"המדינה לא יכולה לתת רשת ביטחון לפנסיה"

אתמול הציבור התבשר על עוד בשורת איוב בתחום הפנסיה, שעלולה לחתוך ב־10% את הקצבה הפנסיונית. אגף שוק ההון במשרד האוצר הודיע כי הוא משנה את הנחות הריבית העומדות בבסיס קביעת הקצבה הפנסיונית ומעדכן אותן כלפי מטה - במקום 4% היא תופחת ל־2.5%, כגובה הריבית הקיימת על אג"ח ממשלתיות ארוכות.

הסיבה לכך היא שכספי הפנסיה של פנסיונרים מושקעים רק באפיקים סולידיים בסביבת ריבית נמוכה, שמאלצים את קרנות הפנסיה, העובדות על בסיס מנגנון של סבסוד הדדי, לממן את קצבאות הפורשים באמצעות גריעה מכספי החוסכים הפעילים.

בראיון עם רג'ואן גרייב, סגן בכיר לממונה על שוק ההון באוצר, הוא מנסה להסביר את הרציונל בבסיס ההחלטה שצפויה לשחוק עוד יותר את החיסכון הפנסיוני המתכווץ ממילא לאור התארכות תוחלת החיים.

רג'ואן גרייב (37). תפקיד: סגן בכיר לממונה על שוק ההון באוצר. מצב משפחתי: נשוי + 3. השכלה: תואר ראשון בכלכלה. תואר מוסמך במינהל עסקים. מגורים: נצרת וירושלים. עוד משהו: שחקן נבחרת ישראל בטניס שולחן עד גיל 15. "ראינו מדינות באירופה שנתנו רשת ביטחון וקרסו, לאחר שהבינו שהן לא יכולות לעמוד בהתחייבויות. זה יכול להגיע לסיכון של עשרות מיליארדי שקלים" צילום: טלי מאייר

לא היתה דרך להימנע מהגזירה הזו?

"המשמעות של אי ביצוע ההתאמה היתה חוטאת למטרה. מערכת הפנסיה החדשה היא שקופה ומאוזנת אקטוארית. הפנסיה מבוססת על סבסוד צולב - באופן שהעמיתים מבטחים זה את זה. כרגולטור, אני לא יכול לסבול את זה שכל חוסך שיוצא לפנסיה מסובסד על ידי חוסכים אחרים על בסיס ערכים כלכליים לא הגיוניים. אני חייב לשקף את המציאות בפנים. היה צריך לעשות את המהלך כבר לפני שנתיים, אבל נושא הריביות בשוק לא תלוי בנו אלא בכלכלה העולמית, ואנחנו חייבים להתמודד איתו".

מה עם פתרונות חלופיים כמו לאשר לקרנות הפנסיה להשקיע את כספי הפנסיונרים באפיקי השקעה מעט מסוכנים יותר, שמניבים תשואה של 4%, למשל אג"ח קונצרניות של תאגידים גדולים?

"זה אפשרי. אמנם עבור חוסך בקרן פנסיה כספי החיסכון בגיל פרישה יכולים להיות רק במסלול סולידי, אך הוא יכול להעביר אותם לביטוח מנהלים, ולבחור שם מסלול מסוכן יותר עם תשואה גבוהה יותר. אנחנו לא יכולים לדרוש הגדלת הסיכון, כי אם פתאום תהיה מפולת בשווקים, הקצבה של הפנסיונר תתכווץ מ־4,000 שקל ל־2,000 שקל".

משרד הכלכלה לא אישר

המדינה יכולה להחליט שהיא מציבה רשת ביטחון למצבים כאלו. הרי השוק מחזורי וסביר שבסוף ההפסד ימחק.

"ראינו איך מדינות באירופה נתנו רשת ביטחון וקרסו, לאחר שהבינו שהן לא יכולות לעמוד בהתחייבויות הללו. זה יכול להגיע לסיכון של עשרות מיליארדי שקלים".

