מי מתנכל לדיירי מתחם חסן ערפה

מה המקור לסדרת התנכלויות לבעלי עסקים במתחם חסן ערפה בדרום תל אביב בשנים האחרונות? בתביעה שהוגשה לאחרונה לבית משפט השלום בתל אביב על ידי דיירת המפעילה חניון במתחם, היא טוענת כי מקור ההתנכלויות הוא בחברות הנדל"ן שרכשו את הקרקע ומבקשות לסלק אותה מהמתחם כדי לקדם את בניית המגדלים. מדובר בקרקע המוחזקת בשותפות על ידי החברות בנייני רובינשטיין ואומנינט שבבעלות יצחק נזריאן, איש עסקים יהודי ממוצא איראני המתגורר בארה"ב ומבעלי חברת קוואלקום.

רובינשטיין ואומנינט רכשו את הקרקע ב־2011 לאחר משא ומתן ארוך ומכשולים שניצבו לכל אורך הדרך ברקע לבניית המתחם. במקור רכשו את הקרקע חברת באוהאוס ונזריאן ב־2009, ואילו רובינשטיין מימשה אופציה שניתנה לה כדי לרכוש חלק מהקרקע ב־110 מיליון שקל. הקרקע היא בשטח של 8.5 דונם, והיא מיועדת להקמת שני מגדלים בייעוד עיקרי של משרדים ובשטח כולל של כ־50 אלף מ"ר. מדובר בכעשירית משטחו של מתחם חסן ערפה המשתרע על 81 דונם בין הרחובות המסגר, מנחם בגין, יצחק שדה ודוד חכמי, שצפוי לכלול בעתיד הרחוק כ־14 מגדלים.

מתחם חסן ערפה בין הרחובות המסגר, יצחק שדה ודוד חכמי בתל אביב צילום: גלעד קוולרציק

"פעולות לא חוקיות"

דבורה אבינרי, המפעילה חניון במתחם המשתרע על 3 דונם, היא אחת מאותם דיירים המפעילים בו עסקים ואמורים להתפנות בשלב הסופי. רובינשטיין, המנסה לקדם את בניית המגדלים, הגישה ב־2011 בקשה לבית המשפט לפנות את אבינרי ודייר נוסף בשם דן איזנר. בשיחה עם "כלכליסט" טען מנכ"ל בנייני רובינשטיין, גיל רובינשטיין, כי אבינרי פולשת למתחם; אך היא מצדה מציגה מסמכים שלפיהם היא ובעלה נמצאים במקום בשכירות משנה מוגנת מאז שנות השבעים.

אבינרי טוענת בתביעה שהגישה ב־3 בספטמבר באמצעות עו"ד שלומי תורג'מן כי מאז שנרכשה הקרקע על ידי רובינשטיין החל רצף של פעולות בלתי חוקיות לכאורה, אשר נעשו נגד העסק שאותו היא מפעילה. בכתב התביעה אבינרי טוענת כי מקור אותן פעולות הוא בשליחים של חברת רובינשטיין וחברה נוספת בבעלות אלון צדוק - קבלן פינויים ששירותיו נשכרו על ידי רובינשטיין. "בנייני רובינשטיין פועלת באמצעות צדוק, הבעלים של חברה לפינויים, ואשר באמצעותם מופעל לחץ בלתי חוקי ואסור, הכולל מעשים פליליים כנגד המבקשת וכנגד השטח המוחזק על ידה במטרה לפנותה טרם סיומו של ההליך המשפטי. כך מחד פונים המבקשים (רובינשטיין) לבית המשפט כמבקשי סעד, ומנגד פועלים כפורעי חוק ופוגעים במבקשת באופן בלתי חוקי ובלתי מידתי, והכל תוך הפרה ברורה מאין כמותה של צווי בית המשפט". לטענת אבינרי, כל הפעולות הללו נעשו למרות קביעת בית המשפט בעבר כי עד להחלטה בנושא אין לפגוע בעסק שאותו היא מפעילה או במבנים הקיימים בו, ויש להשאיר הכל במצב קיים.

