תנאי הסף של מכרזי הבנייה בנמלים מקשים על הקבלנים הישראלים

ועדת העורכים של משרד הפנים צפויה לסיים היום את הכנתם לאישור סופי של שני מתחמים חדשים בענף הספנות. מדובר במהפכה שעם סיומה יוקמו שני נמלים חדשים - אחד בצפון והשני בדרום - שיאפשרו לא רק אחסון ופריקה של סחורה שיוצאת ונכנסת לישראל, אלא גם הכנסת תחרות אמיתית בתחום המטענים לנמלי חיפה ואשדוד, שדרכם עוברות 95% מהסחורות לישראל. אולם תנאי הסף במכרז שיפורסם בקרוב צפויים להדיר ממנו חברות ישראליות, מה שמעורר את זעמן של חברות תשתיות גדולות בארץ.

"מתחת לרדאר"

התוכנית המלאה הוכנה בשבועות האחרונים "מתחת לרדאר" על ידי חברת נמלי ישראל. מדובר בשני פרויקטי ענק בשווי 5 מיליארד שקל כל אחד הכוללים בניית שובר גלים, העמקת הנמל ובניית רציפים חדשים. המתחם הראשון כולל ייבוש שטח של 800 דונם שממוקם כ־3 ק"מ צפונית לנמל אשדוד הקיים, והכנתו כללה הפרדה סטטוטורית משטחי הנמל הנוכחי.

ההפרדה נוצרה כדי ששטח הנמל הקיים לא ישויך לשטח הנמל החדש, כך שבעתיד יהיה ניתן להעבירו לידיים פרטיות. במקום ייבנה רציף ראשי באורך של 1,050 מטר. בצפון מדובר במתחם חדש שימוקם מצפון לנמל חיפה החדש ובשטח דומה, כאשר גם כאן ההפרדה הסטטוטורית זהה כדי להימנע מחיכוכים עם אנשי הנמל הקיים. אורך הרציף הראשי שם יעמוד על 1,100 מטר. בחברת נמלי ישראל פרסמו בשבוע שעבר את תהליך המיון המוקדם לבניית הנמלים החדשים, זאת לקראת תחילת העבודות שמתוכננת בסוף 2013.

מעיון בדרישות המקדימות עולה כי הצורך בבניית הנמלים ניתן לחברות עם נפח עסקים גדול ועם ניסיון קודם בבניית נמלים. כך למשל, עבור גוף שמאגד כמה חברות במכרז, המדינה דורשת הכנסה מצטברת של המציעים ב־2009–2011 בהיקף של 480 מיליון דולר, כמו גם הון עצמי של קרוב לחצי מיליארד שקל, נכון לסוף 2011. עוד נקבע שהחברות הבונות את שובר הגלים יחויבו ב"ניסיון בעבודות ימיות ב־15 השנים האחרונות בפרויקט אחד, שערכו לא קטן מ־150 מיליון דולר".

צחי לנדאו, המשמש כיו"ר ועדת המשאבים בהתאחדות צילום: אלירן אביטל

חברות התשתיות הגדולות שגילו את תנאי המכרז בשבוע שעבר פנו אתמול אל התאחדות הקבלנים, שהובילה בזמנו את המאבק נגד תוכנית מפעילת הרכבת הקלה בתל אביב העתידית, נ.ת.ע, להעביר את פרויקט המנהור ברכבת לידיים זרות. לדברי צחי לנדאו, מבעלי חברת צ.לנדאו ומי שמשמש כיו"ר ועדת המשאבים בהתאחדות, "כמו במקרה הרכבת הקלה אפשר למצוא את דרך המלך בין הרצון של המדינה לפעול מול גופים שיבטיחו מימון בקלות לפרויקטים ענקיים לבין הצורך הדחוף לספק עבודה לחברות ולעובדים ישראלים".

לנדאו הוסיף: "יש להשתמש בדוגמה של נ.ת.ע כתקדים למודל שיכול לעבוד היטב, שבו החברה הישראלית מובילה את הפעילות והחברה הזרה תהיה שותפה בו. הידע והניסיון בפרויקטים כאלה קיימים בישראל. עובדה היא שפרויקט גדול אחר מבוצע כיום בתחום הימי על ידי גופים מקומיים". מיכאל תבור, מחברת תבור כלכלה ופיננסים, שסייע למדינה בקביעת הערך של נמל אילת שרק כעת הופרט, מעריך כי "הנזק המצטבר של שני נמלים בלבד מגיע למיליארד שקל בשנה למשק המקומי. עד הקמת שני נמלים חדשים אפשר להשתמש בנמל הפחם של חברת החשמל בחדרה".

"רכש גומלין של 30%"

חברת נמלי ישראל מסרה: "החברה לא קיבלה פניות בעניין זה מקבלנים ישראלים. החברה פועלת לפי דיני המכרזים והאמנות הבינלאומיות שעליהן חתומה מדינת ישראל. החברה פרסמה מכרז בינלאומי אשר דרישותיו נקבעו בהתאם למורכבות הפרויקט. במסגרת המכרז תינתן לחברות בעלות הכישורים והניסיון הרלבנטיים - הן חברות בינלאומיות והן חברות ישראליות - הזדמנות שווה להתמודד. על הקבלן הזוכה תוטל החובה לבצע רכש גומלין מקומי (של קבלנות משנה ורכש אחר) בכ־30% מהיקף הפרויקט, לפי הדין".