חברות הביטוח לחצו, והבוררות בתביעות מחוץ לחוק ההסדרים

הצרכן יצטרך להמשיך לכתת את רגליו לבתי המשפט כדי להתמודד מול חברות הביטוח, זאת לאחר שבלחץ חברות הביטוח משרד המשפטים החליט להוציא מחוק ההסדרים הצעת חוק שהובילו שר האוצר משה כחלון והמפקחת על הביטוח דורית סלינגר להקמת מוסד בוררות חובה בתביעות ביטוח.

בשנים האחרונות נרשם זינוק של פי חמישה בהיקף התביעות מצד המבוטחים שחברות הביטוח דוחות. הרעיון של כחלון וסלינגר היה להקל על המבוטחים לתקוף את החלטת הדחייה באמצעים פשוטים יותר דרך מוסד בוררות סטטוטורי שיכלול אנשי מקצוע בלתי תלויים וימומן על ידי כל חברות הביטוח כדי שיפסוק אם הדחייה מוצדקת. זאת בעלות סמלית של 28 שקל למבוטח שיוכל, אם יבחר, גם לשכור שירותי עורך דין.

לטענת האוצר, חברות הביטוח נוטות לדחות גם תביעות מוצדקות על בסיס שיטת מצליח ומתוך הנחה שהמבוטח לא יטרח לגשת לערכאות משפטיות בשל המורכבות של ההליך, התמשכותו והעלות הנלווית אליו. לפיכך לא היה מדובר בבשורה טובה עבור חברות הביטוח שהיו עלולות לעמוד מול פרץ של עשרות אלפי תובעים שעד כה ויתרו על המאמץ לזכות בפיצוי.

הנימוק הפורמלי של משרד המשפטים הוא הרצון להגיש את הנושא בהצעת חוק נפרדת שתידון באופן עצמאי, אם כי המשמעות היא דחיית הכניסה של החוק לתוקף ואפשרות לקבירתו.

בשנים האחרונות החל אגף הפיקוח על הביטוח לפרסם מדד שירות וטיפול בתביעות החושף נתונים פרטניים על אודות חברות הביטוח ושיעור התביעות שמתקבלות אצלן מתוך אלו שהוגשו על ידי המבוטחים כמו גם משך הטיפול בתביעה עד אישורה או דחייתה. זאת ככלי לציבור בעת החלטה באיזו חברת ביטוח לרכוש ביטוח. המבוטחים לרוב נמצאים בעמדת נחיתות מול חברת הביטוח העשירה במשאבים וסוללת עורכי דין שקוראים את הפרטים הקטנים בפוליסה כדי להצדיק דחיית פיצוי. מנגנון הבוררות האובייקטיבי יכול היה לסייע למבוטחים מול החברות ולבטל את החשש שלהם מהגשת תביעה יקרה לבית המשפט כדי לעמוד על זכותם.

גיא רוטקופף, מנכ"ל איגוד חברות הביטוח צילום: ענר גרין

מנכ"ל איגוד חברות הביטוח גיא רוטקופף, שנכנס לתפקידו בחודש יוני, שימש עד לאחרונה מנכ"ל משרד המשפטים. רוטקופף מונה לתפקיד מנכ"ל האיגוד לאחר שנבחר על ידי יו"ר האיגוד עופר אליהו, מנכ"ל מגדל, במקומו של מאיר שביט. זאת לאחר שחברות הביטוח החליטו להרים הילוך מול הרגולציה המכבידה שמטילה עליהן המפקחת על הביטוח. כפי שנחשף ב"כלכליסט", עבור שירותיו לקדם את האינטרסים של חברות הביטוח מול הממשל יזכה רוטקופף לשכר בעלות שנתית של 1.8 מיליון שקל.

האתגר הבא של רוטקופף יהיה להוציא מחוק ההסדרים את הכוונה לייצר היטל על ביטוחי הבריאות הפרטיים בגובה של עד 10% מהכנסות חברות הביטוח בטווח של שלוש שנים וזאת כדי לממן את הרחבת סל הבריאות.

ממשרד המשפטים נמסר בתגובה: "המשרד תומך באופן עקרוני ברעיון של פתרון סכסוכים בתביעות ביטוחיות באמצעות הליכים חלופיים השומרים על זכויות הצדדים, ואף מוכן להשקיע משאבים לטובת מציאת פתרונות אלה. היועמ"ש הנחה את הגורמים המקצועיים לסייע לקידום העניין במסגרת הליכי חקיקה רגילים. עם זאת, ההצעה שהובאה על ידי האוצר אינה בשלה ואינה מתאימה לקידום במסגרת חוק ההסדרים, בפרט לא במתווה שהוצע על ידיו".

שי פלדמן, מנכ"ל AIG שדווקא זכתה לדירוג גבוה בשיעור תשלום התביעות שלה מצד משרד האוצר, אמר הבוקר ל"כלכליסט": "מדד השירות של משרד האוצר משקף את ביצועי חברות הביטוח במגוון פרמטרים, לרבות מהירות תשלום תביעות ושיעור התביעות המשולמות. בתקופה קצרה הצליח המדד להפוך לכלי בעל השפעה ולפרמטר חשוב בתהליך קבלת ההחלטות של הצרכן בבחירת חברת ביטוח. ככל שמדד זה יהפוך לשיקול מרכזי יותר עבור הצרכנים בבחירת חברת ביטוח, כך תשתפר רמת השירות שחברות הביטוח מעניקות ללקוחותיהן, ובכלל זה מהירות ושיעור תשלום התביעות, וסוגיות כמו בוררות יהפכו ללא רלוונטיות".