אולי צריך לאפשר לקרנות הפנסיה להציע מסלולים מבטיחי תשואה בתמורה לדמי ניהול? שהן ייקחו על עצמן את הסיכון.

"הלוואי. היום כשחוסך הולך לבנק ומבקש הבטחת תשואה על פיקדון, מה הבנק מציע לו? 1%? 1.5%? למה שחברות הביטוח יציעו יותר? חברות הביטוח שייקחו על עצמן כזה סיכון, יחפשו אפיק סולידי להשקיע את הכסף, שיאפשר להם לעמוד בהתחייבות התשואה וגם להרוויח מעט - והיום אין אפיק כזה. אם חברת ביטוח מוכנה להחזיק על המדף מוצר כזה, ובלבד שתעמוד בכל הדרישות הרגולטוריות כולל ריתוק הון עצמי גדול שיבטיח את ההתחייבות שלה לעמיתים - אין לנו שום בעיה. ספק אם זה יהיה כלכלי עבורה".

מה עם הגדלת אפיק האג"ח המיועדות או הפניית כספי פנסיה לפרויקטים של BOT (מתן זיכיון מהמדינה לגוף פרטי להקמה והפעלה של מתקן ציבורי לתקופה קצובה, כמו כביש 6 למשל) או לדיור בר־השגה בתמורה לריבית מובטחת וערבות מדינה?

"יש מגוון פתרונות שכבר נידונים כעת כמו חלוקה מחדש של אג"ח מיועדות (באוצר שוקלים להנפיק לקרנות הפנסיה אג"ח מיועדות, המונפקות כיום בהיקף של 30% מהתיק, רק לחוסכים מבוגרים - ר"ב), אבל הממשלה לא רוצה לפתוח את המסגרת התקציבית. ונכון שאפשר גם לעלות מדרגה ולטעון שהמדינה צריכה לייצר השקעות BOT על תשתיות שהיא רוצה לפתח ולתת ריבית מובטחת, אבל צריך לבחון לאילו חברות יפנו את המשאבים הללו - רק לחברות ממשלתיות? לעוד חברות? אלו נושאים שנבדקים".

אבל יש עוד מהלכים. למשל לאסור על החוסכים למשוך את כספי הפיצויים שמהווים חלק בלתי נפרד מהחיסכון הפנסיוני.

"אנחנו אמרנו לא פעם ולא פעמיים שזה מה שצריך לקרות, וניסינו להוביל חקיקה, אבל חוקי העבודה הם לא במגרש של האוצר, אלא במשרד הכלכלה וצריך הסכמה של שני הצדדים".

שדולת הנשים טרפדה

ומה לגבי העלאת גיל הפרישה?

"אמרנו באגף שוק ההון שכדי שתהיה לנו מערכת פנסיה יציבה ואנשים יגיעו לגיל פרישה עם קצבה ראויה, חייבים להעלות את גיל הפרישה. פעם הסכומים שנחסכו במשך 30 שנה היו אמורים להספיק בממוצע ל־5 שנים - היום הם צריכים להספיק ל־20 שנה. משרד האוצר בא ויזם מהלך, אבל אז הגיעה שדולת הנשים וטרפדה את זה".

אז כספי פיצויים הם במגרש של משרד הכלכלה, גיל הפרישה אצל ארגוני הנשים, ואג"ח מיועדות באגף התקציבים. מה איתכם? איפה האחריות של הרגולטור?

"עשינו שורה של מהלכים ובכלל זה הורדת דמי הניהול - אלמנט שאמור להגדיל את החיסכון בסוף התקופה. הגדלנו גם את התחרות בשוק והוספנו מסלולי השקעה אלטרנטיביים שמאפשרים לחוסכים להגדיל את הסיכון אך גם את התשואה. אנחנו כל הזמן חושבים על פתרונות".