות חייבים להיות דירקטורים חיצוניים בעלי מומחיות פיננסית (כלומר בלתי תלויים).

חברי הדירקטוריון יהיו חשופים לסנקציות כספיות ואחרות מכוח חוק האכיפה המינהלית של רשות ני"ע. הדירקטוריון אמור לוודא שחברת הדירוג פועלת באופן עצמאי, אף על פי שהיא מקבלת את שכרה מהחברה המדורגת. אם לא די בכך, החוק קובע כי כל חברת דירוג תמנה אחראי ייעודי למילוי חובותיה לפי החוק וכי מינויו יאושר על ידי רוב הדירקטורים החיצוניים.

אחראי זה יפקח על עובדי החברה במטרה לוודא כי הם פועלים בהתאם לדרישות החוק, ולפיכך ייאסר עליו לעסוק בדירוג או בפיתוח שיטות דירוג והוא לא ישתתף בקביעת דרגות שכר לעובדים. התגמול שלו, כך קובע החוק, יהיה מנותק מהביצועים העסקיים של חברת הדירוג.

4. מתודולוגיית הדירוג: אין חדש תחת השמש

חברת הדירוג נדרשת להגדיר שיטות הערכה לקביעת הדירוגים שיהיו מבוססות על פרמטרים איכותיים וכמותיים. את הדירוג תקבע ועדה שתכלול שלושה חברים לפחות, אחד מהם יו"ר. ועדת הדירוג תגדיר מראש את תדירות בחינת הדירוגים, שלא תפחת מפעם בשנה. כבר היום שתי חברות הדירוג בוחנות את הדירוגים שלהן לפחות פעם בשנה. נוסף על כך תקבע ועדת הדירוג מצבים שבהם יידרשו עדכונים של הדירוג בשל אירועים הנוגעים לחברה המדורגת.

5. ניגודי עניינים: חובת צינון לבכירים

ליבת החוק נוגעת למניעת ניגודי העניינים בחברת הדירוג. הפוטנציאל לניגוד שכזה אינהרנטי מעצם קבלת שכר מהחברה המדורגת. החוק קובע את המובן מאליו — חברת דירוג חייבת להיות עצמאית בדירוגיה — אך פורט מצבים אסורים, למען הסר ספק. כך ייאסר על חברה להתנות קביעת דירוג ברכישת שירותים נוספים ממנה וכמובן להימנע מקביעת גובה תשלום בהתאם לתוצאות הדירוג.

לחברת הדירוג אסור גם לספק המלצות בנוגע למבנה המשפטי או התאגידי לנכסים או לפעילות החברה המדורגת. אסור לה לדרג חברה שנשלטת בידיה במישרין או בעקיפין, לדרג מכשיר פיננסי שמוחזק על ידיה או לדרג גורם שקשור אליה ובכלל זה חברות שמחזיקות ב־5% או יותר מזכויות ההצבעה בחברת הדירוג.

חברת הדירוג חייבת לפרסם בפני הציבור את הפרטים של מי ששילם לה עבור כל דירוג. החוק גם נוגע למצבים שבהם אנליסט או גורם אחר שהשתתף בקביעת דירוג בוחר לאחר סיום העסקתו לעבוד בחברה המדורגת. על חברת הדירוג, אם מתעורר אצלה חשד לניגוד עניינים, לערוך בדיקה חוזרת של כל הדירוגים שבהם הוא השתתף בשנתיים שקדמו להעסקתו, ואם באמת יתעורר חשד לניגוד עניינים, על חברת הדירוג לבחון את הצורך בביטול הדירוג או בעדכונו. החוק גם אוסר על חברת הדירוג לעסוק בתחומים אחרים שאינם דירוג (כמו ייעוץ עסקי לחברות מדורגות).

הוא מתייחס באופן ספציפי לגורמים המבצעים את פעולת הדירוג במטרה להבטיח את אי־תלותם. כך למשל קובע החוק כי מי שמבצע פעולת דירוג לא יעסוק בפעילות מסחרית ושיווקית מול החברות המדורגות או ינהל משא ומתן עם לקוחות בנוגע לתשלומים ולתנאי ההתקשרות מול חברת הדירוג. זאת כדי למנוע אינטראקציה ישירה בין הגורם המדרג לחברה המדורגת, שעשויה לרמוז לו על רצונה בדירוג גבוה תמורת תשלום גבוה. על הגורם המדרג נאסר גם להחזיק ניירות ערך שיביאו אותו לניגוד עניינים, כמו אחזקה במניות או אג"ח של חברה מדורגת או ני"ע שמושפעים ממצבה של החברה המדורגת.