גיל רובינשטיין. "זכותי המלאה" צילום: אוראל כהן

אבינרי טוענת עוד בתביעה כי באוקטובר 2012 החלו ברחוב המשמש ככניסה היחידה לחניון עבודות להקמת מחסום, וכי רק לאחר שעירבה את אגף הפיקוח בעיריית תל אביב נמנעה חסימת הרחוב. לטענתה, ארבעה ימים לאחר מכן הגיע צדוק וחסם עם רכבו את הכניסה לחניון והסכים להתפנות רק לאחר התערבות המשטרה. מקרה דומה לטענתה חזר על עצמו שוב לאחר כמה ימים. רובינשטיין לא הכחיש את העסקתו של קבלן הפינויים אלון צדוק על ידו, אך אמר ל"כלכליסט" כי "שכרנו את שירותיו של צדוק כדי שימנע מעבריינים לפלוש למתחם, או לחלופין אם הפולשים הללו יפנו לעבריינים, כדי שהם לא יגיעו אליי. בוא לא נתבלבל: אני בעל הקרקע, ואם אני רואה שמתחילים לבנות זכותי המלאה לעצור זאת, וזה מה שקרה בחסימות עם רכבו של צדוק - דיווחו לנו על פעילות בנייה בלתי חוקית בקרקע".

בתביעה טוענת עוד אבינרי כי בהזדמנות אחרת, אדם אשר הוגדר על ידה כבעל "חזות מפחידה" ניתץ אבנים אשר שימשו כגבולות החניון. בהמשך התרחשו שני מקרים נוספים לטענתה, כאשר באחד מהם נחרש האספלט של החניון בצורה כזו שמנעה את המשך הפעלתו. במקרה השני לטענתה נחפרו במרכז החניון בורות. "ב־24 באוגוסט, לאחר שנכנסו לחניון של המבקשת, פערו המשיבים בורות בקוטר ובעומק 6 מ"ר הנראים כמו קבר אחים (לא פחות). מדובר בבורות ענק שלא מאפשרים תנועת רכבים וודאי לא חניה, שכן הקוטר והעומק 6 מ"ר, והדבר דומה לחניה על פי תהום.... כדי לוודא שהחניון ייצא מכלל פעולה". כמו כן, נטען בתביעה, נהרס מבנה ישן בן 40 שנה אשר שימש כמחסן כלי עבודה. בנוסף, במבנה הצמוד לחניון טוענת אבינרי כי עבר להתגורר אדם בעל חזות עבריינית אשר בוהה בלקוחות החניון ומפחיד אותם, וכי המבנה שבו הוא מתגורר כלל אינו מיועד למגורים.

רובינשטיין מבחינתו דוחה כל טענה הקושרת אותו לפעולות אלו: "היא פולשת אף שהיא טוענת שהיא דייר מוגן. היא טענה כל מיני טענות אבל לא מביאה שמץ של ראיה שקושרת אותנו למקרים הללו". כשנשאל למי עוד יכול להיות אינטרס לבצע עבירות כאלה, אמר רובינשטיין: "אני לא יודע במה היא מסובכת ויש הרבה אנשים שיכלו לעשות את זה. אין לנו קשר לכך, אנחנו פועלים רק במסגרת בית המשפט".

רובינשטיין מאשר כי השכיר ב־2012 חלק מהקרקע לקבלן חניונים לצורך הפעלת חניון מתחרה לזה של אבינרי. מצדה של אבינרי נמסר כי מהלך זה, למרות הלגיטימיות שלו, פגע קשות בעסקיה. כמו כן היא טוענת בהקשר זה כי אנשים שנשכרו לכך עומדים ברחוב ומשכנעים את לקוחותיה שלא להיכנס לחניון שלה אלא להגיע לחניון המתחרה. כל הפעולות האלו, טוענת אבינרי בתביעה, נועדו לסגור את החניון לאור האינטרס הכספי המובהק של רובינשטיין.

"מנסים לייאש"

בכתב התביעה מציינת אבינרי כי שכנה למתחם, דן איזנר, המפעיל עסק במקום, הגיש גם הוא תביעה נגד רובינשטיין על הריסת המבנה שבו פועל העסק שלו. אבינרי דורשת בתביעה כי רובינשטיין תכסה את הנזקים שנגרמו לה בהיקף של 750 אלף שקל וכי יינתן צו הרחקה מהחניון לאנשי החברה ונציגיה. כמו כן מבקשת אבינרי לחייב את רובינשטיין לשלם 500 אלף שקל על כל הפרה בעתיד של צו בית משפט. לדברי עו"ד תורג'מן, התביעה שהגישה רובינשטיין לפינוי מפעילת החניון נמצאת בשלב הסיכומים. "יתכן שהסיבה שהארועים הללו קורים כעת מתוך ניסיון לייאש אותה לפני החלטת בית המשפט בנושא שיכולה להימשך זמן נוסף, מדובר במעשים פרועים שמרתיעים את לקוחות החניון וגורמות לנזק כלכלי למרשתי".