דודו זקן: "קיימים עודפי שכר בקרב מנהלי ועובדי הבנקים"
המפקח על הבנקים בדיון בוועדת הכלכלה: "הוועדה להגברת התחרותיות מעוניינת להכניס שחקנים נוספים לשוק בין אם מדובר בבנק אינטרנטי, אגודות אשראי או בנק נוסף"
- דודו זקן מגביל את הבנקים: לא יוכלו לשערך נכסים כנדל"ן להשקעה
- "יצרנו איום תחרותי ממשי על הבנקים"
- דודו זקן מתכנן מהפכה בשיטת הגבייה של העמלות בבנקים
הוועדה להגברת התחרותיות במערכת הבנקאית בראשות המפקח על הבנקים דודו זקן התמקדה בשלושה תחומים מרכזיים - הראשון נוגע לרפורמות מבניות, שיסייעו בהגדלת מספר השחקנים בענף. בין ההמלצות בתחום זה ניתן לציין מתן אפשרות לשימוש נרחב יותר באינטרנט, שיאפשר הקמת בנק אינטרנטי עצמאי. השני הוא הסרת חסמים והגברת התחרותיות, בין השאר באמצעות הקמת אתר אינטרנט בנק ישראל להשוואה בין עמלות בנקים בפועל וריביות על פיקדונות והלוואות. התחום השלישי הוא הפיקוח על המחירים, שבחלקו כבר טיפלה הוועדה והודיעה על ביטולן של כמה עמלות והפחתת מחיריהן של עמלות אחרות בצורה משמעותית.
דודו זקן המפקח על הבנקים צילום: אריאל בשור
לדברי זקן, "חמשת הבנקים הגדולים בישראל מרכזים 94% מהפעילות, כששני הבנקים הגדולים, הפועלים ולאומי, מרכזים יותר מ-60% מהפעילות בבנקים. לכן ההנחה היא שאין תחרות מספיקה במערכת הבנקאית ואחת השאלות ששאלנו היא איפה העודפים: האם הוא נובע מבעלי המניות, מנהלים ועובדים, או שמגזרים מסוימים ממנים מגזרים אחרים".
"הציבור מחזיק ברוב המניות של הבנקים בין אם הוא מחזיק באופן ישיר ובין אם באופן עקיף. כשבדקנו האם קיימים עודפים בשכר למנהלים ועובדים, מצאנו שאכן, המערכת הבנקאית לא יעילה ושניתן לשפר באופן משמעותי את היעילות במערכת הבנקאית.
זקן ציין שהוצאות השכר ביחס להכנסות במערכת הבנקאית שלנו גבוהות משמעותית ביחס להוצאות השכר ב-OECD.
לגבי הפערים שנמצאו במגזרים השונים אמר זקן כי הוועדה בדקה את "ההבדל בין המשקל של מגזר בפעילות לבין המשקל שלו ברווח הנקי. אם מסתכלים על המגזר העסקי רואים שחלקו בפעילות דומה לחלקו ברווח. שני התחומים החריגים שמצאנו הם מגזר המשכנתאות שחלקו בפעילות גדול מחלקו ברווח כי מדובר במגזר המאופיין בתחרותיות גבוהה. מגזר חריג אחר הוא מגזר העסקים הקטנים שם הפעילות קטנה והרווח גדול", הוסיף זקן.
לדבריו, "החריגה הנמצאת בעסקים הקטנים נובעת בעיקר מהיעדר היצע בפתרונות מימון לעסקים הקטנים". המפקח על הבנקים הוסיף כי הוועדה מעוניינת להכניס שחקנים נוספים לשוק בין אם מדובר בבנק אינטרנטי, אגודות אשראי או בנק נוסף, כשחלק מההמלצות מחייבים שינויי חקיקה ואנחנו מתכוונים להביא אותן לכנסת.
"יש צורך בפתיחת בנקים נוספים", אמר זקן, "גם הממשלה וגם בנק ישראל לא מקימים בנק חדש ואנחנו צריכים ליצור את כל התנאים לכניסת בנק כזה. צריך לזכור שזה לא קורה כי בסופו של דבר בנק יכנס לפה אם הוא ירוויח".