החוק אף מטיל חובת צינון על גורם מדרג ואוסר עליו לכהן במשך שישה חודשים מיום ביצוע הדירוג כנושא משרה בכיר בתאגיד מדורג או בתאגיד קשור אליו.

6. דיווחים: לתת את הדין על כישלונות דירוג

הרשות מחייבת את חברת הדירוג לדווח על כל פרט שיש לו השפעה מהותית על הפעילות השוטפת שלה או חשיבות להבנת הדירוגים שלה. הרשות תוכל לדרוש מחברת הדירוג בכל עת להוציא דו"ח על אירוע או עניין בחברת הדירוג, אם לדעתו מידע לגביו עשוי להשפיע מהותית על עבודת הדירוג.

פעם בשנה תשלח חברת הדירוג לרשות ני"ע ותפרסם בפני הציבור דו"ח שנתי שיכלול את פירוט מספר הפעמים שהתכנס הדירקטוריון, הנוכחים בישיבה, הדירוגים שהעניקה באותה השנה ועדכוני דירוג והמספר הכולל של המכשירים הפיננסיים שהיא מדרגת. היא תכלול בדו"ח סיכום של תדירות שינוי הדירוגים שניתנו ושיעור חדלות הפירעון של חברות מדורגות. הסיכום יוצג לגבי כלל הדירוגים, בחלוקה לפי סימני דירוג ובפילוח מגזרי; כמו כן יוצגו השתנות הנתונים לאורך זמן והיחס בין הדירוגים שניתנו ושיעורי חדלות הפירעון.

מטרת הפירוט היא לאפשר לרשות ולציבור לבדוק את מהימנות הדירוגים ועד כמה הצליחה או נכשלה חברת הדירוג "לקלוע". מידע עסקי רגיש של חברת הדירוג שדורש החוק לפרסם — רשימת עשרת הלקוחות שמהם התקבלה ההכנסה הגבוהה ביותר בתקופת הדו"ח — יישלח רק לרשות ולא ייחשף בפני הציבור הרחב. המטרה במידע זה הוא לבדוק אם יש לקוח מהותי שחברת הדירוג תלויה בו, ולפיכך יש לבדוק במשנה זהירות את הדירוגים שהוא מקבל ולהבטיח את עצמאותם.

7. שקיפות: התמודדות עם שופינג

חברת הדירוג תידרש לפרסם לרשות ולציבור סיכום ובו ריכוז הנתונים הנוגעים לדירוגים מקדמיים שהנפיקה בתקופת הדו"ח. דירוג מקדמי הוא תחזית שהעבירה חברת הדירוג ללקוח או למי שעשוי להיות לקוח באשר לסימול הדירוג שהיא עתידה לקבוע לגביו. מדובר בחשיפה חשובה מאוד שמטרתה לבדוק אם חברה פנתה לחברת דירוג בבקשה לדרג ני"ע סחיר, אך לבסוף בחרה לא להשתמש בדירוג שקיבלה וייתכן שאף פנתה לחברה אחרת שהעניקה לה דירוג גבוה יותר. כיום מידע זה כלל לא ידוע לציבור המשקיעים. כך למשל, חברה יכולה להציג דירוג שקיבלה מחברת דירוג מסוימת מבלי שהמשקיע יידע שפנתה לפני כן לחברה מתחרה, קיבלה דירוג נמוך יותר ובחרה שלא להשתמש בו. חשוב להדגיש כי חברת דירוג לא חייבת לפרסם דירוגים שנתנה לצרכים פנימיים של מזמין הדירוג (ולא לצורך גיוס ני"ע) וכן דירוג שנתנה לחברה פרטית שניירות הערך שלה אינה נסחרים.

לצד הדו"ח השנתי נדרשת חברת הדירוג לפרסם דיווחים מיידיים לציבור ולרשות, שיכללו למשל החלטה שלה על הפסקת דירוג ואת הסיבות שהביאו להחלטה — דיווח שמיישמות חברות הדירוג כבר כיום — וכן דיווח על טעות מהותית שהתרחשה ביישום שיטת ההערכה שלה. חברת הדירוג חייבת לדווח גם על שינוי שיטת ההערכה שלה או לפרסם את הנחות היסוד שבהן נעשה שימוש בהליך דירוג מסוים ואת ההסבר לשינוי והשלכותיו.

חברת הדירוג חייבת לדווח על מידע ששימש בהליך הדירוג, ובכלל זה הנחות היסוד שעליהן התבסס הדירוג, תרחישי קיצון ואפשרות לשינוי עתידי בדירוג. פרטים אלה מפורסמים כבר היום בדירוגים של חברות הדירוג.