יו"ר הוועדה ח"כ אבישי ברוורמן הזכיר כי היו מהלכים להכניס בנק זר כשחקן נוסף, אך הוא החליט בסופו של דבר שלא להתחרות במערכת הבנקאית המקומית כי העריך שלא יהיה רווחי.
"אני לא אופטימי לגבי כניסת בנק נוסף", אמר ברוורמן, "גם בנק אינטרנטי יהווה תחרות אמיתית רק רק אם יוכל לספק שירותים ברמה נאותה וחלקו בשוק יהיה משמעותי".
מנגד, ח"כ משה פייגלין טען כי "הרווחים של הבנקים אדירים, להגיד שאין סיבה להיכנס לתחרות בגלל קושי לרווחיות לא מספק. לא רק שיש רווח אדיר, הוא נוצר גלל שהמערכת הבנקאית רודה באוכלוסייה יותר קשה. אני רוצה לראות שנכנס לתחרות מי שמרווחי מניוד הכלכלה ולא מניוד האוברדראפט", ציין פייגלין.
עו"ד אהוד פלג, מנכ"ל המועצה הישראלית לצרכנות: נקודת המוצא היא שהלקוח הביתי שבוי כי אין לו יכולת השוואה, אין לו יכולת מיקוח ולכן הוא לא עובר בנק.
ח"כ מיכל רוזין ממרץ אמרה שיש לקדם בנק חברתי שיספק שירותים במחירים נמוכים למשקי הבית, זאת מאחר שלדבריה, כיום, "המערכת הבנקאית לוקחת את הסיכונים שלה מהטייקונים ומממנת אותם באמצעות משקי הבית.
ח"כ רוזין התייחסה גם לעמלות שגובים הבנקים ואמרה כי "צריך לבטל את עמלות הבנקים ולשלם דמי ניהול קבועים במקום. מחתימים את הלקוחות על טונות של מסמכים שאף אחד לא קורא ולכן לא ברור להם על מה הם חותמים. הבנקים כמו חברות הסיגריות יודעות שאתה חותם אצלם, אתה תהיה שם לכל החיים".
מנכ"ל איגוד הבנקים, משה פרל התייחס לביקורת על מחירי השירותים הבנקאיים למשקי בית ואמר כי "הבדיקות שנעשו בשנים האחרונות בנוגע למחירי השירותים הבנקאיים למשקי בית בישראל הובילו למסקנה זהה: מדובר במחירים דומים ובמקרים רבים אף נמוכים מהמקובל בעולם".
משה פרל צילום: אריאל בשור
לדבריו, גם ועדת זקן, שביצעה רק לאחרונה מספר מחקרי עומק באמצעות חברת המחקר הבינלאומית Van Dijk Management, הגיעה למסקנה כי מחירי השירותים של הבנקים בישראל זולים.
פרל הוסיף כי בדומה למחקרים שביצעה ועדת זקן, גם בדיקות ומחקרים אחרים שבוצעו בשנים האחרונות על ידי בנק ישראל (שמצא כי ההוצאה הממוצעת בחודש על עמלות עו"ש מגיעה ל-13.94 שקל), ארגון ה-OECD ואף איגוד הבנקים עצמו - כולם מצאו כי גם בתחום הריבית וגם בתחום העמלות אין שום בסיס לטענות כי המחירים בישראל יקרים למשקי הבית.
"אחת לכמה חודשים מתעוררת ביקורת על הבנקים שאין לה כל הצדקה עניינית. הגיע הזמן להתייחס לעובדות, והעובדות מלמדות שהשירותים הבנקאיים בישראל אינם יקרים מהמקובל בעולם שאליו אנו רוצים להיות דומים, ובמידה רבה אף זולים יותר.
"לאור הממצאים של ועדת זקן עצמה, ובדומה לה – של כל הבדיקות שנעשו בתחום בשנים האחרונות, קשה להבין מדוע בחרה הוועדה לפגוע בהכנסות הבנקים בעוצמה שכזו. פגיעה בהכנסות איננה כלי לקידום התחרות ולאור המצב העובדתי, שכאמור אין שום גורם מקצועי שחולק עליו, קשה להצדיק אותה", הוסיף פרל.
